ג' תמוז: התחלה של גאולה – שלב אחר שלב

ג' תמוז: התחלת הגאולה מתוך הקושי

בג' תמוז, היום שבו נשתחרר הרבי מליובאוויטש הקודם (הרבי הריי"צ) ממאסר בשנת תרפ"ז, בתנאי שישלח לגלות, ביום זה נפתח צוהר מיוחד בתולדות עם ישראל. יום זה, שלאחריו נשלח הרבי לגלות בקרסטררמר במקום להוצאה להורג כפי שנפסק במקור, מסמל את התחלת הגאולה מתוך מצבים קשים ובלתי אפשריים לכאורה.

האתחלתא דגאולה

השחרור הראשון בג' תמוז היה אתחלתא דגאולה (התחלת הגאולה). למרות שעדיין נותרה סכנה ושיקולים שלא יבטלו את ההחלטה, ההקלה בעונש והגלות לקרסטררמר היוו צעד ראשון לקראת השחרור המלא בי"ב-י"ג תמוז. החלטה זו, שהתקבלה תחת לחץ עצום ובתוך מציאות של סכנת חיים, הביאה לכך שהגאולה התגלתה בשלבים, באופן שמתחבר לטבע העולם.

השמש בגבעון דום

יום ג' תמוז מחזיר אותנו גם אל הנס הגדול של יהושע בן נון, שאמר "שמש בגבעון דום" והשמש עצרה מלכת כדי שבני ישראל יוכלו להמשיך להילחם באור יום. נס זה, שנחשב לאחד הגדולים ביותר בתולדות עם ישראל, מלמד אותנו על הכוח של פעולה אלוקית המתחברת לטבע ומאפשרת לאור להאיר במלואו.

ביום ג' תמוז, יהושע פנה לקב"ה וביקש שיאריך את היום כדי לאפשר לבני ישראל להמשיך להילחם ולא להיתקע בלילה, כאשר החשכה תקטין את סיכויי הניצחון. כתוצאה מכך, השמש נעצרה והמשיכה להאיר בגבעון, והירח בעמק אילון, עד אשר הושג הניצחון.

הנס של "שמש בגבעון דום" מדגים את החיבור בין נס לטבע. מצד אחד, מדובר בנס עצום שבו השמש עצרה מלכת, דבר הנחשב לאחד מהנסים הגדולים בתולדות עם ישראל. מצד שני, הנס לא ביטל את הצורך במלחמה הטבעית. בני ישראל עדיין היו צריכים להילחם ולהשקיע מאמצים במלחמה עצמה.

במקום ליצור מצב שבו בני ישראל ינצחו את המלחמה באופן מיידי וללא מאמץ, הנס של עצירת השמש אפשר להם להמשיך להילחם באור יום, תחת תנאים נוחים יותר. הנס לא שינה את הטבע לגמרי, אלא התערב בצורה שתמכה בטבע ואפשרה לבני ישראל להשלים את משימתם.

השיקולים שהובילו לנס בדרך זו הם חלק מהתוכנית האלוקית להביא את הגאולה בשלבים ולחבר את הנס לטבע. יהושע ובני ישראל נדרשו לפעול בדרך הטבע ולרדוף אחרי אויביהם, תוך ניצול האור הממושך שסיפק הנס. כך, גם הנס הגדול של עצירת השמש משתלב בתוך המהלך הטבעי ומדגיש את הצורך בשילוב בין פעולה אנושית לבין סיוע אלוקי.

החיבור הזה מדגיש את עקרון היסוד שהנסים אינם משאירים את המציאות בצד, אלא משפיעים עליה ומשתלבים בה. כך גם בגאולה: היא לא באה לבטל את הקשיים והאתגרים, אלא לתת לנו את הכוח וההזדמנות להתמודד ולהתגבר עליהם בצורה טבעית ובדרך אלוקית.

 הגאולה בשלבים

כפי שהנס של השחרור בג' תמוז והשלמת הגאולה בי"ב-י"ג תמוז מלמדים, הגאולה מגיעה בשלבים. השחרור הראשון והגלות לקרסטררמר היו רק התחלה, שהתבררה לאחר מכן כהקלה בעונש המקורי. זוהי דוגמה לכיצד הגאולה מתפתחת ומשפיעה על הטבע והמציאות סביבנו, ולא נשארת מעל הטבע בלבד.

פרח מטה אהרן

נס נוסף שמדגיש את החיבור בין נס לטבע הוא "פרח מטה אהרן". המטה, שאינו שייך בטבעו לפריחה וצמיחת פירות, פרח באופן טבעי להוכיח את בחירת הכהן הגדול. נס זה, התרחש בהמשך לערעור של קורח ועדתו על כהונת אהרן הכהן. הקב"ה ציווה את משה לקחת מטה מכל שבט, ובמיוחד את מטה אהרן עבור שבט לוי. המטות הונחו לפני ה' באוהל העדות, והובטח שהמטה של האיש הנבחר יפרח.

למחרת בבוקר, כאשר משה נכנס לאוהל העדות, מצא שמטה אהרן פרח בצורה מופלאה: "ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים". זה לא היה סתם נס שבו הופיעו שקדים מוכנים על המטה, אלא נס שבו המטה עבר את כל שלבי הפריחה בצורה טבעית: תחילה יצא פרח, לאחר מכן הופיעו ציצים ולבסוף גדלו שקדים בשלים.

עוצמת הנס ומורכבותו מתבטאת בכך שמטה, שהוא בעצם חתיכת עץ יבשה, שאין לה שום פוטנציאל טבעי לפרוח או לצמוח, עבר את כל תהליך הפריחה והגידול של פירות. הנס הזה היה מופלא במיוחד כי הוא חיבר בין העל-טבעי והטבעי בצורה מוחלטת. מצד אחד, מדובר בנס אלוקי מובהק, אך מצד שני, הנס התבטא בצורה שהתחברה לטבע – עם כל שלבי הצמיחה הטבעיים.

המטרה של הנס הייתה להוכיח לבני ישראל את הבחירה האלוקית באהרן ובכהונתו, לא רק כהוכחה רגעית, אלא בצורה שתשאיר רושם מתמשך ותמידי. המטה הפרוח נשמר לדורות כדי להזכיר את הבחירה האלוקית ואת נס הפריחה. הנס הזה מראה על הכוח האלוקי להשפיע בתוך הטבע, ולא רק מעליו.

הקשר לטבע ומעל לטבע- הנס של פריחת מטה אהרן מדגיש את הצורך לחבר את הנסים עם הטבע. במקום ליצור נס שהוא לגמרי מעל הטבע, הנס פעל בתוך חוקי הטבע והראה כיצד כוחו של הקב"ה יכול להתגלות גם בתוך העולם הטבעי. זהו עקרון יסוד באמונה היהודית: הקב"ה לא רק פועל מחוץ לעולם, אלא גם בתוך חוקי הטבע ובאמצעותם.

המסר הזה חשוב במיוחד בהבנת תפקיד הנסים בגאולה. כמו שהמטה של אהרן פרח בשלבים טבעיים, כך גם הגאולה באה בשלבים ומתחברת למציאות היומיומית שלנו. הנסים אינם מיועדים לשבור את חוקי הטבע, אלא להראות כיצד האלוקות מתגלה בתוך הטבע ומשפיעה עליו. המסר הוא שהגאולה והנסים באים בשלבים ומתחברים למציאות שלנו, מגשימים את כבוד ה' בתוך העולם הטבעי.

כבוד ה' בבריאה ובנסים

כל דבר בעולם נברא לכבוד ה', וגם הנסים צריכים להתחבר לטבע העולם כדי לגלות את כבודו של הקב"ה באופן מלא. הבריאה, הממשיכה להחיות את העולם בכל רגע מחדש, מגלה את כוחו של הקב"ה במלואו. כך גם הנסים, כאשר הם מתרחשים בתוך הטבע ומתחברים למציאות שלנו, מאפשרים לנו לראות את ההשגחה האלוקית בכל פרט ופרט.

הנס אינו אמור להיות אירוע שמנותק מהמציאות היומיומית שלנו. הנסים הגדולים ביותר הם אלו שמתחברים לטבע ומשפיעים עליו מבפנים. לדוגמה, במקום שיקרה נס שבו אדם עני זוכה פתאום בלוטו, הנס האמיתי מתבטא בכך שהאדם חי בתודעת שפע ועשירות, פועל בהצלחה בעבודתו ומוצא את דרכו לשגשוג כלכלי בצורה טבעית.

הנסים הגדולים ביותר הם אלו שמתחברים לטבע ומשפיעים עליו מבפנים. עלינו לחיות מתוך תודעת שפע ולעבוד בצורה טבעית, ולראות בכך את כבוד ה' המתגלה בחיינו.

 הפצת המעיינות חוצה

הפצת המעיינות של התורה צריכה להיות ללא הגבלות, מתוך רצון להפיץ את כבוד ה' בכל מקום. ההתמקדות היא על הפצת התורה בחוץ, כולל במקומות רחוקים מהד' אמות של קדושה, כדי לגלות את כבודו של הקב"ה בכל פינה בעולם.

מסקנה, ג' תמוז מלמד אותנו שהגאולה האמיתית מתחילה דווקא מתוך הקושי. כמו בשחרור הרבי הריי"צ ממאסר והגלות לקרסטררמר, הגאולה נבנית בשלבים ומתחברת לטבע העולם. עלינו ללמוד מהיום הזה ולהבין שכל רגע של חושך, תכליתו להפוך לאתחלתא דגאולה,

בג' תמוז, לכאורה איבדנו את נוכחותו הגשמית של הרבי מלובביץ', אנחנו מבינים שזהו רק שלב נוסף במסע לקראת הגאולה האמיתית והשלימה. למרות שבאופן גשמי נראה שהסתלק, אנו מצפים לראות באופן ברור ומוחשי, כפי שהרבי אמר, שלא הייתה הפסק בחייו של נשיא הדור ונפגוש אותו שוב בקרוב בגאולה האמיתית והשלימה.