נתוני שבא – ככה מלחמת ״חרבות ברזל״ משפיעה על ההוצאות בערים המרכזיות בישראל: ההוצאות בכרטיסי אשראי בשדרות וקריית שמונה ממשיכות להיות נמוכות בכ- 80% לעומת הממוצע לפני המלחמה, ובאילת ההוצאות נחתכו בשיעור של 40%.
תל אביב, בה ההוצאות נמוכות ביותר מ-20%, היא העיר היחידה באזור המרכז, השרון והשפלה, שלא התאוששה וחזרה לשגרה בצל המלחמה.
טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא: "שדרות וקריית שמונה ממשיכות להיות הנפגעות הראשיות גם מבחינה כלכלית, אילת ות״א מושפעות מהמלחמה על רקע של הפסקת התיירות והיקפי החזרה לעבודה מהמשרדים״.
חברת שבא, מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מפרסמת את נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי, במהלך 6 השבועות הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״, בערים הגדולות בישראל, ובערים בדרום ובצפון המושפעות ממנה.
מהנתונים עולה כי שדרות וקריית שמונה ממשיכות להיות הערים שנפגעו בצורה הכי קשה מהמלחמה וההוצאות בהן בכרטיסי אשראי נחתכו בהיקף של כ-80% גם במהלך חודש נובמבר.
יתר הערים בדרום ובצפון, דוגמת אשקלון, באר שבע, אשדוד, קריית גת, חיפה, טבריה ונהריה, ההוצאות באשראי בהן הצליחו להתאושש וחזרו כמעט לרמתם הממוצעת טרום המלחמה. בעיר נתיבות הירידה בהוצאות עדיין מורגשת והיא עומדת על למעלה מ-20%.
שתי הערים הנוספות שמושפעות מהמלחמה היא אילת ות״א. באילת היקף הירידה בהוצאות באשראי ממשיך להיות בשיעור של 40% ואילו בת״א הירידה היא בהיקף של יותר מ-20% גם במהלך נובמבר.
ביתר הערים הגדולות באזור השפלה, השרון והמרכז קיימת התאוששות וחזרה לשגרה כמעט מלאה בצל המשך המלחמה.
לדברי טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא: "הירידות שראינו בשדרות וקריית שמונה החל מהשבוע הראשון של המלחמה, ממשיכות להיות בשיעור של כ-80% והדבר קשור, בראש ובראשונה, לכך ששתי הערים הללו, כמו גם היישובים העוטפים אותן, מפונים מתושביהם בהיקפים דומים ואף גבוהים יותר.
העיר אילת התייצבה על ירידה בהוצאות בהיקף של 40% והסיבה לכך היא שלמרות שהתפוסה במלונות ובחדרי האירוח מאוד גבוהה, הציבור שנמצא בהם הם מפונים ולא תיירים-נופשים שבמסגרת חופשתם מבצעים הוצאות של שופינג, אטרקציות ופנאי, מסעדות ובתי קפה ועוד.
"בערי המרכז, השרון והשפלה, בזכות החזרה לשגרה תחת המגבלות, הירידה בהוצאות נבלמה כמעט לחלוטין ויש כבר ערים בהן הנתונים אפילו מצביעים על עלייה בהוצאות לעומת הממוצע השבועי בשנת 2023.
בעיר ת״א הירידה היא של יותר מ-20% בהוצאות והדבר קשור למספר גורמים וביניהם החזרה הלא מלאה לעבודה מהמשרדים, דחיית הפתיחה של שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות, הפגיעה בענף הבילוי והפנאי, והירידה בתיירות.
ירושלים, התאוששה בצורה מלאה מהירידות בהוצאות שחוותה ואנו מייחסים זאת לחזרה של העיר והאזור הסובב אותה לשגרה על רקע הפסקת הירי והשקט הביטחוני היחסי".
