בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל ב-158.9 מיליארד ש"ח, 8% מהתוצר המקומי. הנתונים מצביעים על ירידה בהוצאה לנפש ומימון משתנה בין מגזר ממשלתי, משקי בית ומלכ"רים, והשפעות על כל דרגי החינוך.
ההוצאה והירידה בשנים האחרונות
בשנת 2024, ההוצאה הלאומית לחינוך עמד על 158.9 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, ירידה של 1.6% במחירים קבועים לעומת עלייה מינימלית של 0.2% בשנת 2023. ההוצאה לנפש ירדה ב-2.9%, המשך למגמת הירידה שהחלה ב-2023. גם ההוצאה השוטפת בלבד, שאינה כוללת השקעות בנכסים קבועים, ירדה ב-1.4% במחירים קבועים. ההשקעות בנכסים קבועים נרשמה ירידה חדה יותר, של 4.9%, לאחר ירידה של 10.3% ב-2023.
סך ההוצאה השוטפת לכל דרגי החינוך בשנת 2024 הגיע ל-73.5% מההוצאה הלאומית, כאשר 13.9% הוקצו לחינוך קדם-יסודי, 34.3% לחינוך יסודי ו-25.2% לחינוך על-יסודי. ההוצאה על חינוך על תיכון והשכלה גבוהה הסתכמה ב-15.5%. נתונים אלו משקפים גם את ההשפעה של הכללת גילאי 0–3 בחינוך הקדם-יסודי, בהתאם להנחיות OECD.
ההוצאה לפי מגזרים
בשנת 2024, המגזר הממשלתי מימן 79.4% מההוצאה הלאומית, הכולל את הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח. יתרת ההוצאה, 20.6%, מומנה על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את הציבור, דרך תשלומים על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד, קורסים למבוגרים ותרומות.
בחינוך קדם-יסודי מימנה הממשלה 80.1% מההוצאה השוטפת, בחינוך יסודי – 93.8%, ובחינוך על-יסודי – 87.9%. אוניברסיטאות מימנו 65.6% מההוצאה השוטפת שלהן, בעוד מכללות אקדמיות ולא אקדמיות קיבלו 39.7% מהמימון, ומוסדות אחרים (לימודי עברית, קורסים למבוגרים) רק 6.7%.
לפי מה נקבע ההוצאה?
כ-75% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים הוקדשו לעלות עבודה. כ-21% הוקדשו לקניית סחורות ושירותים, ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי. חלוקה זו משקפת את ההשקעה האנושית והחומרית במערכת החינוך, תוך שמירה על תפעול יעיל והקפדה על עלויות.
איחוד של אוניברסיטאות וההשפעה
בלוח 11 מוצג חשבון מאוחד של אוניברסיטאות לשנים אקדמיות 2012/13–2022/23. בשנת תשפ"ג, 80.8% מההוצאה הוקצו להוצאה שוטפת על סחורות ושירותים, 8.7% להשקעה במבנים וציוד, ו-7.2% למלגות ופרסים לסטודנטים. 65.4% מההוצאה השוטפת שימשה הוראה ומחקר נלווה, ו-15.5% למחקרים המתוקצבים בנפרד. הממשלה מימנה 46.4% מההוצאות, מעט פחות מהשנה הקודמת, כולל הקצבות מיוחדות לכיסוי גירעון ולקליטת סטודנטים עולים.
הירידה בהוצאות
ירידה בהוצאה לנפש ובמימון ממשלתי לחינוך עלולה להשפיע על איכות השירותים והציוד במוסדות השונים. במגזר הקדם-יסודי, החינוך לגילאי 0–3 מעלה את ההוצאה השוטפת אך גם מצריך התאמות תקציביות. בחינוך על-יסודי ובהשכלה גבוהה, ירידה במימון ממשלתי עשויה להגביר את התלות בהכנסות פרטיות או תרומות.
השוואה היסטורית והעתיד
סדרות רב-שנתיות מראות כי ההוצאה הלאומית לחינוך גדלה לאורך השנים, אך בשנים האחרונות נרשמות ירידות בהוצאה לנפש ובהשקעות בנכסים קבועים. מדובר במגמה המתחשבת במדיניות תקציבית ממוקדת, שינויי אוכלוסייה והרחבת ההכללה של חינוך לגילאים צעירים.
השפעות על המערכת
ירידה בהוצאה עלולה להשפיע על מגוון השירותים: שיעורים פרטיים, קורסים למבוגרים, ציוד ספרי לימוד ומתקנים פיזיים. מנגד, מימון ממשלתי גבוה בחינוך יסודי וחינוך קדם-יסודי מבטיח המשך השקעה מרכזית בחינוך הבסיסי, תוך שמירה על עמידה בהנחיות OECD ושמירה על גישה שוויונית לשירותי החינוך.
בשנת 2024, ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל משקפת שילוב של מימון ממשלתי עיקרי, הוצאה פרטית משמעותית והשקעה במגוון דרגי חינוך. ירידות בהוצאה לנפש ובהשקעות בנכסים קבועים מחייבות התאמות במערכת, אך עדיין נשמרת השקעה גבוהה בחינוך יסודי וקדם-יסודי.
