כולנו חווים את זה לפעמים. אנחנו שומעים שיעור, לומדים משהו עמוק, אולי אפילו מתרגשים – ואז שוכחים. לא רואים שינוי, לא חשים התקדמות. אז למה בכל זאת להמשיך?

במכתב ששלח הרבי מליובאוויטש, הוא נותן תשובה חדה וחותכת: זה לא יכול להיות שזה לא משפיע. ברמה הפנימית, הדברים חייבים לזוז.

מכתב מהרבי מליובאוויטש לחסיד שכתב על כך שהשפעת השיעורים אינה ניכרת על הקהל:

"…ומה שכותב שמרגיש נמיכות רוח מזה ששומעי השיעור בבית הכנסת פלוני אין ניכרת בהם פעולה ושינוי, הנה בודאי רק נדמה לו כן, כי אי אפשר שדברי תורה בכלל ודברי חסידות בפרט לא יפעלו, הן בסור ורע והן בועשה טוב, עד שסוף סוף אפילו האדם שהוא רק רואה לעיניים מכיר בשינוי, אלא שלא תמיד בא זה בזמן קצר, ואין כל ה'משפיעים' ו'המקבלים' שווים בזה."

המכתב אמנם נכתב לחסיד שהעביר שיעור, אך הרעיון שבו שייך לכל אחד ואחת מאיתנו: גם כשנדמה שלימוד חסידות לא נוגע, לא מזיז, לא משנה – הוא כן. תמיד. פשוט לא תמיד רואים את זה מיד.

ללמוד – גם כשלא מרגישים שינוי

הרבי ממשיך וכותב:

"והנה באמת זהו שני ענינים נפרדים, כי על כל איש הישראלי לעשות המוטל עליו – והפעולה ב'מקבל' זהו עוד ענין, ויש בזה שביעת רצון שהוא גם מעין קבלת שכר – אלא שמובטחים אנו, שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב,

ובמילא – ימשיך בפעולותיו הטובות בהפצת המעיינות בכל מקום עד שיבואו גם חוצה, ויראה פרי טוב בעמלו בשומעי השיעורים, ונחת חסידותי מבני ביתו שיחיו."

המילים האלה אינן רק חיזוק למרצים. הן תזכורת עדינה למי ששומע שיעור ביוטיוב בדרך לעבודה, למי שמנסה בכל בוקר לפתוח ספר חסידות ולקרוא עמוד אחד – גם כשהראש עמוס.
אם זה נכנס מהלב – זה נכנס גם אל הלב.
ואם זה נכנס ללב – זה בטוח יזיז משהו.

ההשפעה יכולה להיות מניעה – לא רק פעולה

עוד חידוד עוצמתי בדברי הרבי: לא תמיד רואים את ההשפעה בצורה של עשייה חדשה או פרץ של השראה. לפעמים – ההשפעה היא דווקא בכך שנמנעים מדבר מזיק, נחלשת תאווה ישנה, או שעוברות מחשבות טובות שאולי אחרת לא היו באות.

"…כי אי אפשר שדברי תורה בכלל ודברי חסידות בפרט לא יפעלו, הן בסור מרע והן בעשה טוב…"

כלומר – גם עצם זה שלא נפלנו למקום נמוך, גם זה תוצאה של מה שהלב ספג קודם.

אז מה עושים עם זה?

מוסיפים לעצמנו שיעור

במקום לחפש הוכחות, כדאי פשוט לסמוך. להחליט שלומדים חסידות – כי זה בטוח משפיע. גם בלי להבין הכול, גם אם זה רק כמה דקות ביום.
זה עשוי להתבטא בצורת החלטה טובה, מילה אחת פחות שנאמרת מתוך כעס, שינוי בגישה מול בן זוג או ילד – או פשוט שקט פנימי.

נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל

הפוסט גם אם זה לא מרגיש: חסידות שנכנסת ללב – תמיד תשאיר חותם הופיע לראשונה ב-כיף.

ג' בתמוז מצוין כיום ההסתלקות של הרבי מליובאוויטש זיע"ה – יום ההילולא של אחד המנהיגים הרוחניים שהשפיעו באופן עמוק ובלתי נתפס על עם ישראל והעולם כולו. אך עבור חסידי חב"ד, היום הזה איננו רק תאריך של פרידה, אלא דווקא נקודת פתיחה – רגע שבו חושך נעשה אור, וגלות הפכה לגאולה.

הרבי הסביר כי כבר בשנת תרפ"ז, כאשר חמיו – הרבי הריי"צ – שוחרר מהכלא ונשלח לגלות בקוסטרמה, לא היה ברור אם מדובר באירוע חיובי או שלילי. הגלות נתפסה אז כצער מיתה. אך בהמשך, כאשר חלה גאולה מלאה בי"ב-י"ג בתמוז, התברר למפרע כי ג' בתמוז היה הרגע הראשון של הגאולה.

מבחינה רוחנית, דווקא ג' בתמוז נושא בתוכו מעלה גבוהה: לא רק כהכנה לגאולה, אלא כשלב הראשון שלה ממש. ירידה שנתפסת כשלילית – הופכת לבשורה.

"חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז"

אמנם הרבי הריי"צ לא קבע את ג' בתמוז כיום חג, אך בדבריו של הרבי מליובאוויטש עצמו, מודגש: "חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' תמוז". הסיבה לכך היא שדווקא יום זה מבטא את הרעיון של "התהפכות" – שהגלות עצמה היא חלק מהתהליך של הגאולה.

לכן, הרבי הדגיש כי יש לפעול ביום זה בענייני גאולה והפצת המעיינות חוצה. גם אם לא היה ברור באותו הרגע כי מדובר ביום של גאולה – הרי שבראייה לאחור, ברור שכן. וכאשר ברור הדבר – הוא פועל גם למפרע.

מה עושים ביום הזה?

ימים ספורים לפני יום ההילולא הראשון של חמיו, שלח הרבי מכתב לחסידיו, ובו קרא:

"עמדו הכן כולכם… לקבל ברכת הוי' בשפעת חיים ופרנסה טובה ונחת מיוצאי חלציכם… אשר יעורר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הכ"מ, וברוכים תהיו בבני חייא ומזונא רויחא."

במכתב נוסף פירט הרבי את הדרכים בהן ניתן לציין את יום ג' תמוז – והנה עיקריהן:

הדלקת נר נשמה שיבער לאורך כל היממה, החל מערב ג' בתמוז.

לימוד מתורתו של הרבי – השתתפות בשיעור, האזנה לשיחות, או קריאה ממדור 'חכמתו של הרבי' באתרים ייעודיים.

כתיבת פדיון נפש (פ"נ) – מכתב אישי עם בקשות ברכה, אותו נוהגים לשלוח לציונו הקדוש של הרבי.

נתינת צדקה – במיוחד לארגונים שהרבי יסד.

שיחה עם הסובבים על חזון הרבי, על אהבתו לכל יהודי, ועל משימת הדור – להביא גאולה לעולם.

לימוד משניות לפי אותיות שמו הקדוש.

הצית את הכיסא של הרב יצחק יוסף ונמלט: כתב אישום נגד צעיר מביתר עילית

הפוסט מה הסוד של ג' תמוז? היום שבו "הירידה עצמה הייתה התחלה של גאולה" הופיע לראשונה ב-כיף.

מכתב יוצא דופן מהרבי מליובביץ', שנשלח לאיש הגות והגות, עוסק במשמעות העמוקה של לימוד התורה וכיצד היא מכילה בתוכה את כל מרכיבי חייו של האדם – מהרגע הראשון ועד האחרון, מהרוחני ועד המעשי.

המכתב משקף את תפיסתו של הרבי כי התורה אינה רק מערכת חוקים ומצוות, אלא מהווה דרך חיים שלמה, המאחדת את שני קצות הקיום האנושי: העיון הרוחני הגבוה ביותר וההתמודדות עם המציאות היומיומית.

"אף שלא כותב פרטים על עצמו, אבל כמו שרואים מספריו האמורים בדפדפי בהם, מתבונן הוא בנעשה סביב לו וכולי."

התורה – חיבור בין העמוק ביותר לפשוט ביותר

הרבי מסביר כיצד התורה, כבר מהשלבים הראשונים של חיי האדם, מלווה אותו באופן מלא, גם במובן הרוחני וגם במובן המעשי:

"ותקוותי שמקדיש חלק חשוב מזמנו ללימוד תורתנו, שהיא מאחדת שני הקצוות, כפשוטו – בחיי האדם מ[ה]רגע [ה]ראשון להולדתו ועד רגעו האחרון עלי אדמות, וכן בחיים הרוחניים שלו."

כדי להמחיש זאת, הרבי מציין את עשרת הדברות, שמתחילים בעקרונות האמונה העמוקים ביותר, אך יורדים גם אל הציווים הבסיסיים ביותר של המוסר החברתי:

"כמו שמודגש הדבר בעשרת הדברות, המתחילים ב'אנוכי' [ש]כולל [בתוכו] ענינים הכי עמוקים בייחוד השם (מונותאיזם בלע"ז), כמבואר בארוכה בספרי חסידות, ועד [לדברות] 'לא תרצח' 'ולא תגנוב' וכולי [שעוסקים ב]אינסטינקטים הכי שפלים שבאדם."

לימוד שמוביל למעשה – תורת חיים ולא רק עיון תאורטי

לפי הרבי, הלימוד עצמו אינו עומד בפני עצמו, אלא מחייב יישום בחיים האישיים והחברתיים של האדם. התורה אינה רק ספר עיון, אלא תורת חיים – הוראה יומיומית כיצד יש לחיות.

"וכיון שדרשו רבותינו ז"ל [שנדרש] לימוד המביא לידי מעשה דוקא, תקוותי שלימודו הוא גם כן באופן זה, כי תורתנו תורת חיים היא, לראש ולראשונה, הוראה בחיי היום-יום, לחיים הראויים לשמם."

הרבי מדגיש כי המשמעות של התורה אינה תאוריה בלבד, אלא דרך חיים מעשית, המובילה לשינוי והתנהלות נכונה.

במיוחד בעתות של מבוכה – התורה כמגדלור

במכתבו, הרבי מתייחס גם לתקופה שבה הוא כותב – זמן של בלבול וחוסר יציבות, ומדגיש כי דווקא בתקופות כאלה התורה מהווה עוגן ומצפן מוסרי.

"ואם תמיד כך, על אחת כמה וכמה בתקופתנו רבת המבוכות, ובפרט בארצנו הקדושה תבנה ותכונן, אשר ארץ הקדש ייקרא לה בפי כל עמי תבל, ובלשון הכתוב – ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה."

הרבי קורא להעמקת הלימוד מתוך הבנה שהוא לא רק ידע תאורטי, אלא דרך להבנה עמוקה יותר של העולם והחיים עצמם.

טרנד החלזונות: האם מדובר בטיפוח מהפכני או בסיכון בריאותי?

הפוסט מכתב יומי מהרבי מליובביץ': כך תהפוך את התורה למצפן לחיים הופיע לראשונה ב-כיף.

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא מועד בעל משמעות עמוקה בעבודת ה'. מתוך ההקבלה שבין האדם לעץ השדה, כפי שנאמר בפסוק "כי האדם עץ השדה", אנו לומדים הוראות רבות לחיינו הרוחניים, כיצד נוכל לצמוח ולהשפיע בעולם בצורה המלאה ביותר.

מבנה האילן ומשמעותו בעבודת ה'

האילן בנוי משלושה חלקים עיקריים:

1. השורש – נעלם מהעין, אך מהווה את עיקר חיות האילן.

2. גזע וגוף האילן – החלק הנראה לעין, אשר הולך ומתפתח עם השנים.

3. הפירות – התכלית של האילן, המבטאת את השפעתו בעולם.

הקבלה בין האדם לעץ השדה

כשם שהאילן זקוק לשורשים חזקים, לגזע יציב ולפירות טובים, כך גם האדם:

1. השורש – האמונה

שורש האדם הוא האמונה, שמקשרת אותו אל מקור חייו – הקדוש ברוך הוא. האמונה היא הבסיס לכל ההתפתחות הרוחנית של האדם, וגם כאשר הוא גדל בתורה ומצוות, חיותו נובעת מכוח אמונתו. שורש חזק מבטיח עמידה איתנה מול רוחות חזקות ומניעת קריסה רוחנית. לכן, חיוני להשריש אמונה תמימה וברורה, ולהימנע מאמונות מגבילות העלולות לערער את יציבותו הפנימית.

2. גוף האילן – לימוד תורה וקיום מצוות

כפי שהגזע והענפים מהווים את רובו של העץ, כך גם עיקר עבודת האדם היא בלימוד התורה ובקיום המצוות. הם מבנים את אישיותו, מחזקים אותו ומעצבים את חייו. ככל שהאדם גדל בתורה ומרבה במעשים טובים, כך ימיו מלאים בתוכן ובמשמעות.

3. הפירות – השפעה על העולם

שלמותו של האדם מתבטאת בכך שאינו נשאר רק עם עבודתו האישית, אלא משפיע על סביבתו ומרומם גם אחרים. בדיוק כפי שהפירות אינם נשארים על העץ אלא נאכלים, ומזריעים דור חדש של עצים, כך האדם צריך להוציא "פירות" – להפיץ תורה ומצוות, להעצים אחרים ולגרום להשפעה חיובית בעולם.

כיצד לגדול כראוי?

בדומה לאילן, האדם זקוק לתנאים מתאימים כדי לצמוח נכון:

הימנעות מעשבים שוטים – יש להתרחק מסביבה שלילית ומזיקה, בדיוק כפי שהגנן מסיר עשבים הפוגעים בצמיחה התקינה של העץ.

השקיה במים חיים – מים מסמלים תורה, ואין דרך לגדול רוחנית ללא לימוד מתמיד.

גנן אחראי – כשם שהגנן מטפל בעץ, כך על ההורים והמחנכים לטפח ולכוון את ילדיהם לגדילה בריאה ונכונה.

עבודה מתוך תענוג

האדם לא נברא רק כדי לקיים את חובותיו הרוחניות מתוך הכרח, אלא כדי להגיע לעבודת ה' מתוך תענוג. כשם שפירות האילן מיועדים לעידון ולשמחה, כך העבודה הרוחנית הרצויה היא זו הנעשית מתוך אהבה ושמחה פנימית.

הצמיחה הרוחנית בשלמות

שורש יציב (אמונה ברורה וחזקה) מאפשר לאדם להתמודד עם כל אתגרי החיים. גזע וענפים מתפתחים (תורה ומצוות) מעניקים לו יציבות ומשמעות. הפירות המבורכים (השפעה חיובית על הזולת) מבטיחים המשך ושגשוג רוחני.

כאשר האדם פועל נכון – הוא לא רק גדל בעצמו, אלא גם מטפח "אילנות" נוספים בעולם, בכך שהוא מעניק לאחרים את הכלים להתחזק באמונתם, לגדול בתורה ולמלא את תפקידם בעולם. זוהי הדרך לצמיחה אמיתית – פנימית, חיצונית, והשפעתית – אשר יוצרת "פירות ופירות פירותיהם" לדורות.

מהפכת היופי: כולם רוצים פחות – הטרנד החדש שמשנה את עולם הפלסטיקה

הפוסט כי האדם עץ השדה: אמונות, מעשים והשפעה – המסר העוצמתי של ט"ו בשבט הופיע לראשונה ב-כיף.

לפעמים נדמה שדי בישיבה והמתנה כדי שיגיעו המבקשים ללמוד תורה או להתחזק ברוחניות. אבל המכתב הזה של הרבי מליובביץ' מזכיר לנו שהפצת תורה וקירוב לבבות דורשים גישה יזמית ממש כמו בעסק. לא מחכים שהקהל יגיע אליך – יוצאים לחפש אותו.

המכתב

במה שכותב אודות השיעור לפני החיילים הדתיים שזה תלוי ברצון המשתתפים וכו', ותוצאות כל הטעמים [של הבעיות כותב, היא שכמות המשתתפים ב]מספר מועט,

– כבר ידוע פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בדיוק מאמר רבותינו ז"ל "עוסק בתורה" שצריך להיות דוקא על דרך עסק –

שאין הבעל-עסק יושב בחדרו חדר לפנים מחדר ומחכה עד שיבוא מי שהוא לשאול אותו אם יש לו סחורה המתאימה בשבילו,

אלא אדרבה, הוא הרץ ומחפש אחרי קונים ודוקא במקום שרבים מצוים עוברים בו,

ובוודאי עבורו אין להאריך במשל ולא בנמשל, ורק להדגיש הנקודה אשר השגחה העליונה נתנה לו האפשריות להדליק כמה נרות, וכמו שכתוב נר ה' נשמת אדם ולהאיר לא רק חלקו אלא גם חלקם בעולם באור תורה ומאור שבה זוהי פנימיות התורה, והלואי שינצל את האפשרות זו ביותר וביותר, וגודל הסיפוק נפשי שעל ידי זה בעתיד גודל השכר והעיקר גודל נחת רוח הנגרם לבורא העולם ויוצרו, אין די באר,

ועל פי דרשת רז"ל על הכתוב להוציא יקר מזולל מובן שהחיילים אשר לעת עתה אינם דתיים בכלל כל האמור, ואדרבה.

חגיגות הטרור ביו"ש: יוסי דגן מזהיר – סכנה ברורה לכל המדינה

הפוסט המכתב היומי: לא מחכים שהעולם ימצא אותך – לעשות מלימוד תורה ל"עסק" הופיע לראשונה ב-כיף.

במכתב מלא עומק וחכמה, מתייחס הרבי מליובאוויטש לפנייתו של אברך שהביא לפניו שאלות שהעלה צעיר בענייני תורה ומצוות. הרבי מעלה על נס את חשיבות לימוד התורה ללא התניות, ומתאר את הפליאה והצער שנובעים מעצם העמדת ספקות כמעצור ללימוד תורת חיים. הרבי מדגיש עד כמה גישה זו מנוגדת הן לשכל האנושי הפשוט והן לשכל של קדושה:

"במענה על מכתבו .. בו מצטט שאלות ששאל אצלו אחד מהאברכים וקבל עליו שעל ידי תשובות ברורות על השאלות יפסיק בקריאת ספרים בלתי רצויים וכו' ויחזור ללמוד בטוב כו' וכו',

ומובן עד כמה גדלה התמיה וגם הצער כשאיש הישראלי, אשר נפשו היא חלק אלקה ממעל ממש, אומר שמחכה להתחיל ללמוד בטוב תורת חיים חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא עד שיקבל תשובה על שאלה וספק שנתעורר בשכל הנפש הבהמית שלו על ידי הסתת והדחת היצר הרע, ולפלא גם עליו (הכותב) שכנראה איננו מרגיש עד כמה מבהיל דבר כזה שהוא גם היפך שכל האנושי ולא רק שכל דקדושה,

ופליאה גם כן איך אין נתעורר אצל צעיר לימים ספק בשכל עצמו, אפשר תועה הוא, ואפשר שלאחר שנה שנתיים יגדל יותר ויראה עד כמה היה עם הארץ בזמן שלפני זה אפילו בידיעה בחכמות חיצוניות אודותם כותב, ואדם שיודע בטוב על כל פנים לפי ערך באותם החכמות, בונה יסוד מהעדר ידיעתו כדי להקשות על תורתנו הקדושה, ורק בחשך כפול ומכופל של תקופתנו זו אפשר שיטעה אפילו צעיר ולאמר לעמדה זו שזהו חכמה ושכל…"

המתח גובר: חמאס מעכב את העברת שמות החטופות המיועדות לשחרור

הפוסט המכתב היומי מהרבי מליובאוויטש: על צעיר וספיקות בתורה ומצוות הופיע לראשונה ב-כיף.

ה' בטבת, המכונה גם "דידן נצח", הוא יום מיוחד בלוח השנה החב"די, המציין את ניצחון החסידות במאבק המשפטי על ספרי הרבי. מאז שנת תשמ"ט (1989), הרבי מליובאוויטש עודד את חסידיו לרכוש ספרי קודש ביום זה, כהתעוררות מפרשת הספרים.

חלוקת הדולרים והתגייסות החסידים

באותה שנה, הרבי חילק לכל אחד שני דולרים: אחד לצדקה והשני להשתתפות ברכישת ספרים. הדבר הוביל לתגובות נלהבות בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם, שיצרו תורים ארוכים בחנויות הספרים החב"דיות.

ירידי ספרים ומבצעים מיוחדים

עם השנים, התפתחו סביב ה' טבת ירידי ספרים, מכירות מיוחדות, השקות, הנחות ומבצעים, במטרה לממש את הוראת הרבי ולהגביר את לימוד התורה.

הוראות ומנהגים ליום ה' טבת

הרבי הנחה את חסידיו לקיים מספר מנהגים ביום זה:

• לזכור את המאורע באמצעות התוועדויות.
• להתחזק בלימוד התורה ולהוסיף בקביעות עתים לתורה, במיוחד בלימוד ברבים, ובעיקר לימוד משניות.
• ללמוד בספרים שנפדו, כולל ספר הרמב"ם, שולחן ערוך ונושאי כליו, ובפנימיות התורה ובתורת החסידות, כדי לקיים מצוות שחיובן תמידי, כמו אמונת ה', ייחודו, אהבתו ויראתו.
• לעודד רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, בהתאם לציווי "ואהבת לרעך כמוך".

רכישת ספרי קודש בכל בית

הרבי הדגיש את החשיבות שבנוכחות ספרי קודש בכל בית יהודי:

• בכל בית פרטי, כולל חדר האוכל, צריכים להיות ספרי יסוד של יהדות, בנוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי – גם ספר התניא.
• יש להחזיק ספרי הלכה בנושאים הנוגעים לחיי היום-יום, וללמוד בהם לעיתים קרובות.
• חתן וכלה המתכוננים לבנות בית יהודי צריכים לכלול ברשימת ההכנות שלהם גם רכישת ספרי קודש, שיהוו חלק בלתי נפרד מהבית.
• לכל ילד וילדה, גם הקטנים ביותר, צריכים להיות ספרי קודש משלהם, כמו סידור, חומש, תהלים ותניא קטן, שיהיו ברשותם ואחריותם.
• יש לעודד את הילדים להשתמש בספרים ללא חשש מפני קלקול, ולהבטיח להם שיקבלו ספרים חדשים ומהודרים במקרה הצורך.

הרבי קרא לכל אחד ואחת להוסיף לספרייתו האישית, ולפרסם זאת גם בסביבתו, תוך הבהרת החשיבות הרבה שבדבר.

הצטרפו לחגיגות ה' טבת ותיהנו מהמכירות המיוחדות לרגל היום הגדול! זו ההזדמנות שלכם להעשיר את ספרייתכם האישית עם ספרי קודש איכותיים – חומש, סידור, תהלים, תניא, ספרי הלכה ועוד – במחירים מיוחדים ובהנחות משמעותיות.
בואו לחנויות הספרים החב"דיות באזורכם, ותיהנו מהמבצעים הייחודיים ומהאווירה המיוחדת של חג הספרים. הזדמנות מושלמת להוסיף תורה וקדושה לביתכם ולחיי היום-יום שלכם.

הפוסט חג הספרים: לקנות ספר חת"ת וספרי קודש נוספים – יסוד של כל בית יהודי הופיע לראשונה ב-כיף.

הפוסט שחמט במקום תורה: הסיפור מאחורי ההגבלות על לימוד תורה בליל ניטל הופיע לראשונה ב-כיף.

הרבנית ימימה מזרחי: "הופתענו מהאויבים שבאו עלינו פתאום. הופתענו מכך שלא היינו מוכנים. אבל מכל אלה, נשארה ההפתעה הגדולה: השותפות המדהימה שגדלה וצמחה בעם הזה."

אחרי השנה הקשה ביותר שידעה המדינה, בימים אלה משיקה הרבנית ימימה מזרחי ספר חדש. ספר השנה האהוב של הרבנית ימימה מזרחי בעריכת יקרת פרידמן אשר יוצא לאור השנה בסימן נחמה – "יומנחמה". זו הפעם התשיעית ברציפות בו יוצא לאור היומן השנתי. מדובר ביומן שהתאריכים בו הם רק בסיס לספר גדוש בדברי תורה, והפעם דברי טעם מלאי נחמה לימים קשים. בתוך לוחות הזמנים שזורות תשובות שהן מענה להמון שאלות שנשאלה הרבנית במהלך השנה הזאת. בפתחו של כל חודש הוצבו פסוקים מפסוקי הפיוס והנחמה המופלאים המופיעים בנביא, ומילים של גיבורות וגיבורים מהמלחמה.

"יומנחמה" הוא כרטיס כניסה לעולמות התוכן והרוח שיש לרבנית ימימה מזרחי להציע. החיבורים האקטואליים והתרבותיים שהרבנית ימימה מזרחי מעשירה בהם את הלומדות לאורך כל השנה באים לידי ביטוי ביומן החדש בצורה מנחמת, מחדשת ומשמחת. הקוראות מוזמנות לצלול לעומק פרשות השבוע, ללוות את החגים והמועדים עם דברי תורה מרחיבי דעת ולב. קהילת הלומדות הרחבה של הרבנית מגיעה מכל הגוונים, המגזרים, הדעות והגילים, מהארץ ומכל רחבי העולם.

הרבנית ימימה מזרחי לומדת ומלמדת תורה, עורכת דין, מרצה וסופרת, המתווה דרך חיים שמחה ואופטימית. שיעוריה לפרשת השבוע, הכתובים ברוח נשית עדכנית, מגיעים לבתיהן של אלפי קוראות בקהילת הלומדות הגדולה בעולם. הרצאותיה הפכו לשם דבר. הרבנית ימימה היא נשיאת תוכנית רבניות אירופה מטעם ועד רבני אירופה, ונבחרה על ידי עיתון גלובס לאחת מ־50 הנשים המשפיעות בישראל. היא חיה בירושלים עם משפחתה, ילדיה ונכדיה.

יקרת פרידמן היא תלמידתה של הרבנית ועורכת שיעוריה וספריה בהוצאת "פרשה ואִשה". מפעל הספרים שבעריכתה, רבי מכר כולם: "במה אברכך", "פרשה ואשה", "כמים, ליבך" (הוצאת ידיעות ספרים), "איך היא צומחת", "הזמנה לשמחה", "מחכה לתשובה", "וְהִגַּדְתְּ" – הגדה של פסח עם פירושי הרבנית (הוצאת קורן-מגיד), ו"שנה וברכותיה – ספר השנה שלך". ארבעה ספרים הגיעו למעמד "ספר זהב" על מכירות של עשרות אלפי עותקים.

"יומנחמה" מגיע בשני גדלים לבחירה:

• יומן במחיר 79 ₪ (16.5*24 ס"מ)
• יומנית במחיר 69 ₪ (19*13.5 ס"מ)

ניתן להשיג את הספר באתר פרשה באישה, וכן בצומת ספרים, סטימצקי, דברי שיר וחנויות נוספות ברחבי הארץ.

כמה סיגריות שורפים בישראל? הישראלים מכורים? כל הפרטים

הפוסט הפיתרון לכל הבלאגן: 'יומנחמה' של הרבנית ימימה לשנה החדשה הופיע לראשונה ב-כיף.