ביום: כ"ב שבט הוא לא רק יום זיכרון – זהו יום של מהפכה רוחנית שמניעה את הגאולה בפועל – גלו את סודות הברכה האינסופית שהרבי מלובביץ' חשף וכיצד זה משפיע גם עליכם
אנחנו נמצאים ביום כ"ב שבט, יום ההסתלקות של הרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי מלובביץ' ובתו של הרבי הקודם של חב"ד. ארבע שנים לאחר הסתלקותה, בשנת תשנ"ב (1992), הרבי נשא שיחה על משמעות תאריך זה.
הקשר בין כ"ב שבט לברכה
הרבי פותח את השיחה בשאלה: מדוע כ"ב בחודש קשור לברכה? כדי לענות על כך, הוא לוקח אותנו לסוף חומש בראשית, לרגע בו יעקב אבינו, לפני פטירתו, מברך את בניו ואת נכדיו, אפרים ומנשה. יעקב מברך אותם במילים: "בך יברך ישראל", כאשר הביטוי "בך" מכיל את האותיות כ"ב. משמעות הברכה היא לא רק שהברכה תישאר אצלם, אלא שהיא תמשיך להתפשט ולהעביר את האנרגיה שלה הלאה לעוד ועוד יהודים. לפי רש"י, כאשר אב ירצה לברך את בניו, הוא יברכם שידמו לאפרים ומנשה.
הרבי מסביר שברכה זו היא כאנרגיה מתפרצת, שעוברת וממשיכה להתרחב עד אין קץ, עד "סוף העולם" – עד שההעלם והסתר האלוקות יתפוגגו לחלוטין.
כ"ב שבט כיום מבורך
כ"ב שבט הוא יום מבורך, בדומה לברכה של אפרים ומנשה, הממשיכה ומתרחבת. כל מי שמתעסק עם היום הזה – יודע עליו, לומד לקראתו, ופועל בו – מתברך ממנו. הברכה נמשכת עד אין קץ, עד סוף ההעלם והסתר של האלוקות בעולם.
מהו יום היארצייט?
יום ההסתלקות הוא יום השנה (יארצייט), ובו עורכים סעודה לזכר הנפטר, עולים לקברו, ואומרים משניות. ביום זה, הנשמה של הנפטר עולה לדרגה גבוהה יותר. ניתן לסייע לנשמות שהתעלו באמצעות מעשים טובים, אמירת "מודה אני" לזכותן, לימוד תורה, ותפילות המוקדשות להן. כל מעשה טוב שנעשה לזכותן מביא להן כוח, שמחה, ועליות רוחניות נוספות.
ביום השנה של הנפטר מתרחשים שלושה דברים מרכזיים:
1. עלייה עצומה לנשמה – הנשמה מתעלה לדרגה גבוהה שאין לה ערך.
2. ברכה למי שנשארו בעולם – בני המשפחה והחברים מקבלים כוחות מיוחדים, כולל ברכה לאריכות ימים מלאים בטוב, תורה ומצוות.
3. השפעה מתמדת על הנשמה – כל מי שהיה קשור לנשמה הזו יכול להמשיך להעלות אותה גם שנים רבות לאחר הסתלקותה.
מוות כהכנה לחיים נצחיים
הרבי מסביר שמוות איננו סוף הסיפור. כאשר נשמה עוזבת את העולם, היא למעשה מתחילה מסלול של חזרה לעולם הזה בגוף נצחי בתחיית המתים. תחיית המתים היא שלב בגאולה האמיתית והשלמה, חיים שאין אחריהם מוות. הנשמות שהסתלקו נמצאות כעת בשלב ההכנה לחזרתן לגוף נצחי בעולם הזה.
המשמעות של רבי ושל הרבנית
הרבנית חיה מושקה לא הייתה אישיות פרטית בלבד. בהיותה בתו של הרבי הקודם ואשתו של הרבי, היא מהווה נשמה כללית, והקשר אליה משפיע על כל עם ישראל. הסתלקותה פועלת על כולם, במיוחד על נשים בדורנו, אשר יכולות להרגיש את השפעתה באופן מיוחד.
המשמעות של המספרים: 10, 11, 22
הרבי מסביר את משמעות המספרים:
10 – מסמל את חוקי הטבע, כפי שנברא העולם בעשרה מאמרות, עשרת הדיברות ועשר הספירות.
11 – מסמל את מה שמעל הטבע. זהו אור אינסוף, כוח אלוקי שמתפרץ לעולם מפעם לפעם (כגון בניסים).
22 – מבטא את ההמשכיות, את החיבור בין גילוי האלוקות לבין עולם החומר, ומסמל את המיזוג המושלם של התהליך האלוקי בתוך המציאות הגשמית.
הרבי מסביר שכ"ב הוא פעמיים 11, כלומר לא רק יציאה מן הטבע אל העל-טבעי, אלא גם שילוב הרמוני בין שניהם. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יכול לגרום לשני ההפכים הללו להתקיים יחד – שהטבע המוגבל יגלה שהוא אינסופי, ושהנס יוכל להפוך לחלק מהטבע עצמו.
הגשמת האלוקות בעולם
הרבי מסביר שהמטרה העליונה של בריאת העולם היא "דירה בתחתונים" – כלומר, שהקדוש ברוך הוא יוכל להתגלות בעולם כפי שהוא, מבלי לשנות את אופיו הצבעוני והמגוון. אין הכוונה להפוך את העולם לשחור-לבן, אלא לגלות את הקדושה בתוך העולם הקיים.
סיפור על החסיד ר' מנדל פוטרפס ממחיש זאת היטב: בחור מהישיבה בכפר חב"ד כתב לרבי שאין לו יישוב הדעת בלימוד, והוא מתלהב בקלות מכל דבר – מה שמקשה עליו להתרכז. הרבי הפנה אותו למשפיע, ר' מנדל פוטרפס. כשהבחור שאל את ר' מנדל מה עליו לעשות, הוא ענה לו: "גם לי אין מוחין!" ולאחר מכן הסביר: תגיד, מישהו שנולד ג'ינג'י ינסה כל החיים שלו להפוך לשחור? זה לא אפשרי וגם אין בזה טעם. הקב"ה ברא אותך עם תכונות ייחודיות – תלמד לנצל אותן במקום לנסות לשנות אותן.
המסר של הסיפור ברור – במקום לנסות להיות מישהו אחר, יש להשתמש בתכונות האישיות שלנו כדי לעבוד את ה' ולממש את הפוטנציאל האישי שלנו.
תקופות הגלות והגאולה
הרבי מחלק את ההיסטוריה לשלוש תקופות:
1. תקופת הגלות – עד הסתלקות הרבי הריי"ץ בשנת תש"י (1950), תקופה בה עם ישראל חי תחת מגבלות קשות של הטבע.
2. תקופת ההכנה לגאולה – מתחילת נשיאות הרבי בשנת תשי"א (1951), תקופה בה החל לפרוץ את מגבלות העולם ולפעול על פי "11" – מעבר לטבע (כגון מבצע תפילין, שליחת שליחים, הפצת היהדות בעולם).
3. תקופת ימות המשיח – שהחלה בכ"ב שבט תשמ"ח (1988), תקופה בה עלינו לגלות כיצד העולם עצמו מוכן לגאולה. אין צורך לפרוץ את מגבלות הטבע, אלא לגלות שהעולם עצמו מסוגל להכיל אלוקות.
ראיית העולם בעיני הגאולה
הרבי מסביר שאנו חיים בתקופה שבה עלינו להסתכל על העולם ולראות כיצד הוא כבר מוכן לגאולה. אין צורך לברוח מהמציאות או להתכחש לה – יש לגלות כיצד המציאות עצמה משקפת אלוקות.
המסוע שמוביל את העולם קדימה – ואין דרך לעצור אותו
התקופה הנוכחית כשלב שבו העולם כולו נכנס למסלול מואץ של גאולה – מסוע שהחל לנוע קדימה, ואי אפשר לעצור אותו. אפשר להבין זאת דרך משל:
בשדה תעופה, ישנם מסועים שמובילים את הנוסעים מבלי שהם צריכים ללכת. אדם שעולה על מסוע כזה, גם אם הוא עומד במקום, עדיין מתקדם קדימה. אך אם הוא בוחר גם ללכת עליו – הוא יתקדם הרבה יותר מהר.
כך גם בעולם – תהליך הגאולה כבר התחיל, והוא אינו תלוי בנו. אבל אם נבחר ללכת עם המסוע, להיות שותפים פעילים בתהליך, נוכל לחוות אותו בצורה הרבה יותר עוצמתית ומשמעותית.
כוחה של האישה בגאולה
הרבי מדגיש את תפקידה המרכזי של האישה בתהליך הגאולה. האישה אחראית על יצירת אווירה קדושה בבית דרך שלושת המצוות המרכזיות שלה – הפרשת חלה, טהרת המשפחה, והדלקת נרות שבת. נשים הן אלו שמביאות את הבית והמשפחה למציאות של גאולה, ומגלות את הקדושה בתוך העולם כפי שהוא.
כ"ב שבט הוא יום של ברכה אין-סופית, יום של עליית הנשמה ושל השפעה עלינו כאן למטה. ההסתלקות של הרבנית איננה סוף, אלא הכנה לתחיית המתים ולגאולה השלמה. עלינו להשתמש בכלים שניתנו לנו – תורה, מצוות, ומעשים טובים – כדי להפוך את העולם הזה לדירה לקדוש ברוך הוא, כפי שהוא, עם כל צבעיו ותכונותיו הייחודיות.
מחווה מרגשת: תושבי חוף אשקלון מלווים את החטופים השבים הביתה
