מדד פעמונים לשנת 2023: יותר ישראלים לא סוגרים את החודש; יותר ישראלים נמצאים במינוס כדרך חיים. רוב הישראלים צורכים את הידע הכלכלי שלהם מרשתות חברתיות באופן לא מפוקח
מנכ"ל פעמונים, צביקה גולדברג: "דרושה תכנית לאומית להתמודדות עם ההתנהלות הכלכלית של החברה הישראלית"
מדד פעמונים לשנת 2023 מתפרסם היום – יום רביעי, בכנס פעמונים לחוסן כלכלי, ומגלה מגמת ירידה עקבית ומדאיגה בחוסן הכלכלי של הישראלים גם בשנה זו, וביתר שאת בעקבות תוצאות המלחמה. המדד נחשף בכנס של הארגון שמתקיים בשעה זו במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
ממצאים עיקריים מתוך המדד:
המדד מעיד על מגמת ירידה מתונה לאורך השנים בחוסן הכלכלי של הישראלים. (2021 – 66.8, 2022 -65.7, 2023 – 63.9).
יותר ישראלים נמצאים במינוס כדרך חיים (24% בשנת 2023 לעומת 20% בשנת 2022).
יותר ויותר ישראלים לא חוסכים לעתיד (27% בשנת 2023 לעומת 21% בשנת 2022).
46% מהישראלים דיווחו כי חוו בשנה האחרונה החמרה ביכולתם "לסגור את החודש".
יותר ישראלים מוותרים על צריכת מוצרים חיוניים בהשוואה לשנה שעברה (42% על חוגים, 47% ויתרו על טיפולי שיניים, 35% ויתרו על ביקור אצל רופא, 31% ויתרו על רכישת תרופות).
כרבע מהמשיבים חוו פגיעה ביכולת החזר המשכנתא.
26% מהעצמאים דיווחו על פגיעה ביכולת להחזיר משכנתא כתוצאה מהמלחמה (מול 18% בשנה שקדמה למלחמה).
61% העידו שהם רוכשים את הידע הכלכלי שלהם באינטרנט ו/או ברשתות חברתיות.
עוד מדברי מנכ"ל ארגון פעמונים, צביקה גולדברג: "אנחנו קוראים להנעת תוכנית לאומית, שתאפשר התמודדות רב-ממדית עם סוגיית ההתנהלות הכלכלית בחברה הישראלית. יש להרחיב ולהעמיק את שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים".
מדד פעמונים נערך על ידי יחידת המחקר של ארגון פעמונים בניהולה של סיגל גמליאלי-פרידמן, ומתבסס על סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בקרב 1,053 ישראלים מגילאי 21 ומעלה בחודש דצמבר 2023.
הסיבות לירידה בחוסן הכלכלי של הישראלים:
התופעה של ירידה בחוסן הכלכלי של הישראלים, כפי שמציג מדד פעמונים 2023, נובעת משילוב של גורמים:
יוקר המחיה: ישראל מדורגת כאחת המדינות היקרות בעולם, ועליית המחירים בשנים האחרונות, במיוחד בתחום הדיור, המזון והתחבורה, פוגעת קשות ביכולתם של רבים לסגור את החודש.
שוק עבודה לא יציב: שוק העבודה הישראלי מתאפיין באי ביטחון תעסוקתי, שכר נמוך ותנאים לא מיטביים, מה שמקשה על רבים לחסוך לעתיד ולבנות חוסן כלכלי.
חוסר ידע כלכלי: רבים מהישראלים חסרים בידע כלכלי בסיסי, מה שמקשה עליהם לנהל את הכספים שלהם בצורה נכונה ולקבל החלטות פיננסיות מושכלות.
תרבות צריכה: תרבות צריכה מוגזמת, המעודדת רכישות מיותרות וקבלת אשראי קל, תורמת להסתבכות כלכלית בקרב רבים.
משבר הקורונה והמלחמה: משבר הקורונה והמלחמה האחרונה החמירו את המצב הכלכלי של רבים בישראל, ופגעו קשות ביכולת שלהם להתמודד עם קשיים כלכליים.
חשוב לציין שמדובר בתופעה מורכבת ורב-ממדית, ויש צורך במגוון פתרונות הוליסטיים כדי להתמודד איתה.
פתרונות אפשריים:
הוזלת יוקר המחיה: צעדים ממשלתיים להוזלת מחירים בתחומים כמו דיור, מזון ותחבורה.
שיפור שוק העבודה: העלאת שכר המינימום, יצירת מקומות עבודה איכותיים וקידום תעסוקה מלאה.
חינוך פיננסי: העלאת המודעות לחשיבות של ידע כלכלי והנגשת תוכניות חינוך פיננסיות לכלל האוכלוסייה.
עידוד חיסכון: מתן תמריצים לחיסכון לטווח ארוך והנגשת מוצרי חיסכון אטרקטיביים.
סיוע לאוכלוסיות מוחלשות: מתן סיוע כלכלי ופסיכולוגי לאוכלוסיות מוחלשות המתמודדות עם קשיים כלכליים.
פתרון תופעה זו מחייב שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים, ארגונים חברתיים, גורמים פיננסיים והציבור הרחב.
ארגונים כמו פעמונים פועלים רבות להנגשת ידע וכלים פיננסיים לציבור הרחב, וקיימות תוכניות רבות שיכולות לסייע לאנשים לשפר את התנהלותם הכלכלית.
עם קצת מאמץ, מודעות ותמיכה, אנו יכולים להפוך את המגמה ולצעוד יחד לעבר עתיד כלכלי יציב וחוסן יותר עבור כולנו.
