תקיעת שופר היא מצוות עשה מהתורה, ולפיה תוקעים בשופר ביום ראש השנה, הנקרא בתורה "יום תרועה" ו"זכרון תרועה"
חז"ל למדו שישנה מצווה להריע בשופר ביום זה. בראש השנה תוקעים מאה קולות הכוללים את התקיעה, השברים, והתרועה, בסדרים שונים. השופר, יחד עם מצוות התקיעה, מהווה עניין עיקרי בעבודת ראש השנה, במיוחד לפי תורת החסידות.
החסידות מסבירה כי מעלת השופר היא בכך שהוא משמיע קול פשוט, ללא גוונים מיוחדים שאפשר למצוא בכלי נגינה אחרים. קול זה מבטא את קולו הפשוט של כל יהודי, הבוקע מפנימיות ליבו ופונה לאבינו שבשמים בקריאה פנימית: "אבא, הצילני". תקיעה זו מביאה להמלכת הקדוש ברוך הוא מחדש כמלך, ובכך מבססת את ספירת המלכות האלוקית וחידוש החיות האלוקית לשנה הבאה.
החסידות גם מלמדת כי התקיעה היא ממוצע המחבר את קול הבל הלב הפשוט, הרגש היוצא מפנימיות הלב, עם הדיבור. בכוחה לעורר את העצמות האלוקית ממש. קול השופר מייצג את אהבת השם הנובעת מצעקה פנימית, שלא על פי טעם ודעת, ושאינה מתפצלת לדיבור מורכב, אלא מבטאת חיבור עמוק ביותר עם הבורא.
השופר עשוי מקרן של בהמה, המסמלת עניין שנפל ממדרגה גבוהה מטה מטה. תקיעת השופר מושכת את י"ג מידות הרחמים, ומתוך כך מתקיימת ההמשכה של רצון ועונג עליון, מעבר לסדר השתלשלות. כפי שנאמר: "מן המצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה", שמסמל את ההתרחבות והגאולה מתוך המקום הצר.
בעבודת האדם, תקיעת השופר מסמלת את קבלת מלכות השם ושבירת הישות של האדם. לפי החסידות, התקיעה הראשונה מסמלת את ההתבוננות במעשים הלא טובים שהאדם עשה, השברים מסמלים את שבירת הלב והתקווה לתשובה, התרועה מבטאת את הריחוק מאלוקות, והתקיעה האחרונה מסמלת את המשכת האלוקות וההתקרבות אליו.
שני משלים בולטים נמסרו בחסידות על תקיעת השופר, המעמיקים את ההבנה על כוחו של הקול הפשוט והשפעתו בעבודת השם.
המשל של הבעל שם טוב
הבעל שם טוב סיפר על מלך שהיה לו בן יחיד וחביב, ושלחו למדינות רחוקות ללמוד חכמה. במהלך השנים, הבן שכח את מטרת נסיעתו והתחיל לבזבז את חייו ומשאביו, עד ששכח לחלוטין את מקומו ומעמדו כבן מלך. כאשר החליט לשוב לארמון אביו, איש לא הכיר אותו, ואף הוא שכח את שפת אביו. בצר לו, החל לצעוק בקול גדול, ובזכות הצעקה הפשוטה הזו, המלך הכיר את קולו של בנו והחזיר אותו באהבה. הנמשל ברור: הנשמה היהודית, שהיא 'בן המלך', יורדת לעולם הגשמי, שוכחת לעיתים את קרבת אלוקים. תקיעת השופר מסמלת את הצעקה הפשוטה של הנשמה, המעוררת מחדש את אהבתו של הקב"ה אליה.
המשל של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
רבי לוי יצחק סיפר על מלך שנסע ביער ותעה בדרכו. איש לא הצליח לעזור לו עד שפגש חכם גדול, שידע את הדרך והצליח להחזיר את המלך לארמונו. שנים לאחר מכן חטא החכם למלך והועמד למשפט. החכם ביקש מהמלך ללבוש את בגדי אותו יום בו הציל את המלך, וכששניהם לבשו את הבגדים, המלך נזכר בחסד הגדול שנעשה לו ומחל על עונשו של החכם. הנמשל הוא עלינו, כאשר אנו תוקעים בשופר בראש השנה, מזכירים את מעמד הר סיני שבו נשמעה תקיעת השופר הראשונה, ועל ידי כך מעוררים רחמים על עם ישראל.
הזמנה לשמוע תקיעת שופר
בראש השנה הקרוב, כל יהודי מוזמן לבוא לבתי הכנסת בעיר ולהיות חלק מהמסורת הקדושה של שמיעת תקיעת השופר. בואו לפתוח את הלב, להתחבר לקול הפשוט שמעורר רחמים ושפע אלוקי, ולהתחיל את השנה החדשה בפתיחת שערים לשפע וברכות. צליל השופר קורא לנו להתעורר, להתקרב ולחדש את הקשר העמוק עם בורא עולם.