מצויינים בישראל: כבוד והשראה לפצועי צה"ל
מצויינים בישראל הוא כינוי אותו הציע הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל, כתחליף לשם "נכי צה"ל", שבו נקראו פצועי המלחמות שניהלה המדינה. הכינוי נועד להדגיש את המעשה הטוב והגבורה שבשלם נגרמה הפציעה, ולא את התוצאה השלילית. הרבי ביקש לשנות את השיח הציבורי כך שיתמקד בחוזקות ובכבוד לפצועים, מתוך אמונה בערך העצמי של האדם שמסר את נפשו למען עמ"י וארץ ישראל.
הרבי מסביר: כאשר אדם חסר במשהו גשמי, שלא באשמתו או כתוצאה ממעשה טוב שעשה, ועד כדי מסירות נפש בהגנה על עם ישראל – הדבר מעיד על כך שבורא העולם העניק לו כוחות מיוחדים, כוחות רוחניים ייחודיים. כוחות אלו מאפשרים לו להתגבר על מה שנראה לעין כחיסרון בגשמיות או בגוף, ולהוכיח שהוא לא רק שווה לשאר בני האדם סביבו, אלא אף מתעלה עליהם. יתרון הרוח שבו מאפשר לו להתגבר על המגבלה, להשיג עמדות גבוהות ולהגיע להישגים יוצאי דופן בעניינים חשובים וטובים, מעבר למה שנחשב רגיל עבור אדם מן השורה.
ביקור קבוצה של 'מצוייני צה"ל' אצל הרבי
בחודש מנחם אב תשל"ו (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של "מצוייני צה"ל" – ביטוי שטבע הרבי עבור אלו שנפצעו בגופם ובנפשם בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל במלחמות שניהלה המדינה. הקבוצה הייתה בדרכה חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרה בניו יורק כדי לפגוש את הרבי. הם הגיעו אל בית מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי 770, כשהם מוסעים בעשרה רכבים גדולים שנשאו אותם בכיסאות גלגלים מבית המלון.
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב יצחק גנזבורג שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם המצויינים שירים חסידיים שונים. הרבי נכנס והחל לומר את השיחה בעברית, לא לפני שהתנצל על דיבורו בההברה האשכנזית.
בסיום השיחה, הרבי צעד בין כיסאות הגלגלים, לחץ ידיים בחום, חייך ושוחח עם כל אחד מהחיילים. הוא העניק לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו כשליחות מצווה לצדקה. החיילים סיפרו לאחר מכן כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה הרגישו יחס מלא כבוד ושמחה, במקום רחמים או אשמה מצד אחרים.
גישה זו של הרבי לא הייתה מקובלת בזמנו, אך היא שיקפה את תפיסתו המהפכנית בנוגע ליחס לנכים ולפצועים. בתקופה שבה המונחים הרפואיים היו עדיין שליליים במידה רבה, הרבי יישם את המשנה החסידית: "חשוב טוב – יהיה טוב", ושינה את תפיסת החברה כלפי פצועי צה"ל.
הגישה החמה והאופטימית שהפגין הרבי כלפי החיילים נגעה בלבם של רבים והייתה לרגע מכונן עבורם. עם זאת, מזכיריו האישיים העידו כי הרבי נותר עמוק ברושם קשה מהמפגש, ורק לאחר שבועות הצליח להתאושש מהחוויה הכואבת.
מורשת של תקווה וכבוד
מורשתו של הרבי מלובביץ' ביחס לפצועי צה"ל ממשיכה להוות השראה למערכת הביטחון ולחברה הישראלית. גישתו, ששמה דגש על כבוד, העצמה ואופטימיות, מזכירה לכולנו את חובתנו המוסרית כלפי אלו שנפגעו בגופם ובנפשם במאבק על הגנת ישראל.
4 תגובות