מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023 של חבר הכנסת ינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת יסמין פרידמן. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע לקבוע כי חברה שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותי הסעדה לעובדיה, ומעסיקה מעל ל500 עובדים, תתקשר עם ארגון להצלת מזון עודף לצורך איסוף המזון הנותר, אלא אם ארגון להצלת מזון הצהיר כי כמות המזון הנותר אינה מאפשרת הפעלת מערך לאיסופו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "על פי דוח אובדן והצלת מזון של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, אשר הוכן על ידי BDO, היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה בשווי של 19.1 מיליארד שקלים חדשים. מחצית ממנו ניתן להצלה. אשר להסעדה מוסדית, נמצא שכ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק במגזר המוסדי בשווי כולל של 1.8 מיליארד שקלים חדשים, נוסף לעלות הסביבתית בסך של כ-130 מיליון שקלים חדשים.
חברות ממשלתיות רבות שוכרות חברות הסעדה, אשר מספקות ארוחות צהריים לעובדיהן. מטבעם של חדרי אוכל, לא ידוע כמה עובדים יסעדו בהם ובאיזה מן ההיצע והמגוון יבחרו, נותרים עודפים רבים בסיום כל ארוחה. זאת בנוסף לחברות שעיקר עיסוקם הוא במזון שגם אצלן יתכן שיישארו עודפי מזון מהייצור.
החברות הממשלתיות הן אלו שצריכות להוביל את דגל הקיימות, הנתינה וההתנדבות ולהוות דוגמה לכלל המשק, הן בשל היותן חברות מהגדולות במשק, אשר מחזיקות בתשתיות חיוניות של מדינת ישראל ונהנות ממשאבי טבע ומשאבים ציבוריים אחרים בפעילותן, והן בשל היותן בעלות השפעה סביבתית, כלכלית וחברתית גדולה.
חברה ממשלתית שתבחר בדרך של תרומת עודפי המזון, תראה ברכה גם ביכולת שלה להתייעל אל מול חברת ההסעדה, לדייק את כמויות המזון המוזמנות, ובכך לחסוך בתקציב המופנה להסעדת העובדים."
דרך הסילון במבצע לטסים לאומן: החל מ-900 דולר לטיסה הלוך ושוב במטוס ייעודי לקבוצות
2 תגובות