משרד הביטחון בישראל מדווח על עסקאות ייצוא ביטחוני בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, תוך הקמת "מועצת חימוש עליונה" שמטרתה להאיץ את המוכנות למעגלים ביטחוניים נוספים מול איראן ותימן. המנכ"ל מדגיש את הקשר ההדוק בין ביטחון לכלכלה.
עשור מאתגר
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, התייחס בכנס החשב הכללי במשרד האוצר למצב הביטחוני והכלכלי בו נמצאת ישראל. לדבריו, "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים – במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי – יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגיה עילית".
הוא ציין את הזינוק הגדול בתקציבי הביטחון בעולם, כשההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר – עלייה של כ-20% לעומת 2023, הזינוק הגבוה ביותר מאז 1988.
השפעה על הכלכלה
ברעם התייחס להשפעת הלחימה המתמשכת על הכלכלה המקומית ואמר כי "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד ש״ח – האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה – בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'".
לדבריו, מדד ה-CDS ושער החליפין של השקל מול הדולר מחזקים את העוצמה הכלכלית ומשקפים ירידה בפרמיית הסיכון, למרות הקשיים הכלכליים והחברתיים.
מנכ"ל משרד הביטחון הוסיף כי ההוצאות על מילואים, חימושים ושיקום הפצועים הן גדולות, אך מצביעות על שקיפות מלאה מול האוצר והדרג המדיני. "אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק", ציין ברעם.
היערכות ביטחונית
במשרד הביטחון מדגישים את הצורך בהיערכות לטווחים שונים: מיידי – הצטיידות; בטווח הביניים – שיפור המוכנות לעשור קדימה; ובטווח הארוך – פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות.
ברעם סיפר כי משרד הביטחון נמצא בשלבי הקמה של "מועצת חימוש עליונה", שתאחד את כל הגורמים הרלוונטיים – מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות וועדות פטור – במטרה להאיץ את ההיערכות למעגלים שלישי ורביעי מול איראן ותימן.
המנכ"ל הדגיש את הצורך בהשקעה מוקדמת לחשיבה על "ההפתעות הבאות" ומבצעי הביפרים העתידיים. לדבריו, לכל מבצע ביטחוני יש השלכות רחבות, כולל על פרמיית הסיכון של המשק, וההשקעה במוכנות מבטיחה יתרון משמעותי.
ניצחון מבצעי ולקחים לעתיד
מבצע "עם כלביא" הסתיים בניצחון חד משמעי לישראל, אך ברעם הזהיר כי "יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו, והם משקיעים הן בעתק בביטחון והן בבניין כוח מואץ".
משרד הביטחון מתכנן לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה ולחימה קריטיים, כדי לקצר פערים מול יריבים ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והאסטרטגית של המדינה.
קידום הייצוא הביטחוני
ברעם הדגיש את חשיבות הייצוא הביטחוני: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. חלק משמעותי בעשייתנו האסטרטגית הוא קידום הייצוא הביטחוני, בין השאר באמצעות עסקאות מדינה-למדינה".
בשבוע האחרון חתמה ישראל על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, ואולם המנכ"ל ציין כי אינו יכול לפרט את המדינות המעורבות. מטרת הייצוא היא חיזוק התעשיות המקומיות, הגדלת הכנסות המדינה ותמיכה בצרכי צה"ל.
בנוסף, הוכרזה הקמת קרן משותפת עם החשכ"ל שתסייע בהפיכת תעשיית הדיפנסטק הישראלי לקטר כלכלי למשק, תוך הגדלת היצוא הביטחוני והתמיכה בצרכים טכנולוגיים אסטרטגיים.
שיקום הפצועים ותמיכה במשפחות
המערכת מתמודדת עם מעל 20 אלף פצועים, יותר ממחציתם סובלים מפציעה נפשית. ברעם ציין כי נדרש מאמץ לאומי, הכולל הקמת ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שתמליץ על תכנית לאומית לשיקום פצועי צה"ל, עם דגש על בריאות הנפש והחזרתם לחיים פעילים ומועילים.
משרד הביטחון ממשיך לפעול במקביל לחיזוק יכולות צה"ל, הרחבת הייצוא הביטחוני והיערכות למערכות העתידיות, תוך שמירה על כלכלה יציבה ופרמיית סיכון נמוכה במשק. ההשקעה במוכנות, בפיתוח תעשייתי ובשיקום הפצועים מהווה נדבך קריטי בשמירה על ביטחונה ועוצמתה של ישראל.
