מחקר חדש: התחושות והמניעים של סטודנטים בשירות המדינה
אגף בכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות מפרסם מחקר איכותני חדש, החוקר את חוויית הסטודנטים העובדים בשירות המדינה. מחקר זה מהווה המשך למחקר "סטודנטים בשירות המדינה בראי העשור" ומוסיף נדבך עומק איכותני להבנת תחושותיהם, העדפותיהם ודפוסי ההתנהגות שלהם במהלך עבודתם במגזר הציבורי. מטרת המחקר המרכזית היא לזהות את הגורמים שמושכים סטודנטים להשתלב בשירות המדינה וכן את התנאים שיסייעו לשימורם לאורך זמן.
סטודנטים מהווים כיום כ־5% מההון האנושי בשירות המדינה, ונחשבים לכוח עבודה איכותי המוסיף ידע עדכני לארגון. במסגרת המחקר נבחנה חווייתם לעומק, תוך התמקדות בהעדפותיהם, תחושותיהם ודפוסי ההתנהגות בעבודתם. המחקר הקודם משנת 2021 התמקד בנתונים מספריים, אך נמצא כי רק כ־20% מהסטודנטים המשיכו לעבוד בשירות המדינה לאחר סיום לימודיהם. המחקר הנוכחי מציע זווית איכותנית המאפשרת הבנה מעמיקה של העדיפויות של הסטודנטים ואת הגורמים המשפיעים על החלטותיהם המקצועיות.
תובנות עיקריות על סטודנטים בשירות המדינה
ממצאי המחקר מראים כי משך העסקתם של רוב הסטודנטים קצר יחסית. בממוצע שנה וארבעה חודשים, כאשר כ־22% עוזבים לאחר פחות מחצי שנה בתפקיד. ממוצע השעות החודשיות שלהם עומד על 87 שעות, מתוך תקן של 96–120 שעות, מה שמצביע על חוסר התאמה מסוימת בין דרישות העבודה לבין זמינות הסטודנטים.
רוב הסטודנטים המשתתפים במחקר לומדים תחומים הקשורים למדעי החברה ועובדים בעיקר באזור ירושלים. במסגרת סקר מקוון שנערך במאי 2023, השתתפו 855 סטודנטים מתוך 4,296 סטודנטים בשירות המדינה (כ־20%). בסקר נתבקשו הסטודנטים לדרג מאפיינים שונים שהשפיעו על החלטותיהם, הן בבחירת משרת סטודנט והן בבחירת המשרה הראשונה לאחר התואר. בין המאפיינים שנבדקו: צבירת ניסיון תעסוקתי, גובה המשכורת, משמעות העבודה, תנאי העסקה, גמישות שעות העבודה, דרכי הגעה למשרד ותוספת לקורות החיים.
הגורמים המרכזיים לבחירת משרת סטודנט
מהמחקר עולה כי הגורם המרכזי שמושך סטודנטים להצטרף לשירות המדינה הוא ניסיון תעסוקתי, לצד גמישות ושעות עבודה נוחות ויכולת להעשיר את קורות החיים. כאשר הסטודנטים בוחרים את משרתם הראשונה לאחר סיום הלימודים, סדר העדיפויות משתנה: ניסיון תעסוקתי נותר המרכזי, אך עולה חשיבות השכר והמשמעות של העבודה.
ממצאי שאלות הטקסט החופשי מצביעים על כך שרוב הסטודנטים מביעים תסכול מהשכר הנמוך, כאשר כשליש מהם בעלי מקור הכנסה נוסף להשלים את הכנסתם. מצב זה מסביר מדוע רבים אינם ממלאים את מלוא שעות התקן.
שביעות רצון והמלצות הסטודנטים
שביעות רצון כללית מהעבודה נמצאה במידה בינונית – ציון ממוצע של 3.36 מתוך 5. באשר להמלצה על מקום העבודה, הסטודנטים דירגו בממוצע 3.51, מה שמעיד על המלצה מתונה בלבד. רק 4% מהסטודנטים עובדים בעבודות נוספות במקביל לעיתים קרובות.
המחקר מצביע על פער בין חשיבות השכר בבחירת משרת סטודנט לבין תחושת התסכול ממנו בפועל. פער זה עשוי להסביר מדוע כ־80% מהסטודנטים עוזבים את המערכת הממשלתית לאחר סיום התואר.
המלצות למחקר והטמעת ממצאים
ממצאי המחקר מצביעים על מספר המלצות אסטרטגיות לגיוס ושימור סטודנטים בשירות המדינה:
הערך של העבודה: מנהלים צריכים להבהיר לסטודנטים את חשיבות העבודה והשפעתה על הקריירה העתידית, תוך הצגת תפקיד הסטודנט ככוח עבודה איכותי ובעל ערך.
תדמית התפקיד: יש לפעול לכך שתפקיד הסטודנט ייתפס בשוק העבודה כתפקיד איכותי ומוביל, וכי בוגרי התפקיד ימליצו עליו כבסיס לקריירה מקצועית.
שימור עובדים בתקן: עידוד קידום תדמית התפקיד ושימור הסטודנטים גם לאחר סיום הלימודים, במטרה להבטיח הון אנושי איכותי במערכת הציבורית.
שיפור השכר: יש לבחון את השכר לעומק ולמצוא פתרונות שיתאימו לציפיות הסטודנטים, במיוחד לאור פערי השכר והתסכול שהתגלו במחקר.
מתודולוגיה וכלי ניתוח
המחקר השתמש בשיטות דירוג Borda ו־Runoff לניתוח עדיפויות, כמו גם בניתוח טקסט חופשי באמצעות אלגוריתם TF-IDF להערכת החשיבות של מילים במסמכים שונים. בנוסף, נעשה שימוש במודל PCA למידול קשרים בין משתנים ונתונים דמוגרפיים.
הממצאים ממחישים בצורה ברורה את הצורך בשיפור תדמית תפקיד הסטודנט, התאמת השכר ותנאי העבודה לציפיות הסטודנטים, על מנת להבטיח גיוס ושימור עובדים איכותיים לשירות המדינה.