למה אומרים תחנון ביום הבר מצווה? הרבי מליובאוויטש מסביר את המשמעות

"היום נעלה יותר, ומחר עוד יותר" – הרבי מסביר מדוע אומרים תחנון ביום הבר מצווה

למרות שזהו יום של שמחה, הרבי מליובאוויטש מסביר מדוע ממשיכים לומר תחנון ביום שבו נער נכנס למצוות ומקבל אחריות רוחנית חדשה.

ביום הבר מצווה, נער יהודי חוצה סף משמעותי והופך להיות "איש ישראל" –חבר מלא בעם הנבחר, עם כל הזכויות והאחריות הכרוכות בכך. לכאורה, אפשר היה לצפות שיום זה יהיה פטור מאמירת תחנון, בדומה לימי חג ומועדים מיוחדים, שבהם נמנעים מלומר תפילה זו בשל אופיים החגיגי. אך במכתב מיוחד, מסביר הרבי מליובאוויטש את ההיגיון הרוחני מאחורי ההחלטה להמשיך לומר תחנון גם ביום חשוב זה.

מכתבו של הרבי מליובאוויטש:

"בהזדמנות זו אביע רעיון הנוגע באופן עיקרי לכל בר מצוה, והוא בקשר עם השאלה מדוע אומרים תחנון ביום הבר מצוה, שהרי אין אומרים תחנון בימים טובים, ואין לך יום-טוב ושמחה גדולה מזו להגיע למדריגת איש ישראל, חבר מלא לעם הנבחר, עם כל הזכויות והאחריות שבזה."

"והביאור הוא כי התורה והמצוות הן בלי גבול וסוף, באשר מקורן בה' שהוא אין-סוף, שלכן אין גבול למידת ההתקדמות והעליה בכל עניני טוב וקדושה בחיי היום-יום מתאים לרצון הבורא."

"ואפילו אם תמצא לומר שהמצב בזה ביום אתמול היה ככל הדרוש לפי ערך, הרי המצב היום צריך להיות נעלה יותר, ומחר עוד יותר."

"וזהו הטעם שאומרים תחנון בכל יום חול, [שהיא] בקשת סליחה מאת ה' רב הסליחות, על אשר היום (ואתמול) לא היה מילוי רצון הבורא באופן נעלה יותר."

"וזהו גם כן הטעם ש[חתן] הבר מצוה אומר תחנון. ואין צריך לומר אם מצד איזו סיבה אין ההוה (והעבר) כראוי במלואו, שאז בא היצר ומשתדל להכניס בילבול ונפילת רוח, לאמר 'הלא נכשלת בעבר, ואין מעשיך רצויים לפני הקדוש ברוך הוא, שלכן תמשיך כמקודם' וכו'."

"והמענה על זה – אמירת תחנון עוד ביתר כוונה, ובבטחון גמור ש[ה'] המרבה לסלוח מעביר [ומסלק] אשמות [וחטאי] העבר, כי אין לך דבר העומד בפני התשובה, ואדרבה, השב באמת הרי הוא נעשה יותר חביב ואהוב למקום ברוך הוא."

צמיחה רוחנית ללא גבול

לפי דברי הרבי, התורה והמצוות הן אינסופיות, משום שמקורן הוא בקדוש ברוך הוא, שהוא אין-סוף. מסיבה זו, כל יהודי מחויב להמשיך לעלות ולהתעלות, יום אחר יום. אפילו אם אתמול היה מושלם מבחינה רוחנית, היום צריך להיות טוב יותר, ומחר – עוד יותר.

האמירה הזו היא גם הסיבה שאנו אומרים תחנון: לא מתוך אבלות או עצב, אלא מתוך הכרה בכך שתמיד יש מקום לשיפור. יהודי צריך לשאוף לרמה גבוהה יותר של עבודת השם, ולכן תחנון הוא תזכורת יומיומית לצורך להמשיך ולשאוף קדימה.

התשובה: הזדמנות ולא מכשול

הרבי מתייחס גם לקול הפנימי שמנסה לרפות את ידי האדם, להזכיר לו את כישלונות העבר ולגרום לו לחשוב שאין לו סיכוי לשינוי אמיתי. המענה לכך, לפי הרבי, הוא אמירת תחנון ביתר כוונה, מתוך ביטחון מלא ברחמי השם – שהוא "המרבה לסלוח".

לא רק שאין דבר העומד בפני התשובה, אלא שאדם ששב באמת נהיה "יותר חביב ואהוב למקום ברוך הוא". כך, יום הבר מצווה אינו רק יום של שמחה על מה שהושג עד כה, אלא גם יום של קבלה מחודשת של מחויבות לצמוח, להשתפר, ולצעוד קדימה בדרך התורה והמצוות. והתובנה של התשובה היא מפתח למימוש ההתחייבות שחלה ביום הבר מצווה.

אמיר דדון חושף: 'גם אני מתמודד עם פוסט טראומה' – והנתונים מזעזעים