ישראלים רבים המתמודדים עם מצבים סיעודיים יכולים לקבל תוספת כספית חדשה – מעבר למה שכבר מעניק הביטוח הלאומי. התוספת יכולה להגיע למאות שקלים בכל חודש, בין אם בצורת שירותים בבית או כסף ישיר לחשבון הבנק. מי זכאי וכמה תקבלו? נעשה סדר.

התוספת ניתנת למי שעונה על שני תנאים מרכזיים:

1. הוא מוכר כניצול שואה על ידי אחת מהגורמים הבאים – הרשות לזכויות ניצולי שואה, ועידת התביעות, או עפ"י חוק הפיצויים הגרמני BEG.

2. הוא זכאי לקצבת סיעוד מהביטוח הלאומי.

הזכאות לתוספת תלויה גם במספר נקודות התלות שנקבעו:

6 נקודות ומעלה + קצבת סיעוד מלאה + טיפול אישי בבית: זכאות ל-9 שעות טיפול נוספות בשבוע.

6 נקודות + קצבת סיעוד מופחתת (הכנסה עד 2,000 ש"ח): זכאות לתשלום חודשי קבוע בגובה של 4.5 שעות טיפול.

5 או 5.5 נקודות + קצבת סיעוד מלאה: זכאות לתשלום חודשי קבוע.

1.5 או 2 נקודות (ללא זכאות לקצבת סיעוד): תשלום חודשי קבוע בגובה של 2 שעות טיפול שבועיות.

שווי כל שעת טיפול נכון ל-1.4.2025 עומד על 241 ש"ח בחודש.

היכן בודקים זכאות?

אפשר לבדוק באתר השירות האישי של הביטוח הלאומי כמה נקודות נצברו.
לפניות:

ועידת התביעות: 03-5194400

הקרן לרווחת נפגעי השואה: 03-6090866 (כתובת: המלאכה 3 תל אביב)

הישג מרגש באיכילוב: ד"ר נטע כהן זכתה בפרס לנדאו לרפואה דחופה

הפוסט מענק כספי חדש לזכאים לסיעוד: תוספת של מאות שקלים מדי חודש הופיע לראשונה ב-כיף.

80 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מאמץ חדש יוצא לדרך במטרה לאתר ילדים יהודים שהוסתרו בזמן השואה בהולנד – ולא חזרו מעולם לזהותם היהודית. ארגון "יד לאחים" משיק מחדש את 'פרויקט נשמה', יוזמה בינלאומית לאיתור ולשיקום זהותם של כ-600 ילדים שהוסתרו במוסדות נוצריים ובבתים פרטיים בתקופת המלחמה, וחלקם אף קיבלו פסיקות משפטיות שאסרו לחשוף בפניהם את זהותם האמיתית עד הגיעם לגיל 18.

במרכז הפרויקט עומדים שני נדבכים עיקריים: מוזיאון וירטואלי חדש המתעד את סיפורם של כ-3,000 ילדים יהודים שהוחבאו ברחבי הולנד, ומחקר ממוקד ומעמיק בנוגע ל-600 ילדים שגורלם טרם נודע. את הרשימה קיבל הארגון ממזכירו של הרב יצחק אייזיק הרצוג ז"ל, שכיהן כרבה הראשי של מדינת ישראל ופעל רבות בזמנו להשבת הילדים האבודים.

"פדיון שבויים מודרני"

במסגרת הפיילוט שמתקיים כעת בהולנד, פועלים כעשרה מתנדבים ומקדישים יחד כ-200 שעות שבועיות במטרה לאתר את הצאצאים. עד כה, אותרו עשרה שמות חדשים שלא הופיעו ברשימות הידועות – סימן לכך שפערי הידע והמידע בתחום עדיין עמוקים. חלק מהילדים עדיין בחיים, חלקם חזרו ליהדות במהלך השנים, אך רבים חיים בזהות נוצרית – מבלי לדעת כלל את מוצאם.

בארגון 'יד לאחים' מסבירים כי אם המיזם יוכתר כהצלחה, בכוונתם להשיק יוזמות דומות גם במדינות נוספות כמו צרפת ובלגיה. "מדובר בפדיון שבויים במובנו העמוק ביותר", אומרים בארגון, "ישנם כיום מאות אם לא אלפי צאצאים שכלל לא יודעים על שורשיהם היהודים. לכן זהו רגע של תיקון היסטורי שיש להקדיש את האמצעים הרבים על מנת לתקן אותו".

"ממעמקים": ירושלים זוכרת את השואה – ומתפללת לשובם של החטופים

הפוסט 80 שנה אחרי: בהולנד מנסים להחזיר את הזהות האבודה של ילדי השואה הופיע לראשונה ב-כיף.

לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אפליקציית Waze משתפת פעולה זו השנה השלישית עם מיזם "זיכרון בסלון" – יוזמה חברתית שהפכה בשנים האחרונות לאחת הדרכים המרכזיות והאינטימיות ביותר להנצחת זיכרון השואה בישראל. במסגרת שיתוף הפעולה, בין התאריכים 16-24 באפריל יסומנו יותר מ-1,200 מיקומים של מפגשי "זיכרון בסלון" כנקודות ייעודיות במפת Waze.

מפגשי זיכרון בסלון מתקיימים במרחבים ביתיים או קהילתיים לא פורמליים, ומציעים לקהל הרחב הזדמנות נדירה להקשיב לעדויות ממקור ראשון של ניצולי שואה, להשתתף בדיונים אישיים ולחוות את הזיכרון הלאומי באופן פרטי ונוגע.

משתמשי Waze יוכלו לנווט בקלות לכל אחד מהמיקומים, להירשם ישירות דרך האפליקציה, ואף לחפש סלונים מסוימים לפי שם. המערכת תציג את התוצאות הרלוונטיות באופן מיידי, עם אפשרות לניווט ישיר.

גיא ברקוביץ', מנכ"ל Waze בישראל, מסר: "אנחנו גאים לשתף פעולה עם 'זיכרון בסלון' זו השנה השלישית, כשהשותפות המשמעותית הזו הולכת והופכת למסורת. הסיוע שלנו בניווט ישראלים למפגשים עם ניצולים הופך את הזיכרון לחוויה אישית. יחד עם 'זיכרון בסלון', אנחנו מסייעים להבטיח שהקולות החיים האלו יישמעו, יכובדו ולעולם לא יישכחו."

מורן ציפר, מייסדת שותפה ומנכ"לית שותפה של "זיכרון בסלון", הוסיפה: "'זיכרון בסלון' מכניס את זיכרון השואה ללב הבתים, באמצעות מפגשים אינטימיים ועוצמתיים שנותנים מקום לסיפורים אישיים ודיאלוג משמעותי. בעולם שבו הזיכרון דוהה ומספר הניצולים הולך ופוחת מדי שנה, השותפות עם Waze מקלה על ההשתתפות יותר מאי פעם – בכך שהיא מסייעת למיליונים למצוא סלון קרוב ולהחליט לא רק לזכור את ההיסטוריה, אלא לבחור לקחת בה חלק – באופן אישי ואקטיבי."

בכך ממשיכות Waze ו"זיכרון בסלון" את שיתוף הפעולה שמטרתו להפוך את הזיכרון מפרויקט לאומי למפגש אישי. בשנה שבה מספר הניצולים החיים ממשיך להתמעט, המיזם מחדד את תחושת הדחיפות והאחריות להעביר את סיפוריהם לדור הבא. באמצעות שיתוף פעולה משמעותי זה, זיכרון השואה לא רק יישמר – אלא גם יחווה.

זה הזמן שלכם להשפיע: מי יקבל את ההוקרה החשובה של משרד הביטחון?

הפוסט מעל 1,200 מפגשי זיכרון בסלון: Waze תנווט את ישראל אל העדים החיים הופיע לראשונה ב-כיף.

בכנסת התקיים אמש  אירוע מיוחד ומרגש לרגל יום השואה הבינלאומי, בו צוין חמש שנים לפעילותו של מיזם "משאלת לב". המיזם, שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ועמותת "עזר מציון", כבר הגשים 2,500 משאלות של שורדי שואה.

האירוע, שנערך באולם נגב בכנסת, אירח חמישה שורדי שואה שהגשימו חלום אישי במסגרת המיזם. המשאלות, שנאספו על ידי רכזות העמותה ועובדות סוציאליות במוסדות הגריאטריים, מעניקות רגעים של משמעות ותקווה לאותם שורדים, רבים מהם במחלקות תשושי נפש וסיעודיים. הן שומעות מפי הניצולים את סיפורים חייהם את משאלותיהם, ופועלות יחד עם מחלקת האמבולנסים של העמותה על מנת להגשים לשורדי השואה את משאלותיהם. המפגש התקיים לציון 5 שנים לפעילות המיזם והגשמת 2500 משאלות במסגרתו.

שורדי ושורדות השואה הגיעו עם בני משפחותיהם לכנסת ולקחו חלק בדיון במליאה לציון יום השואה הבינלאומי. במסגרת המפגש הועלו על נס פועלם וגבורתם של שורדי ושורדות השואה והוענקה להם תעודת הוקרה מיוחדת על תרומתם להתפתחות החברה והעם וישראל מתוך חוסן ושליחות אמיתית. השורדים סיפרו על החלום שזכו להגשים במסגרת המיזם והדגישו את המשמעות הגדולה עבורם ועבור בני משפחתם".

יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, שהנחה את האירוע, הדגיש את חשיבות המעמד:

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אמר באירוע: "אני רוצה להודות לכם שבאתם לכאן ושזכיתי לשמוע את הדברים המופלאים שאתם עושים כאן – עזר מציון, משרד הבריאות וכמובן שורדי השואה היקרים שלנו. אתם ראיתם בימי חייכם דברים קשים מאוד, וגם עכשיו אנחנו חווים זמנים קשים מאוד. אבל כמו שהעם היהודי ידע לקום מההריסות והחורבן של השואה, ולא רק לשרוד, אלא להקים פה מדינת מופת, מדינה מצליחה בכל כך הרבה תחומים, בתרבות, ברוח, בטכנולוגיה, במדע, ברפואה וכמובן ביטחון, שזה אחד הדברים החיוניים לנו, אנחנו גם נקום מהזמנים הקשים האלו שאנחנו חווים אותם כעת. ובעזרת השם נראה את החטופים חוזרים למשפחותיהם, נראה את החיילים חוזרים בשלום לבתיהם, והמדינה הזו תמשיך לצמוח, לפרוח, לשגשג לדורי דורות קדימה.תודה רבה לכם.

שר הבריאות: "מחויבותנו להבטיח טיפול מסור והזדקנות בכבוד"

שר הבריאות, אוריאל בוסו, שיבח את המיזם והבטיח כי המדינה תמשיך לדאוג לרווחתם של שורדי השואה: "המיזם המרגש שיזמו משרד הבריאות וארגון עזר מציון, הוא דרך נוספת להביע את הערכתנו העמוקה לדור שהקים את המדינה מתוך חורבות השואה. באמצעות מיזמים כאלה, אנו מבטיחים שלשורדי השואה תינתן תשומת הלב והדאגה שהם ראויים לה, כחלק ממחויבותנו להבטיח טיפול מסור והזדקנות בכבוד לכל קשיש, ובפרט לאלו שחרטו על דגלם את רוח ההקרבה והתקומה".

עו״ס עדינה אנגלרד, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בגריאטריה במשרד הבריאות: "הגשמת משאלות לשורדי השואה הינה זכות גדולה לנו כמערכת בריאות וכחברה שמציינת את משמעות חייהם וחובתנו להמשיך לשמור , לטפל ולציין בכל הזדמנות את סיפורי חייהם. השפעת הגשמת המשאלות והחוויות המרגשות מספקת רגעים מיוחדים ואחדות, תוך תקווה והחיזוק הרגשי."

מנהל חטיבת הסיעוד בעמותת עזר מציון יעקב לפידות: "קדושת החיים עומדת תמיד לנגד עינינו. הגשמת המשאלות של שורדי השואה מסמלת יותר מכל את קדושת החיים: את הבחירה שלהם להמשיך לחיות, להקים משפחות לתפארת ולבנות את הארץ הזו וזו הזכות שלנו לעזור ולאפשר להם עוד חלק עמוק ומשמעותי במושג העצום הזה שנקרא- חיים."

נעמי מזרחי: "זו זכות גדולה להגשים את חלומותיהם"

מנהלת מיזם משאלת לב בעמותת עזר מציון נעמי מזרחי: "כשאנחנו רואים מקרוב את ההתרגשות הגדולה של שורדי השואה – אנו מבינים ומרגישים שזו זכות גדולה שלנו להיות שם איתם ולהגשים את חלומותיהם. זו התרומה שלנו לאנשים שמדינת ישראל כולה חייבת להצדיע להם ולומר להם תודה על תרומתם בבניין הארץ הזאת."

המפגש בכנסת חידד את חשיבות הפעילות למען שורדי השואה והצורך המתמשך להעניק להם יחס אישי, כבוד וחום אנושי. המיזם ימשיך לפעול להגשמת משאלות נוספות, במטרה להעניק רגעי אושר ושמחה לאלה שהקדישו את חייהם לבניין הארץ ולחיזוק החברה הישראלית.

AI מחליף את הרופא? מפגש מנהלים על עתיד הרפואה בישראל

הפוסט הכנסת הצדיעה לשורדי השואה ומיזם 'משאלת לב' שחצה 2,500 משאלות הופיע לראשונה ב-כיף.

בברכה מוקלטת שנשלחה לכנס, הדגיש ראש המדינה יצחק הרצוג את הצורך בהובלת ישראל בתחום החלל על מנת לחזק את הביטחון, הכלכלה והמדע של המדינה. הוא שיבח את מורשתו של אילן רמון, שהפך לסמל למצוינות ולשאיפה לאחדות, והוסיף כי "מורשתו של אילן – אנושיותו, אומץ לבו והשאיפה שלו לאחדות ולמצוינות – תמשיך להנחות אותנו בדרכנו אל הגבולות החדשים של החלל, למען האנושות כולה, האזור שלנו."

כנס החלל הבינלאומי ה-20 נפתח בברכה ששלח ראש המדינה יצחק הרצוג: "אנחנו חיים כיום בתקופה מרגשת בחקר החלל, שבה האנושות מגלה דרכים חדשות לנצל את טכנולוגיות החלל. לא רק כדי לחקור את הכוכבים, אלא גם כדי לקדם בריאות עולמית, יציבות ושגשוג על פני כדור הארץ."

"ישראל, על אף היותה מדינה קטנה, ניצבת בחזית העולמית של תחום החלל ומשמשת כגורם משמעותי בתוכניות חלל בינלאומיות מובילות. כבר היום אנו מקדמים שיתופי פעולה עם מדינות שחתמו על הסכמי אברהם, ואני בטוח כי בעתיד הקרוב נראה שיתופי פעולה נוספים, אשר יתרמו הן לישראל והן לקהילת החלל הבינלאומית. ההובלה שלנו בקדמת החדשנות בתחום חשובה ביותר לעתידה הביטחוני, הכלכלי והמדעי של ישראל ויש להקנות לה עדיפות עליונה."

ראש המדינה הוסיף בברכתו: "סמלי ומרגש במיוחד שהכנס מתקיים ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שבו אנו מציינים 80 שנה לשחרור מחנה המוות אושוויץ. אילן רמון, ילד ונכד לניצולי שואה, ריגש אותנו כאשר לקח עמו לחללית קולומביה את ציורו של פטר גינז, "מראה ירח", פרי יצירתו של נער בן 14 שנרצח באושוויץ.

מסע משפחתו של אילן, שהחל ממעמקי הטרגדיה באושוויץ, הוביל אותו לפיקוד על משימות נועזות כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי ולחקר החלל למען האנושות כאסטרונאוט. מורשתו, כמו גם מורשתם של רונה ואסף ז"ל, ממשיכה לחיות ולפעום דרך ילדיהם המופלאים – טל, יפתח ונועה – ודרך הקרן הנושאת את שמם."
הרצוג סיים את דבריו בתקווה כי "מורשתו של אילן – אנושיותו, אומץ לבו והשאיפה שלו לאחדות ולמצוינות – תמשיך להנחות אותנו בדרכנו אל הגבולות החדשים של החלל, למען האנושות כולה, האזור שלנו, וכמובן מדינת ישראל האהובה שלנו."

נתניהו בעדותו: אני לא חולה בשום מחלה סופנית, ומה שכן חולה – הציבור יודע

הפוסט מראה ירח: מהציור ששרד את אושוויץ ועד למסע המרגש של אילן רמון לחלל הופיע לראשונה ב-כיף.

עם תחילת שנת 2025, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מסכם את הישגיו בתחום הנצחת זכרון השואה לשנת 2024, שבה השקיע מעל 3.6 מיליון ש"ח – גידול של 8% לעומת השנה הקודמת. ההשקעה המשמעותית אפשרה ל-33 ארגונים להוציא לפועל מגוון יוזמות לשימור המורשת והעברתה לדורות הבאים, לצד הרחבת התמיכה לפרויקטים ייחודיים לשנה הקרובה.

מגוון יוזמות משמעותיות

במהלך 2024, המשרד השקיע במיזמים מרגשים, בהן הוצאה לאור של ביוגרפיות מרתקות של שורדי שואה, קיום כנסי הנצחה מרגשים, שיקום ואחזקה של אנדרטאות ואתרי זכרון, והפקת מפגשי עדות מרגשים בהם משתפים ניצולים ובני משפחותיהם את סיפוריהם. השנה, לראשונה, התמיכה הורחבה גם למפגשים שמועברים על ידי נכדיהם של ניצולים ולכנסים בחו"ל עבור הקהילות היהודיות בתפוצות.

גמישות תקציבית לטובת הארגונים

בצל המציאות התקציבית המורכבת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", המשרד נקט בצעדים חסרי תקדים, בהם מתן מקדמות בגובה כמיליון ש"ח ל-20 ארגונים, כדי לאפשר את תחילת הפעילות ללא עיכובים. בנוסף, הועמד רואה חשבון זמין לתמיכה פיננסית שוטפת – צעד שקידם יציבות בקרב הארגונים הנתמכים.

מבט קדימה לשנת 2025

כעת, עם פתיחת הגשת הבקשות לשנת 2025, המשרד מזמין את כלל העמותות הפועלות בתחום להמשיך ולהגיש יוזמות שיעמיקו את הקשר בין הדורות וישמרו את זכרון השואה חי ורלוונטי.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, חה"כ מאי גולן אמרה: "אני גאה מאוד כי בשנה האחרונה תחת כהונתי – ההשקעה בהנצחת זכרון השואה ובתקצוב הפעילות של ארגוני הסיוע לשורדים עלתה בצורה ניכרת לעומת שנים עברו – הן בתקצוב והן במס׳ הגופים הנתמכים. אמשיך לפעול ללא לאות כדי להבטיח שזכרם של קורבנות השואה יישמר לעד, יחקק בזכרונם של הדורות הבאים עלינו לטובה בע"ה, וששורדי השואה יחיו בקרבנו בכבוד המקסימאלי שהם כה ראויים לו."

סערה בעקבות מינוי יצחק עמית: הקואליציה התנגדה – הליך בלתי חוקי

הפוסט יום השואה הבינלאומי 2025: המשרד לשוויון חברתי מסכם השקעה בהנצחה הופיע לראשונה ב-כיף.

נתונים עדכניים לקראת יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה חושפים את מצבם של ניצולי השואה, פליטי השואה ונפגעי התנכלות אנטישמית החיים בישראל.

123,715 ניצולים חיים בישראל בישראל חיים כיום 123,715 ניצולי שואה, פליטי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית שחוו את זוועות מלחמת העולם השנייה. מתוך האוכלוסייה הזו, 96% היו ילדים במהלך המלחמה, 37% מהם נולדו במדינות ברית המועצות לשעבר וממוצע גילם כיום עומד על 87 שנים. בשנת 2024 הועברו להם 5.3 מיליארד שקלים בתגמולים חודשיים, מענקים שנתיים וסלי הטבות. הרשות קיימה כ-15,000 ביקורי בית ופנתה טלפונית לכ-25,000 ניצולים לצורך מיצוי זכויותיהם.

הרשות מטפלת בשלוש קבוצות עיקריות:

• ניצולי שואה – קבוצה המונה 41,751 אנשים: 2,080 מתוכם (5%) מקבלי קצבה חודשית מגרמניה לפי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני (BEG) והם זכאים בנוסף למענק רבעוני מהרשות בסך 2,810 ₪ ולהטבות נוספות. 39,671 מתוכם (95%) מקבלים תגמול חודשי מהרשות לפי שיעור נכותם ועד כ-7,050 ₪ או כ-12,900 ₪ (כפוף למבחן הכנסות). בנוסף לתגמול החודשי זכאים ניצולי השואה לסל הטבות מורחב.
• פליטי שואה – קבוצה המונה 44,334 אנשים, עיקרם יוצאי מדינות ברית המועצות, שעלו ארצה בשנות התשעים והם מקבלים מענק שנתי מהרשות בסך 7,502 ₪ וכן מענק שנתי מוועידת התביעות, והם זכאים לסל הטבות.
  · נפגעי התנכלות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה – קבוצה המונה 37,630 אנשים, מתוכם 23,970 ממרוקו ואלג'יריה, שסבלו מהתנכלויות והגבלות שונות בתקופת משטר וישי וכן 13,660 מעירק, שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד בחג השבועות ביוני 1941. הם מקבלים מהרשות מענק שנתי בסך 7,502 ₪ והטבות.
• קבוצה נוספת המוכרת ברשות היא נכי המלחמה בנאצים, מספרם עומד כיום על 133 אנשים. על חבריה נמנים מי שנפצעו ונגרמו להם נזקי בריאות עקב שירותם המלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון הפרטיזנים) בזמן מלחמת העולם השנייה. הם זכאים לתגמול חודשי בהתאם לדרגת נכותם וכן לסל הטבות מורחב. כמו-כן, הרשות משלמת תגמול חודשי ל-49,107 אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה, לכל ימי חייהם.

  בשנת 2024 שילמה הרשות תגמולים חודשיים ומענקים שנתיים בסך 3.9 מיליארד ₪ וכן שילמה עבור ההטבות לניצולים סך של כ-1.4 מיליארד ₪, בכלל זה הטבות כמו מימון תוספת שעות סיעוד, מימון מלא של תרופות מרשם שבסל, מימון טיפולים ואביזרים רפואיים למחלות שהוכרו, מימון טיפולים נפשיים, תשלום הבראה ועוד.

  כ-90 אלף ניצולים, מפאת גילם ותלאות החיים, מוכרים כסיעודיים ורבים מרותקים לביתם. ניצולי שואה סיעודיים ברמות תלות גבוהות, כחלק מההטבות הניתנות להם, זכאים לתוספת 9 שעות סיעוד שבועיות. דוגמה נוספת להטבה הניתנת לניצולים היא טיפולים נפשיים ורגשיים, הניתנים ללא הגבלת כמות הטיפולים. בשנה החולפת התקיימו כ-45,000 מפגשי טיפול לניצולים, פרטניים או קבוצתיים, כולל טיפולים השלכתיים באמצעות בעלי חיים או אומנות.

מיזמים ותמיכה אישית הרשות פועלת באופן יזום למען הניצולים עם פרויקטים כגון:

לצד תשלום התגמולים, המענקים וההטבות, הרשות מפעילה מיזמים כמו: "עד אליך" מערך ביקורי בית אצל הניצולים. בשנת 2024 התקיימו כ-16,000 ביקורי בית, מרביתם (כ-94%) לצורך מיצוי זכויות ניצולים, הן ברשות והן בגופים אחרים; "עכשיו זה הזמן" מערך של כ-3,000 מתנדבים חברתיים הנפגשים עם הניצולים; "בידיים טובות" מתן מענה הוליסטי לניצולי שואה עריריים באמצעות עו"סים בקופות החולים; הפעלת 28 מרכזי שירות ניידים ברחבי הארץ להנגשת השירות קרוב לבתי הניצולים, קיום כנסים למיצוי זכויות, הפעלת מרכז מידע טלפוני. בשנה החולפת התקבלו כ-155 אלף שיחות ולצידם הרשות יזמה יותר מ-25 אלף שיחות למיצוי זכויות בתחומים שונים. בנוסף הרשות תומכת בעמותות המסייעות לניצולי שואה בתחומים כמו: התקנת לחצני מצוקה, הפעלת מועדונים חברתיים, הנגשת דירות ועוד.

מין:

כ-61% מהאוכלוסייה הן נשים (75,885) וכ-39% מהם גברים (47,830). שיעורן של הנשים עולה ככל שהגיל עולה: מתוך הניצולים בשנות ה-80 לחייהם הנשים הן 60%; מתוך הניצולים בשנות ה-90 לחייהם הנשים הן 65%; וחלקן עולה ל-71% מעל גיל 100.

גיל:

82,802 מהם, המהווים 96% מניצולי השואה ופליטי השואה היו ילדים (עד גיל 18) בתקופת מלחמת העולם השנייה. כ-73% מתוך האוכלוסייה הם בשנות ה-80 לחייהם, כ-25% בשנות ה-90 ו-1% מעל גיל 100.ממוצע גילם עומד על 87, כשהמבוגרת ביותר בת 120 נולדה בעירק והצעירים ביותר בני 78 וישנם 25 אנשים בגיל זה.

מצב משפחתי

כ-50% מהם אלמנים (62,174) וכ-37% נשואים (45,835). שיעור הנשואים גבוה משיעור הנשואות, 67% לעומת 33%; ושיעור האלמנות גבוה משיעור האלמנים, 80% לעומת 20%.

ארץ לידה

45,920 נולדו במדינות ברה"מ לשעבר (כ-37%), 21,186 במרוקו (כ-17%), 13,660 בעירק (כ-11%), 13,569 ברומניה (כ-11%), 5,945 בפולין (כ-5%) ו-5,185 בתוניסיה (כ-4%).

שנת עלייה

96% מהם עלו לאחר קום המדינה, כ-31% עלו בגל העלייה הגדול עם קום המדינה (1948 – 1951), בשנות ה-90 עלו כ-26% ובמאה הנוכחית כ-9%. בשנה החולפת, שנת 2024 עלו ארצה 54 ניצולים.

מקום מגורים

כי 8,359 מתגוררים בחיפה, 7,890 בירושלים, 6,559 בתל אביב, 6,320 באשדוד ו-6,177 בנתניה.

אורי מקלב, סגן השר הממונה במשרד ראש הממשלה: "לצערנו הניצולים מתמעטים משנה לשנה, אלו  עשרות אלפי ניצולים שהם שריד לדור קודם. ואנחנו עושים הכול כדי שיקבלו מעטפת גדולה ורחבה. היום עם התבגרות הניצולים, השירותים הניתנים הפכו לאישיים יותר. הרשות לזכויות ניצולי השואה עושה את כל המאמץ לתת את השירות הטוב לניצולים בתחום הכלכלי, החברתי, הבריאותי, הנפשי והאישי. עובדי הרשות לזכויות ניצולי השואה נמצאים בשטח ומקיימים קשר אישי הדוק עם הניצולים, הם לא מחכים שהניצולים יבואו לממש את זכויותיהם אלא מגיעים לבתיהם באופן אישי ומנגישים להם את זכויותיהם, אנחנו מתאימים עצמנו לאפשרויות והצרכים הקיימים היום."

רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה:" ב-27.1.1945, לפני 80 שנה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים ע"י הצבא האדום, ותאריך השחרור נקבע כיום הזיכרון הבין-לאומי לשואה. אנחנו ברשות הולכים יד ביד עם הניצולים לאורך כל ימות השנה ולא רק בימי הזיכרון. הרשות פועלת באופן יזום כדי שכל הניצולים יזכו למענה הוליסטי מכבד ומותאם לצרכיהם. רק השנה האחרונה ולמרות שכמות הניצולים הולכת ופוחתת הוקצה סכום של כ-5.3 מיליארד ₪ עבורם. סכום זה משקף את המחויבות של מדינת ישראל והרשות לזכויות ניצולי השואה להוקיר ולהיטיב עם דור המייסדים של המדינה, אלו שחוו את זוועות העבר וקמו מאפר והיו ממקימי הארץ. אנחנו נמשיך לפעול במסירות למען רווחתם כשליחות מוסרית לאומית. "

מחמד אבו אלעז מחאמיד פוטר מהתאגיד: 'מכאן' לתקשורת נקיה

הפוסט חיים מאפר: מה המצב העדכני של ניצולי השואה בישראל? הופיע לראשונה ב-כיף.

השנה מציינים ברחבי העולם 80 שנה לשחרור מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, המקום שהפך לסמל הזוועות של השואה, בו נרצחו למעלה מ-1.1 מיליון בני אדם במהלך חמש שנות פעילותו. לציון המאורע, ועידת התביעות משיקה קמפיין דיגיטלי גלובלי תחת המסר "שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת".

בקמפיין משתתפים 80 שורדי שואה, שכולם חוו את זוועות המחנה ונותרו בחיים כדי לספר את סיפורם. במהלך השבועיים הקרובים, יפורסמו 80 סרטונים קצרים ברשתות החברתיות, בהם השורדים עונים על שאלה אחת: מה הדבר שהם רוצים שהעולם יזכור מחווייתם באושוויץ?

אֶלָה בְּלוּמֶנְטָל, 103, מדרום אפריקה, מבקשת שהעולם יזכור שהיא מעולם לא איבדה תקווה באושוויץ למרות שאיבדה 23 מבני משפחתה הקרובים. היא והאחיינית שלה, רומה, שרדו. "היא התחננה אליי לסיים את סבלנו בכך שנזרוק את עצמנו על הגדר החשמלית כי היא אמרה שהדרך היחידה לצאת מאושוויץ היא דרך הארובה. שכנעתי אותה לחכות עוד יום אחד – ואז שוב יום נוסף – כי לא הייתי מוכנה למות. רציתי לחיות."

יונה לקס, תאומה ששרדה את ניסוייו של מנגלה במחנה אושוויץ המתגוררת היום בישראל: "אני נדרתי נדר, שאתרום את כל מרצי, את כל זמני, את הכל, על מנת לספר, לתעד ולהעביר לאנשים את מה שהיה. אני יונה לקס, וחשוב לי שתזכרו זאת".

חשיבות הזיכרון גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות, מדגיש את חשיבות הקמפיין: "זוועות אושוויץ היו רוע שאף אדם לא צריך לסבול, אך גם רוע שאף אדם לא צריך לשכוח. למרות שקשה לדמיין את עצמנו במחנה ריכוז, כולנו יכולים להבין את הרצון של אנשים לזכור את יקיריהם שאיבדו, את החוויות שעיצבו אותם ואת הרגעים שחשובים להם. חיוני שנלמד את הדורות הבאים על אושוויץ. 'שרדתי את אושוויץ: זכרו זאת' עושה זאת על ידי חיבור הדורות עם האנושיות המשותפת לנו".

הקמפיין מתרחש על רקע עלייה חדה באנטישמיות בעולם, מה שמוסיף לחשיבותו בימים אלו.

אזהרה ברורה לחיזבאללה: ישראל לא תתעלם מהאיומים

הפוסט 80 שנה לשחרור אושוויץ: שורדי המחנה זועקים לדור הצעיר – אל תשכחו אותנו הופיע לראשונה ב-כיף.

ממשלת ישראל מציגה שיפור משמעותי בתמיכות לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע מוגבר. במסגרת מאמצי ממשלת ישראל לשיפור התנאים של אוכלוסיות מוחלשות, התקבלה החלטה המבטיחה תוספת משמעותית לתקציבי הסיוע המוקצים לשני מגזרים מרכזיים, הנזקקים לתמיכה כלכלית ורפואית ברמה גבוהה.

סכום הסיוע שמקבלים ניצולי שואה סיעודיים וניצולי שואה הלוקים בדמנציה יגדל

ממשלת ישראל אישרה (החלטה 2595) את הסיכום אליו הגיעו הרשות לזכויות ניצולי השואה ומשרד האוצר הגרמני, לפיו סכום הסיוע המוקצה ע"י ממשלת גרמניה לרשות יעמוד בשנת 2024 על 10.95 מיליון אירו במקום 7.5 מיליון אירו. כך שמדובר בהרחבת סכום הסיוע בסך 3.45 מיליון אירו השנה, שיועבר לניצולים זכאים רטרואקטיבית.

הסיכום הנוכחי משפר את ההסכמים הקודמים, וזאת לאור הגידול בצרכי הניצולים. הסיוע ינותב לשתי אוכלוסיות בקרב ניצולי השואה: אוכלוסיית ניצולי השואה הסיעודיים בדרגת 5 ו-5.5 נקודות תלות המקבלים סיוע חודשי מהרשות ואוכלוסיית ניצולי שואה הלוקים במחלות הדמנציה ומקבלים רנטה חודשית מגרמניה, הסכום הנוסף ינותב בעיקר לשתי קבוצות מרכזיות:

• תוספת של 2.45 מיליון אירו בשנת 2024 מיועדת להגדיל את סכום הסיוע המשולם ע"י הרשות לזכויות ניצולי השואה למעלה מ-2,000 ניצולים סיעודיים, המקבלים גמלת סיעוד מלאה מביטוח לאומי עם רמה של 5 או 5.5 נקודות תלות. עד עתה, אותם ניצולים קיבלו מהרשות סכום סיוע חודשי בסך 1,200 ₪ ובעקבות הסיכום הנוכחי סכום זה יגדל ל-1,500 ₪ בחודש. סה"כ סכום הסיוע מגרמניה שינותב לטובת ניצולי השואה הסיעודיים בקבוצה זו עומד על 9.45 מיליון אירו החל משנת 2024, במקום 7 מיליון אירו. כמו-כן, סוכם בין הצדדים על מנגנון לעדכון סכומי השיפוי בשנים הבאות.
• הקצאת תוספת של 1 מיליון אירו, ל-400 ניצולי שואה המקבלים רנטה חודשית מגרמניה ולוקים במחלות הדמנציה. המענק השנתי המשולם להם כיום עומד על 1,000 אירו והוא יגדל בהתאם. עד כה ההקצאה היתה 0.5 מיליון אירו בשנה וכעת תגדל ל-1.5 מיליון אירו בשנה. הגדלת ההקצאה תאפשר להשוות את סכום ההטבות שהם מקבלים, לזה שמקבלים ממדינת ישראל ניצולי שואה מהמעגל הראשון הלוקים בדמנציה.

מאמץ ממשלתי לשיפור חיי ניצולי השואה

סגן השר הממונה אורי מקלב, הביע סיפוק מההישג: "גם בתקופה קשה כלכלית ותקציבית, אנחנו שמחים לבשר על העלייה הזו בתשלום החודשי לניצולים, זאת לאחר מו"מ לא פשוט, של עובדי הרשות לזכויות ניצולי השואה בשנה האחרונה, ואני שמח שכעת אנחנו יכולים לבשר על ההטבה הנוספת שאנחנו מביאים לניצולי השואה. עובדי הרשות עושים מאמצים רבים לתמוך כלכלית, רפואית ואישית בניצולי השואה, והחלה זו היא נדבך נוסף לכך."

הגדלת התקציבים אינה רק נתון כלכלי, אלא נדבך נוסף במאמץ הלאומי לתמוך באוכלוסיית ניצולי השואה. מדובר בהכרה בצרכים המתגברים של קבוצה זו, הממשיכה להתמודד עם אתגרי הזקנה והמחלות הכרוניות. הרשות לזכויות ניצולי השואה וממשלת גרמניה התחייבו להמשך שיתוף פעולה לעדכון שוטף של סכומי הסיוע בהתאם לצרכים המשתנים.

הפוסט החלטה חדשה: הגדלת התקציב שתשפיע על חייהם של אלפי ישראלים הופיע לראשונה ב-כיף.

הרשות לזכויות ניצולי השואה יצאה בימים אלו ביוזמה חדשה למימוש זכויותיהם של ניצולי השואה, במסגרתה ייתכן כי כ-160 ניצולי שואה המקבלים סיוע תחת "עזרת הזולת" ממשרד הביטחון יהיו זכאים לתוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות. הזכאות כפופה למבחני הכנסות ונכסים, ובכך מהווה נדבך נוסף בפעילות הרשות לסיוע והנגשת זכויות לניצולים.

ממידע שהועבר לאחרונה ממשרד הביטחון לרשות לזכויות ניצולי השואה, עולה כי 191 ניצולי שואה מקבלים סיוע בהיקף של 66 שעות חודשיות ומעלה ממשרד הביטחון, אך לא ממצים את זכאותם המלאה לתוספת שעות הסיעוד. על מנת להנגיש את המידע ולממש את זכויותיהם, נשלחו אליהם מכתבים הכוללים הנחיות למילוי טפסי הבקשה וההצהרה הנדרשים. עם זאת, הרשות זיהתה שרק בודדים מהניצולים השיבו למכתביה.

במטרה להבטיח שכל ניצול זכאי יוכל ליהנות מהתוספת, בימים אלו פונה הרשות טלפונית לניצולים שטרם הגיבו כדי להבטיח שגם הם ימלאו את טפסי הבקשה וההצהרה, המאפשרים לבדוק האם הם עומדים ברף ההכנסות והנכסים, והאם הם זכאים לקבלת תוספת שעות הסיעוד השבועיות.

עם קבלת תשובות הניצולים ובדיקתם, ניצולי שואה שיימצאו זכאים יקבלו את תוספת שעות הסיעוד באותו אופן שהם מקבלים ממשרד הביטחון. משמע, מקבלי גמלה באמצעות ספק סיעוד יקבלו את תוספת השעות באמצעות ספק סיעוד; ומקבלי גמלה בכסף יקבלו תשלום בכסף שיועבר ישירות לחשבונם ע"י הרשות.

ככלל, הרשות לזכויות ניצולי השואה וועידת התביעות מממנות תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לניצולי שואה סיעודיים, השייכים לאחת משלוש קבוצות אלו:

• מקבלי קצבת סיעוד מלאה (לא מופחתת בשל הכנסה) מביטוח לאומי עם 6 נקודות תלות ומעלה;
• מקבלי קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) מביטוח לאומי עם 112% או 188% בכפוף למבחני הכנסה
• מקבלי עזרת הזולת ממשרד הביטחון בהיקף של 66 שעות חודשיות ומעלה בכפוף למבחני הכנסות.

סגן השר הממונה, אורי מקלב: "הרשות לזכויות ניצולי השואה חרטה על דגלה למצות עד תום את כל זכויותיהם של הניצולים, אנו רואים לנגד עינינו את הצורך להגיע ישירות אל הניצולים ולהנגיש להם את זכויותיהם. פעולה זו הינה נדבך נוסף בפעולות הרשות לזכויות ניצולי השואה, המעודדת ומדרבנת את הניצולים לבוא ולהגיש את המסמכים הנצרכים כדי לתת להם את המגיע להם."

פעולה זו היא חלק מהמאמצים המתמשכים של הרשות לסייע לניצולים ולהנגיש את הזכויות המגיעות להם, תוך הקפדה על יצירת תהליכים ברורים ויעילים.

רחוב שלם מתחדש: חזיתות מסחריות, שטחי ציבור ו-263 דירות חדשות בדרך – DaTLV- חדשות תל אביב

הפוסט הקריטריונים נחשפים ומשלימים: כל התנאים לתוספת החדשה שמסייעת הופיע לראשונה ב-כיף.