אישור הארכת הגבלות על דיונים פנים-מדינתיים וצבאיים

ועדת החוקה אישרה את הארכת ההגבלה על קיום דיוני בתי משפט בהשתתפות אסירים באמצעות היוועדות חזותית, וקבעה כללים חדשים לוועדות השחרורים.

ועדת החוקה של הכנסת אישרה ביום שני הארכה קצרה של שלושה ימים להכרזה על הגבלה מלאה של דיוני בתי משפט, אשר התקיימו בהיוועדות חזותית בלבד בהשתתפות עצורים או אסירים. הארכה זו נקבעה עד ל-12.3.26, והיא נעשתה בהתאם לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026. הוראת השעה, אשר חוקקה מחדש לתקופה של שנתיים, אפשרה הארכה נוספת באישור הוועדה, תוך ניתוק ההסדר מהתקופה של מלחמת חרבות ברזל. במקביל, אישרה הוועדה הארכה מקבילה להכרזה של שר הביטחון בנוגע לפעילות בבתי הדין הצבאיים.

החוק המסדיר את אופן קיום הדיונים בעניינם של עצורים, אסירים וכלואים באמצעות היוועדות חזותית, התבסס על שני מתווים של הכרזות. האחד היה הכרזה על הגבלה מלאה בשל סיכון ממשי לחיי אדם, והשני היה הכרזה על הגבלה ביטחונית בשל סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאת חשודים בעבירות ביטחוניות המפורטות בחוק.

הארכת מגבלות דיוני בימ"ש

ההכרזה שהתקבלה בהקשר לבתי המשפט קבעה כי כל הדיונים של עצורים או אסירים יתנהלו באמצעות היוועדות חזותית בלבד, בהתאם להגבלה המלאה שהוכרזה על ידי שר המשפטים. ההארכה הקצרה שניתנה נועדה לאפשר המשכיות זמנית של המצב הקיים עד לדיון הבא שנקבע.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הביע ביקורת על משך ההארכה הקצר, וציין כי הארכה של שלושה ימים בלבד למעשה תוארך בדיעבד עד יום ראשון, דבר שיצר עומס על לוח הזמנים וגרם לדיונים להתקיים בלחץ. הוא ביקש שהארכות עתידיות לא יהיו קצרות כאלה, על מנת לאפשר בקרה פרלמנטרית ראויה שתבחן את נושא חיוניות המעצר בצורה רצינית.

עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים הגיב כי שר המשפטים וכלל הגורמים הרלוונטיים סברו שההכרזה צריכה להימשך עד יום חמישי, וכי קיימת בעיה אינהרנטית להאריך את ההכרזה מעבר למה שנדרש באותה עת. לדבריו, לגבי בקשת יו"ר הוועדה לשנות את מרווחי ההכרזה, הדברים ייבחנו בהתאם לנסיבות העתידיות.

כללים חדשים לוועדות השחרורים

בנוסף להארכות הדיונים בבתי המשפט, אישרה ועדת החוקה את טיוטת התקנות המיוחדות בנוגע לפעילות ועדות השחרורים במצב בו השתבשו סדרי החיים התקינים. התקנות, שאושרו מכוח סמכות שר המשפטים באישור ועדת החוקה, נועדו לקבוע רשימה מצומצמת של הליכים שיתקיימו בוועדות השחרורים בזמן תוקף ההגבלה.

לפי התקנות המאושרות, העניינים שבהם יתקיימו דיונים כללו שחרור על תנאי מטעמים רפואיים, שחרור על תנאי של אסיר קטין שחוות דעת הרשות לשיקום האסיר כללה תוכנית שיקום, דיון בביטול שחרור על תנאי, וכן דיונים שהצדדים להם הסכימו על הצורך בקיומם.

עו"ד שמרית גולדברג ממשרד המשפטים הסבירה שהכלל המוצע היה אי-קיום דיונים במצב הנוכחי, למעט סוגי הדיונים שנקבעו בשל חשיבותם. היא הוסיפה כי הרחבת סוגי ההליכים תהווה חזרה ל"עסקים כרגיל", דבר שאינו אפשרי כעת בשל הצורך בהיערכות של כלל הגורמים לקיום הדיונים.

דיון על היקף הפעילות הנדרש

הסניגוריה הציבורית הביעה דאגה מכך שנתוני המעצרים לא השתפרו ואף הורעו, כאשר עו"ד ישי שרון ציין עלייה של 10% במעצרי ימים ועלייה של 50% במעצרים עד תום ימים בתיקים שלהם. עו"ד גיל שפירא מהסניגוריה הציבורית ביקש שיוסף לרשימת הדיונים המותרים גם אסירים שמועד שחרור השליש שלהם קרוב, מאחר ומאז תחילת המלחמה לא הייתה מסגרת שמסדירה את האפשרות לקיום דיוני ועדות השחרורים.

ח"כ טלי גוטליב התייחסה לכך שדחיית דיון בשגרה נעשית ללא חובת הנמקה מיוחדת, בעוד שבמצב חירום מחמירים את המצב ומפריעים לשיקול הדעת של יו"ר ועדת השחרורים. מנגד, עו"ד חנית אברהם בכר מהנהלת בית המשפט הסבירה כי ההנחה היא שדיוני ועדות השחרורים יתקיימו באולמות בתי המשפט, אשר אינם עומדים בהנחיות פיקוד העורף למרחב מוגן תקני במיגוניות של שב"ס, ולכן יש ניסיון לצמצם לדיונים דחופים בלבד.

היערכות לקראת הדיון הבא

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הבהיר כי בדיון שיתקיים ביום חמישי, אם תידרש הארכה נוספת של ההכרזה, הוא יבחן שוב את נושא חיוניות המעצר. הוא קרא לכלל הגורמים להיערך לדיון זה, כדי לאפשר בחינה פרלמנטרית ראויה של מצב המעצרים.