רווחי עתק, מהפכה דיגיטלית והסודות של הארנק שלכם: בנק ישראל חושף לאן באמת הולך הכסף שלנו
מסיבת העיתונאים השנתית של המפקח על הבנקים מספקת הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של חשבונות העו"ש, המשכנתאות והרגלי הצריכה הדיגיטליים של הציבור הישראלי; מה קורה למיליארדים של הבנקים, מדוע ישראל מובילה בעולם בכמות הכספומטים, ואיך הבינה המלאכותית מזהה את הדרך שבה אתם מחזיקים את הסמארטפון כדי למנוע הונאות? כל המגמות שמשפיעות ישירות על הכיס של כולנו
מערכת הבנקאות הישראלית ניצבת פעם נוספת במרכז השיח הציבורי הכלכלי, והנתונים החדשים שנחשפו הבוקר במסיבת העיתונאים של בנק ישראל מספקים תמונת מצב מרתקת על הדרך שבה כולנו מנהלים את הכסף שלנו.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הציג את הסקירה השנתית המקיפה, המאפשרת לציבור הרחב להבין לא רק את המספרים הגדולים של הכלכלה, אלא בעיקר את המגמות הצרכניות שמשנות את חיי היום-יום שלנו – מהסמארטפון ועד לסניף הפיזי.
הלך הכסף. מתוך המצגת של בנק ישראללמרות האתגרים הביטחוניים והמתיחות הגיאופוליטית המתמשכת, הכלכלה הישראלית הציגה חוסן משמעותי כאשר המשק צמח ב-2.9 אחוזים, האינפלציה השנתית התמתנה לרמה של 2.6 אחוזים (בתוך תחום היעד הממשלתי), והשקל התחזק בצורה ניכרת בשיעור של כ-12.6 אחוזים. נתונים אלו אפשרו לבנק ישראל להתחיל במגמה של הפחתת הריבית, שירדה לרמה של 4.25 אחוזים ובהמשך אף ל-4 אחוזים, מה שהשפיע באופן ישיר על מסלולי ההשקעה וההלוואות של משקי הבית.
אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את הצרכן הישראלי הוא שאלת רווחיות הבנקים אל מול השירות והתנאים שמקבל הלקוח הקטן. מהדו"ח עולה כי הרווח הנקי של המערכת הבנקאית כולה רשם עלייה של 8.7 אחוזים והסתכם בסכום של כ-32.3 מיליארד ש"ח.
עם זאת, בפיקוח על הבנקים מבהירים כי רווחיות גבוהה לאורך זמן שאינה מתורגמת להגברת התחרות וההוגנות כלפי הלקוחות עלולה לפגוע באמון הציבור. מתוך תפיסה זו, חושף הפיקוח כי במסגרת מתווה ההקלות הצרכניות שהחל, החזירו הבנקים לציבור באופן חלקי סכום של קרוב לשני מיליארדי ש"ח, מתוכם כ-1.1 מיליארד ש"ח שולמו ישירות למגזר הפרטי והעסקים הקטנים בדמות ויתור על עמלות, מענקים והטבות ריבית באשראי ובפיקדונות. בנוסף, הפיקוח מקדם בימים אלו רפורמה דרמטית בעמלות העו"ש שתקבע תקרת מקסימום נמוכה במיוחד לדמי ניהול החשבון הבסיסיים.
לקריאה נוספת: פיקוד העורף: יישומון ההתרעות הרשמי שודרג לממשק מציל חיים מבוסס צבעים וצלילים ייעודיים. לכל הפרטים וההנחיות>>>> נוף מדברי מדהים: החזון נחשף: אושרה תוכנית ענק להרחבה לכ-50 אלף תושבים ואלפי דירות חדשות מזיכרון הגבורה לחזון העתיד: טקס הזיכרון לעליה מאתיופיה
המגמה המרתקת ביותר בהתנהגות הפיננסית של הישראלים נוגעת למלחמה על הריביות ולאופן שבו הציבור מסרב להשאיר כספים "שוכבים" בחשבון ללא תשואה. הנתונים חושפים הסטה מסיבית של כספים מחשבונות העו"ש המסורתיים, שאינם נושאים ריבית, אל עבר פיקדונות לזמן קצוב ופתרונות השקעה מתקדמים. כיום, כ-79 אחוזים מכלל פיקדונות הציבור בבנקים הם פיקדונות נושאי ריבית.
במקביל, חל זינוק דרמטי של 27 מיליארד ש"ח באחזקות הציבור בקרנות נאמנות כספיות שקליות, שהגיעו לסך כולל של 124.4 מיליארד ש"ח המוחזקים על ידי לקוחות פרטיים. הקרנות הכספיות הפכו לחלופת חיסכון פופולרית במיוחד בשל רמת הסיכון הנמוכה שלהן, רמת הנזילות המלאה והעובדה שהן מציעות תשואה אטרקטיבית הקרובה לריבית בנק ישראל. לקראת סוף השנה, עם הירידה בריבית והתמתנות האינפלציה, נצפתה מגמה של מעבר של חלק ממשקי הבית להשקעות בקרנות נאמנות בעלות סיכון גבוה יותר (מניות ואג"ח) במטרה להשיג תשואות גבוהות יותר.
המעבר לעולם הדיגיטלי שובר שיאים חדשים: לא פחות מ-90 אחוזים מכלל הפעולות הבנקאיות שמבצעים הלקוחות בישראל נעשות כיום בערוצים ישירים בתקשורת (אפליקציות, אתרי אינטרנט ועמדות אוטומטיות), בהשוואה ל-66 אחוזים בלבד בשנת 2019. היישומון הסלולרי של הבנקים מוביל בבטחה את המהפכה ומרכז כ-65 אחוזים מסך הפעולות הדיגיטליות.
הפעולות השכיחות ביותר בדיגיטל הן העברות תשלומים (97 אחוזים) ופעילות של קנייה ומכירה של ניירות ערך (95 אחוזים). מנגד, הפעולות שבהן הלקוחות עדיין מעדיפים מעורבות אנושית רבה יותר, אם כי גם בהן הרוב דיגיטלי, הן הגשת בקשות להלוואה (74 אחוזים דיגיטלי) והעברת מט"ח (79 אחוזים דיגיטלי).
למרות הזינוק הטכנולוגי בקרב צעירים, נרשמת עלייה עקבית בביצוע פעולות דיגיטליות בכל קבוצות הגיל, כולל בקרב אזרחים ותיקים בני 71 ומעלה המבצעים את מרבית פעולותיהם באתר וביישומון.
היציבות הדיגיטלית הזו משפיעה גם על פריסת התשתיות הפיזיות של הבנקים בשטח. לאחר שנים ארוכות של צמצום וסגירת סניפים שהחלו בשנת 2013, המגמה נבלמה ומצבת הסניפים בישראל נותרה יציבה יחסית בשנים האחרונות ועומדת על 959 סניפים פעילים (מתוכם 902 סניפים קבועים והשאר סניפים חלקיים וניידים).
בהשוואה בינלאומית למדינות ה-OECD, ישראל מציגה שיעור סגירת סניפים מתון יחסית, והיא מדורגת גבוה מאוד בצפיפות הסניפים ביחס לשטח המדינה.
אולם, ההפתעה הגדולה מגיעה בגזרת המכשירים האוטומטיים (הכספומטים): מספר המכשירים בישראל עלה ל-9,933, כאשר עיקר הגידול נובע מהתרחבות מצבת המכשירים החוץ-בנקאיים והכספומטים למשיכת מזומנים. נתון זה מציב את מדינת ישראל במקום הראשון והגבוה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD בצפיפות מכשירי ה-ATM לכל 1,000 קמ"ר.
נושא מרתק נוסף שמשפיע על חיי הצרכנים הוא השימוש הגובר בכרטיסי אשראי. מספר כרטיסי החיוב הפעילים בישראל הגיע ל-12.1 מיליון. בעוד שכרטיסי האשראי הבנקאיים מהווים את הרוב (62 אחוזים) ומרכזים 69 אחוזים ממחזורי העסקאות, כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים מציגים קצב צמיחה מהיר בהרבה. נתון מפתיע חושף כי החל משנת 2020 חל היפוך מגמה מובהק: סכום העסקה הממוצעת בכרטיס חוץ-בנקאי הפך לגבוה יותר באופן עקבי מסכום העסקה הממוצעת בכרטיס בנקאי רגיל.
לצד השימושים הרגילים, הישראלים נכנסים בעוצמה גם לעולמות הנכסים הווירטואליים. בשנת 2025 משכו לקוחות הבנקים מחשבונותיהם כ-2 מיליארד שקלים לצורך פעילות ברכישת מטבעות קריפטו, זינוק של 40 אחוזים לעומת אשתקד. מנגד, סך הכספים שהופקדו חזרה בחשבונות הבנק שמקורם במכירה ומימוש של קריפטו רשם עלייה חדה של 65 אחוזים והסתכם ב-1.1 מיליארד ש"ח.
הניתוח מגלה כי 90 אחוזים מכמות העסקאות של כניסת כספי קריפטו מבוצעות על ידי לקוחות פרטיים ויחידים, עם סכום עסקה ממוצע של 26 אלף ש"ח, בעוד שתאגידים וחברות מבצעים עסקאות ענק בהיקף ממוצע של כ-314 אלף ש"ח לעסקה. שיעור הסירובים של הבנקים לקבלת כספים שמקורם בקריפטו עמד על כ-5 אחוזים מהיקף הכספים, ובבנק ישראל פועלים לעדכון האסדרה כדי להקל על שירותי התשלום אגב פעילות קריפטוגרפית מבוססת סיכון.
הזינוק הדיגיטלי והטכנולוגי, הכולל גם כניסה של כ-70 יישומי בינה מלאכותית (AI) ראשוניים אל תוך תשתית הפעילות של הבנקים בישראל (בעיקר בתהליכים פנימיים ובשירות לקוחות), מביא עמו גם שכלול של איומי הסייבר וההונאות הפיננסיות.
מנהלי האבטחה והדירקטורים סימנו את סיכון הסייבר וההונאות כסיכון המרכזי והמדאיג ביותר של המערכת (83 אחוזים). שיטות הפעולה של העבריינים השתכללו, והם פונים פחות לפריצת סיסמאות טכנולוגיות ויותר לשיטות של "הנדסה חברתית" – כלומר, שכנוע והטעיה של הלקוח עצמו לבצע את העברת הכספים.
כדי להילחם בתופעה, הבנקים עוברים לניהול סיכונים דינמי והערכת סיכון רציפה בזמן אמת, המבוססת על מודלים התנהגותיים וביומטריים חכמים. המערכות המתקדמות לומדות את מאפייני ההתנהגות האישיים של הלקוח כולל קצב ההקלדה הייחודי שלו, זווית החזקת מכשיר הטלפון הנייד ותנועות העכבר המדויקות כדי לזהות באופן מיידי האם מדובר בבעל החשבון המקורי או שמא מדובר בניסיון הונאה מתוחכם, ובכך לבלום את גניבת הכספים עוד בשלב הביצוע.
לקריאה נוספת:
החגיגה הלבנה מתחילה: רשת מאפה נאמן משיקה את קולקציית שבועות 2026 במחירים קבועים
תוכנית העבודה המלאה נחשפת: מהפכת אכיפה וביטחון ברובע ב' באשדוד
מבצע "שובר גלים" באשדוד: שוטרים ניהלו סימולציות בבתי הספר
בבוקר הוא רופא צעיר מסור: אבל ידעתם מה הוא עושה בערבים? כל הפרטים>>>>
מחירי הטיסות לקראת ירידה? חברת התעופה הגדולה חוזרת לישראל – כיף
המחקר החדש לעור קורן: 15 דקות של פעילות גופנית שוות יותר מכל קרם פנים
