המתרגמת: הפודקאסט שירתק אתכם לאזניות גם אחרי שייגמר

צילום: שרון כהנא

נתן דטנר, אלי גורנשטיין, שרה וינו אלעד,  דֹּב רייזר, אלון אופיר ועוד, חברו להסכת תיעודי לכבוד המתרגמת, השחקנית והמפיקה שפרירה זכאי!

באנר דק יד לאחים

'המתרגמת'- הוא הסכת דוקומנטרי-נרטיבי על שפרירה זכאי בת ה-91, חלוצת תעשיית הדיבוב בישראל – מתרגמת, במאית, מעבדת ומפיקת גרסאות הדיבוב העברי לתכני אנימציה.

בשיא יצירתה הפיקה את הדיבוב העברי לסרטי הקולנוע של אולפני האנימציה וולט דיסני.

השקת ההסכת שיצר אורי משיח תתקיים ב6 בפברואר.

באנר עבה יד לאחים

הפודקאסט "המתרגמת" הוא מיני-סדרה תיעודית בת שלושה פרקי שמע, כשכל פרק נע בין 30-25 דקות. כולו מוקדש לאמנות הדיבוב, התרגום, הקולנוע, בדגש על דיסני, דרך פועלה של חלוצת התחום בארץ, שפרירה זכאי.

הפרק הראשון נפתח במסע האישי של יוצר הפודקאסט, אוֹרי משיח, ובעניין שגילה באמנות אנימציה קולנועית והדיבוב העברי עוד בתור ילד. מאחר ותחום הדיבוב כמעט ולא סוקר בישראל שפרירה ואורי צוללים יחד לארכיון הפרטי שלה ועוברים בין תחנות חייה מתחילת דרכה התיאטרלית.

בפרק השני שפרירה מכניסה את המאזינים לחדר העבודה שלה ומתארת את מלאכת כתיבת תרגום עברי לסרט הנפשה, ליהוק לתפקידים ועבודת הבימוי המורכבת באולפן ההקלטות.

הדגש הוא על השפה העברית: תרגום מדויק ליצירת המקור, בחירת משלב לשוני ודיוק הדיבוב על פי תנועות השפתיים של הדמויות במסך. הפרק האחרון מתמקד בהפקת שירי הסרטים בניהול מוזיקלי של המנצח הישראלי רוני וייס ועריכת מיקס-סאונד סופי לסרט בלונדון. הפרק נחתם בהחלטתה לפרוש מהתחום.

צילום: שרון כהנא
צילום: שרון כהנא

ההסכת זכה למענק של 'מפעל הפיס לתרבות' ויעלה בפלטפורמות ההסכתים Apple Podcasts, Spotify ובאתר הרשמי.

הפודקאסט עולה לאוויר ביום שלישי  6.2.24  – מידי שבוע החל מתאריך זה יֵצֵא פרק חדש.

שפרירה זכאי סיפרה על הבימוי והמשחק באולפן: "הסרט קיים, התמונה שלו קיימת, אבל צריך לשחק ולהוציא את זה".

לדברי נתן דטנר: "שפרירה פרפקציוניסטית, לא נתנה לאף משפט להיעלם. סשנים של עבודה היית יוצא סחוט אבל בגלל זה דיסני נתנו לה את זה. אנחנו היינו הדיבוב בשפה זרה הכי טוב בעולם".

שרה וינו-אלעד מוסיפה: "יש דמות שצריך לגלם אותה – מה היא מרגישה, מה היא רוצה לגרום לקהל להרגיש".

לדברי אלי גורנשטיין: ""למרות שעשיתי למעלה מ-80 תפקידים בדיסני, נבחנתי לכולם. קול זה תעודת זהות של אדם, זה הקול שלך – טביעת קול. קולי הולך לפניי".

אלון אופיר סיכם: "היא הצליחה לתרגם באופן שמשלב את המשמעות, האורך והמִצְלוֹל של המשפט".

כנער חובב רדיו וקולנוע אורי משיח נהג להקליט 'תוכניות רדיו' בטייפ דאבל-קאסט ולצלם סרטים קצרים במצלמת וידאו ביתית. אבל הוא לא היה יכול לצלם את הז'אנר שהרשים אותו יותר מאחרים – ז'אנר האנימציה. בכל אחד מסרטי הקולנוע הגדולים של דיסני בשנות ה-90' צפה בהקרנת הבכורה העולמית שנערכה בישראל (!) ותמיד נמשך לבימוי המהוקצע בגרסה העברית.

בבגרותו הרחיב את לימודי הקולנוע והתקשורת. סרט עלילתי קצר שכתב וביים, "תיבת גוף", עוסק בתופעת הלם קרב ופוסט-טראומה והופק בתמיכת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. הסרט זכה להקרנות בערוצי הטלוויזיה המסחריים.

אורי שילב את עיסוקיו בין תעשיית הטלוויזיה להוראת קולנוע ורדיו במחלקת תקשורת בבית ספר תיכון. באותה תקופה יזם והוביל את מעבר מערך שידורי המחלקה לדיגיטל, שהיה עבורו מהלך מאתגר ומרתק.

הצעד חשף בפניו תכנים חדשים וסוּגוֹת (ז'אנרים) שקיבלו במה מחודשת בפורמט העדכני, כמו רדיו דוקומנטארי ודרמה רדיופונית.

הדרך הזו הובילה אותו להפקת ההסכת "המתרגמת". פורמט הרדיו והפודקאסטים מתכתבים זה עם זה. שניהם מציעים תכני נישה אלטרנטיביים שמעלים בו סקרנות: היסטוריה, תרבות ואמנות.

עולם הפודקאסטים העניק לתחומים הללו במה נוספת. בנוסף, הציוד הטכנולוגי בימינו נגיש יותר מאי-פעם ומאפשר להגיע לרמות איכות ויצירתיות גבוהות יותר מבעבר.

כול אלו הדליקו בו את התשוקה לעשייה ייחודית זו ולהפקת ההסכת 'המתרגמת'.

צילום: שרון כהנא
צילום: שרון כהנא

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן