לא עוד פיטורים לבני זוג של משרתים במילואים

ועדת העבודה והרווחה דנה בהצעת חוק להגנה על בני זוג של משרתי מילואים מפני פיטורין וחל"ת שלא כדין

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר החלה לדון בהצעת חוק של ח"כ אופיר כץ וח"כ נאור שירי שתגן על בני זוג של משרתי מילואים מפני פיטורין או הוצאה לחל"ת שלא כדין.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר הסביר בפתח הדיון: "כבר היום קיימת הגנה מפיטורין לבני ובנות הזוג שניתנה במסגרת הוראת שעה. הכוונה כעת היא להרחיב את ההגנה גם לנושא של חל"ת ששמענו עליו לא מעט בדיוני הוועדה כמעין תופעה מתרחבת של 'פיטורים שקטים' ולחוקק את ההגנות כהוראת קבע".

ח"כ אופיר כץ: "מדובר בחלק בלתי נפרד מהשמירה על ביטחון מדינת ישראל. הלוחמים שלנו בשטח והם צריכים להיות מרוכזים בביצוע המשימות ולא צריכים לדאוג למה קורה עם המשפחות שלהם בבית. מרבית המעסיקים כן מתחשבים במשרתים ובנשותיהם אבל אנחנו פה כדי לתקן את העוול שנעשה על ידי אלו שכן מנצלים את המצב הזה".

עו"ד דבי ספיר ממשרד העבודה אמרה כי המשרד תומך במהות ההצעה, אולם סבור כי מוטב לחוקק את התיקון כהוראת שעה זמנית לתקופה של מספר חודשים עד שנה, במטרה לבחון את השפעתו על שוק העבודה. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הצטרפה לעמדה זו ואמרה: "ההשפעה על שוק העבודה יכולה להיות משמעותית מאוד. חוקים כאלה עלולים לגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שיעסיקו נשים שבן הזוג שלהן משרת במילואים".

ח"כ נאור שירי סרב לדרישה ואמר: "אפשר להציג עמדה כזאת לגבי כל תיקון או הצעת חוק. בסופו של דבר אנחנו מביאים כאן פתרון לבעיה שקיימת בשטח ויש חשיבות גם להענקת ודאות ויציבות למעסיקים ולעובדים כאחד. במידה ובהמשך יגיעו קולות מהשטח או נתונים של אנשי מקצוע שיעידו על בעיות בהסדר נוכל לבצע תיקונים בחקיקה, כפי שנעשה בכל חוק".

על פי הצעת החוק, ייאסר על מעסיק לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילד שגילו פחות מ-14 בעת שבן זוגו נמצא בשירות מילואים שאליו נקרא בנסיבות חירום, או ב-60 ימים שלאחר סיום שירותו. פיטורין או הוצאה לחל"ת של העובד יותרו רק במידה וניתן למעסיק היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון וזו לא תיתן היתר זה אלא לאחר שאיפשרה לעובדת או לעובד לטעון את טענותיו בפניה, ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים או היציאה לחל״ת אינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג באופן ישיר או עקיף.

לעניין הוצאה לחל"ת יהיה על המעסיק להוכיח גם כי העובד הסכים ליציאה לחל"ת ולמועדיו. כדי למנוע לחצים מצד המעסיק על העובד לבקש בעצמו יציאה לחל"ת, ההיתר יידרש גם אם היציאה היא ביוזמת העובד. כמו כן, ההיתר יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים ועל המעסיק יהיה להגיש מחדש בקשה להיתר בתום כל תקופה כאמור. בדיון היום עלה הצורך להבהיר מה הם הכללים באשר לחל"ת קצר מ-30 יום והובהר כי בכל מקרה סעיפי החוק, ככל שיעבור, יחולו על מי שהוצא לחל"ת שעולה על 30 יום במצטבר. בנוסף קובעת ההצעה כי עובד שהחליט להתפטר לאחר שהוצא לחופשה ללא תשלום שלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, או לאחר שניתנו היתרים לכך למשך תקופה העולה על 75 ימים בתוך שישה חודשים רצופים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

מנתונים שהציגה עו"ד רותם אבידר צאליק מפורום נשות המילואים עולה כי 30% מנשות אנשי המילואים דיווחו על שינוי כלשהו בסטטוס התעסוקתי מאז פרוץ המלחמה. 8% הוצאו לחל"ת ו- 6% פוטרו. 61% מאלה שהוצאו לחל"ת לא זכאיות לדמי אבטלה, 53% מהן טרם חזרו למקום העבודה ו-14% חזרו למשרות בהיקף קטן יותר ולתפקידים שונים. לדבריה: "הוראת השעה לא נותנת הגנה מספקת ואינה יציבה. ועדת התעסוקה לא קיימת בה ובפועל כשמעסיק רוצה לפטר, הוא מפטר. מעבר למענים האפקטיים שהחקיקה מייצרת יש כאן גם אמירה מוסרית לפיה אנחנו לא מוכנים לפגוע באותם 2% שנותנים את עצמם למען המדינה".

באשר לפיטורי המשרתים עצמם נמסר ממשרד הביטחון כי לוועדת התעסוקה הוגשו מאז פרוץ המלחמה 378 בקשות לפיטורי אנשי מילואים. 300 ועדות כבר התקיימו. מחצית מהבקשות נדחו ו- 150 התקבלו לאחר שנמצא שסיבת הפיטורין מוצדקות, בהן מפעלים או פרויקטים שנסגרו, ופיטורים מסיבות שאינן בעלות זיקה לשירות המילואים.

הצעת החוק נועדה להגן על בני זוג של משרתי מילואים מפני פגיעה כלכלית כתוצאה משירות בן/בת זוגם. הדיון בוועדה נמשך, וטרם התקבלה החלטה סופית.