פחות משני עמודים בדוח רבעוני אחד הצליחו להציף שאלה שמטרידה יותר ויותר משקיעים: האם השקעות ירוקות וברות־קיימא באמת מצליחות לנצח את השוק. דוח הרבעון השלישי של Impax Asset Management, שפורסם בסוף ספטמבר 2025, מציג תמונה מורכבת של קרן Impax US Sustainable Economy Fund. מצד אחד תשואות חיוביות וחשיפה לחברות הטכנולוגיה החזקות בעולם, מצד שני פיגור ברור מול מדד Russell 1000 בתקופה שבה וול סטריט שוב רדפה אחרי סיכון, מומנטום ובינה מלאכותית.
קרן הקיימות במבחן התוצאה
הקרן, המתמקדת בחברות אמריקאיות גדולות שנהנות מהמעבר לכלכלה בת־קיימא, סיימה את הרבעון עם עליות מתונות. אלא שביחס למדד הייחוס, Russell 1000, התמונה פחות מחמיאה. בעוד המדד נהנה מעליות חדות במניות צמיחה גדולות, הקרן נשארה מאחור. לפי הדוח, הסיבה העיקרית לכך הייתה העדפה שיטתית לחברות איכותיות ויציבות יותר, בתקופה שבה השוק העדיף מניות תנודתיות בסיכון גבוה. זו לא טעות ניהולית, אלא בחירה מודעת, אך כזו שעלתה במחיר תשואה בטווח הקצר.
איפה הכסף נתקע ואיפה הוא עבד
עיקר הפגיעה הגיעה מתחום התעשייה והבריאות. החזקות הקשורות לבנייה ולמערכות מיזוג נפגעו בשל האטה בבנייה למגורים בארצות הברית. במקביל, תחום ביטוחי הבריאות והביוטכנולוגיה סבל מחוסר ודאות רגולטורית, בעיקר סביב מימון שירותי בריאות ממשלתיים. מנגד, הטכנולוגיה סיפקה נקודת אור. מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שבבים ותשתיות מחשוב הובילו את התרומה החיובית לתיק, על רקע גל השקעות מסיבי ב־AI מצד חברות ענק וממשלות.
השוק האמריקאי דוהר קדימה
הרבעון השלישי של 2025 התאפיין באופטימיות זהירה בוול סטריט. חקיקה פיסקלית חדשה בארצות הברית והורדת ריבית מצד הפדרל ריזרב סיפקו רוח גבית לשווקים. מניות טכנולוגיה גדולות הובילו את העליות, בעוד מניות קטנות ובינוניות נשארו מאחור. במקביל, שוק האג"ח חווה תנודתיות חדה, עם ירידות בתשואות לאחר חודשים של עליות. בתוך הסביבה הזו, קרנות שמרניות יותר, כמו קרנות ESG עם דגש על יציבות, התקשו להדביק את הקצב.
הקיימות כבלם או כיתרון ארוך טווח
ב־Impax טוענים שהכלים הסביבתיים והחברתיים שלהם לא פגעו אלא דווקא צמצמו סיכונים. הקרן נמנעה מחשיפה לענפים כמו נפט, טבק ומשקאות ממותקים, שסבלו מירידות בתקופה האחרונה. בנוסף, ניתוח “עמידות תאגידית” דירג חברות לפי יכולת התמודדות עם סיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי, והוביל להטיה ברורה לחברות יציבות יותר. לטענת מנהלי הקרן, בטווח הארוך זו אסטרטגיה שמפחיתה תנודתיות ומגנה על כספי המשקיעים, גם אם המחיר הוא פיגור זמני מול השוק.
עבור משקיעים ישראלים, הדוח הזה מהווה תזכורת חשובה לכך השקעות בנות־קיימא אינן חסינות מתנודתיות ואינן מבטיחות תשואה עודפת בכל רבעון. בדומה למהלכים ממשלתיים שמנסים לעודד חדשנות וצמיחה באמצעות השקעות ייעודיות, כמו יוזמות מימון ומענקים שמובילים גופים ציבוריים, גם כאן מדובר בסוג של הימור על העתיד ולא על הרווח המיידי.
בכלל, המגמה של עידוד חדשנות ומסחור ידע, שמקודמת גם בישראל דרך מהלכים כלכליים רחבים כגון רשות החדשנות מזניקה את מסחור הידע לאקזיטים, מדגישה את הפער בין חזון ארוך טווח לבין ביצועים קצרים.
לא רק מספרים אלא גם סיכונים
מעבר לנתוני התשואה, הדוח כולל אזהרות ברורות: הקרן חשופה לסיכוני שוק, רגולציה ושינויים במדיניות ממשלתית. כמו במערכות אחרות שבהן חוסר מוכנות עלול להוביל לפגיעה משמעותית בציבור, כפי שנחשף לאחרונה בדוח מבקר המדינה על מוכנות מערכות החירום בעקבות פגיעת הטיל בסורוקה, גם בעולם ההשקעות חוסר התאמה בין אסטרטגיה למציאות השוק עלול לעלות ביוקר והמשמעות הברורה היא שאין תחליף להבנת הסיכון ולבחינה מתמדת של התאמת ההשקעה לציפיות ולצרכים.
המבחן האמיתי עוד לפנינו
מתוך הדו"ח של IMPAX למשקיעים, צילום: אודי דוד בן דוד
השאלה הגדולה נותרת פתוחה. האם קרנות ESG יוכיחו את עצמן כאשר השוק ייכנס לתקופה פחות ספקולטיבית, או שמא הן ימשיכו לפגר מאחורי מדדי הענק גם בשנים הקרובות. בינתיים, הדוח של Impax מציג תמונה כנה ולא מייפה: השקעה בת־קיימא היא בחירה ערכית וכלכלית גם יחד, אך היא דורשת סבלנות, הבנת סיכון והשלמה עם כך שלא כל רבעון ייראה כמו ראלי טכנולוגי.
