בזמן שההייטק הישראלי מתמודד עם האטה בגיוסים ועם תחרות גלובלית גוברת, רשות החדשנות משיקה מהלך כלכלי ממוקד שנועד לגעת בליבת מנועי הצמיחה של המשק: הפיכת ידע אקדמי לכסף. בהשקעה של כ־15 מיליון שקלים, בחרה הרשות שלושה מאיצי מסחור ידע שיפעלו לחיבור ישיר בין מחקר מדעי, יזמים, תעשייה ומשקיעים, במטרה לייצר חברות, טכנולוגיות והכנסות.

המהלך נועד להתמודד עם אחד הכשלים המוכרים בכלכלה הישראלית: פער מתמשך בין מצוינות מחקרית באוניברסיטאות לבין מימוש כלכלי בפועל. על פי נתוני רשות החדשנות, חלק משמעותי מהפטנטים והמחקרים בישראל אינם מגיעים לשלב מסחרי, בין היתר בשל מחסור בליווי עסקי, חיבור לשוק והבשלת מודלים כלכליים. המאיצים שנבחרו אמורים לגשר בדיוק על הפער הזה – ולהפוך ידע לערך.

לדברי רשות החדשנות, המאיצים יעניקו לחוקרים מעטפת עסקית מלאה הכוללת בדיקות היתכנות, בניית אסטרטגיית מסחור, חיבור לקרנות ולחברות תעשייה, והובלת תהליכי השקעה ראשוניים. מדובר במהלך שמחזק את הכלכלה הריאלית, בדומה להשפעה של מהלכים תחרותיים בשווקים צרכניים, כפי שניתן לראות גם במהלך שבו פרטנר משווה מחירי סלולר ל־KSP, וממחיש כיצד שינוי מבני יוצר ערך מיידי לציבור.

מי ייהנה מהכסף ואיפה הכסף הגדול נמצא

שלושת המאיצים שנבחרו פועלים בזירות שבהן הפוטנציאל הכלכלי נחשב גבוה במיוחד. המאיץ פלקס פרטנרס יתמקד בתעשייה יצרנית, אגרו־טק וטכנולוגיות רפואיות, עם דגש על יישום תעשייתי מהיר. המאיץ PEAK.IP יתמקד ב־Deep Tech, מדעי החיים ובינה מלאכותית – תחומים שמושכים השקעות זרות בהיקפים של מיליארדי דולרים. קבוצת knowport תפעל בזירת הקליימטק, האנרגיה והבריאות הדיגיטלית, שזוכות כיום לתיעדוף רגולטורי והשקעות ציבוריות בעולם.

ברשות החדשנות מדגישים כי המהלך אינו רק טכנולוגי אלא מקרו־כלכלי: חיזוק פריון העבודה, הגדלת היקף החברות עתירות הידע והרחבת בסיס המס של המדינה. זאת, במיוחד על רקע הצורך בחוסן מערכתי של המשק, סוגיה שעמדה במוקד השיח הציבורי גם לאחר פגיעת הטיל במרכז הרפואי סורוקה, שהמחישה עד כמה חדשנות ותשתיות חזקות הן תנאי לכלכלה מתפקדת.

אם המהלך יצליח, ברשות החדשנות מעריכים כי כבר בשנים הקרובות ניתן יהיה לראות גידול במספר הסטארטאפים המבוססים על ידע אקדמי, עלייה בהשקעות פרטיות והאצה של אקזיטים בתחומי ה־Deep Tech – תחומים שבהם לישראל יתרון יחסי מובהק.