במהלך תקופה של מלחמה, כשהחיים האישיים, הכלכליים והחברתיים של אזרחי ישראל מתהפכים באחת, מוטלת על המדינה האחריות למצוא פתרונות סיוע יצירתיים, ממוקדים ואפקטיביים שיגיעו בזמן הנכון לאנשים הנכונים ורשות המסים מקדמת מהלכים גם עם מענקים כספיים משמעותיים.

המשק כולו נמצא תחת לחץ, עסקים קטנים מתקשים לשרוד, משפחות מתמודדות עם ירידה חדה גם אם זמנית, בהכנסות, וחלק מהאזרחים מוצאים את עצמם ללא יכולת בסיסית לנהל שגרה.

בתוך המציאות המורכבת הזאת, ישנה אוכלוסייה אחת שזקוקה להוקרה כפולה – משרתי המילואים, שעוזבים את משפחותיהם, עבודתם וחייהם האישיים, ומתגייסים בהתרעה קצרה כדי להגן על ביטחון המדינה. רבים מהם עצמאים או בעלי עסקים קטנים, שאינם מקבלים משכורת קבועה ממקום עבודה, ולכן כל יום שהם משרתים בצו 8 הוא יום של אובדן הכנסה ממשי – לא רק עבורם, אלא גם עבור בני משפחתם.

ההבנה שהתגייסותם ההרואית מחייבת לא רק תודה, אלא גם פיצוי ממשי – היא חובת המדינה. זו לא רק שאלה של כלכלה, אלא של ערבות הדדית, מוסר ואחריות ציבורית בסיסית, אותה ברשות המסים שוב לוקחים כמה צעדים קדימה ומזרזים הליכים למען המשרתים ומוקירים להם תודה.