חרדי מבני ברק כובש את ריו: מקום רביעי באליפות העולם בקפוארה

אלחנן קירשברג, בן 28 מבני ברק, הצליח לרגש את ישראל כולה כשסיים במקום הרביעי באליפות העולם בקפוארה שהתקיימה בריו דה ז'נרו. עבור צעיר חרדי שהתחיל את דרכו במועדון קהילתי קטן באלעד, מדובר בהישג בינלאומי נדיר שמציב אותו בין הלוחמים הטובים ביותר בעולם.
במשך עשרות שנים ניסתה מדינת ישראל לעצב את דמותה לא רק כמעצמה ביטחונית וטכנולוגית, אלא גם כמדינה המסוגלת לייצר ספורטאים ברמה בינלאומית. כבר בשנות החמישים הוקמו אגודות הספורט הראשונות בחסות ההסתדרות, שהעניקו מסגרת בסיסית לאימון ילדים ובני נוער.
בהמשך, עם הקמת מכון וינגייט, נבנה מרכז לאומי להכשרת מאמנים וספורטאים, מתוך הבנה שספורט מקצועי דורש תשתיות והשקעה מתמשכת. לאורך השנים התמודדה ישראל עם קשיים רבים החל ממחסור בתקציבים, ריחוק מגופי ספורט מרכזיים באירופה, ולעיתים גם בידוד פוליטי, אך למרות זאת נרשמו נקודות אור משמעותיות.
השתתפותה של ישראל באולימפיאדות ובתחרויות בינלאומיות הביאה לחשיפה גדולה, במיוחד כאשר הופיעו הישגים אישיים מרשימים, כמו זכיות במדליות בענפים כגון ג’ודו, התעמלות אמנותית ושיט.
ההצלחות הללו עוררו עניין ציבורי רחב והובילו להגברת ההשקעה הממשלתית והפרטית בספורט ההישגי. כל דור חדש של ספורטאים נשלח לייצג את המדינה מתוך תחושת שליחות וגאווה לאומית, כשהמטרה הברורה היא לא רק לזכות במדליות, אלא להוכיח שישראל מסוגלת להתחרות בשורה אחת עם מדינות מובילות.
כך הפך הספורט לאחד ממנועי ההכרה והדיפלומטיה הציבורית של ישראל בזירה הבינלאומית ולא פים ולא פעמיים למרות הקשיים בישראל הצליחו להגיע להישגים.
מאחורי התוצאה של התחרות בריו וההצלחה של אלחנן קירשברג עומדים שנים של התמדה, משמעת וערכים שמלווים אותו מאז הצטרף לעמותת "חרדים לקצב". הישג כזה לא רק מציב את הספורטאים החרדים במרכז הבמה העולמית, אלא גם מעניק השראה לרבים אחרים המגלים שהשילוב בין אמונה לעבודה קשה יכול לפרוץ כל גבול.
ההתמדה שהביאה להצלחה
קירשברג מתאמן בקפוארה כבר 16 שנים ברציפות. לאורך השנים הוא עבר אינספור שעות אימון, השתתף בתחרויות מקומיות ובינלאומיות, ולמד להפוך כל אתגר להזדמנות. לדברי מאמנו מיקי חייט, מייסד עמותת "חרדים לקצב": "אלחנן הוא דוגמה נהדרת להתמדה ולעבודה קשה. הוא משלב ערכים ומחוייבות לדרך, וזה מה שהביא אותו עד לריו".
ספורט חרדי פורץ גבולות
מועדון הקפוארה של העמותה שהקים חייט בעיר אלעד, בתמיכת קרן עזריאלי, הפך עם השנים למרכז ספורטיבי חשוב במגזר החרדי. כיום מתאמנים בו כ־500 ספורטאים, כשבכל שנה מעגל המשתתפים הולך ומתרחב. הקפוארה, אמנות לחימה ברזילאית המשלבת ריקוד, מוזיקה ותנועה, הפכה לכלי חינוכי שמסייע לבני נוער חרדים למצוא ביטוי אישי ודרך להתחבר לעולם רחב יותר.
בירת ברזיל מול בירת העולם, נחשו איפה לא תוכלו לשלם על חניה אם יש לכם כרטיס אשראי מסויים?
בריו דה ז'נרו ידועה תחבורה ציבורית נגישה ושירותי חניה נוחים. אך אם נחזור לירושלים נגלה מציאות מעט שונ: יש לכם כרטיס אמריקן אקספרס? לחניוני עיריית ירושלים עדיף שלא תכנסו. בעוד שבברזיל נהנים מגישה פשוטה ונוחה, בארץ מציאות האשראי לא תמיד חופפת לצרכים של התושבים.
השפעה רחבה על החברה החרדית
הצלחתו של קירשברג אינה רק הישג אישי. היא גם מראה כיצד פרויקטים חברתיים־ספורטיביים יוצרים חיבור אמיתי גם בקהילה החרדית. עמותת "חרדים לקצב" מהווה דוגמה לכך שעם תמיכה מתאימה אפשר לבנות מסגרות בריאות, קהילתיות ומעצימות עבור צעירים.
הישג ספורטיבי לישראל בברזיל וייתכן שגם המערכות הציבוריות בישראל מנסות להגיע להישגים?
בזמן שקירשברג מייצג את ישראל על מגרשי הקפוארה, בישראל ממשיכים לדון במיזמים חברתיים שמטרתם להקל על הציבור. לאחרונה הושק פרויקט תחבורה ציבורית חינמית עבור מאות אלפי נוסעים, שמעלה שאלות האם מדובר בהצלחה גדולה או פתרון חלקי בלבד. חצי מיליון נוסעים חינם בתחבורה הציבורית, הצלחה גדולה או פתרון חלקי?. ההקבלה ברורה: כמו בספורט, גם במערכות הציבוריות נדרשת השקעה לטווח ארוך ותכנון יסודי שיבטיח תוצאות אמיתיות.
השראה לדור הבא
המקום הרביעי של קירשברג באליפות העולם בקפוארה מוכיח שהשילוב בין נחישות, תמיכה קהילתית וערכים חינוכיים יכול להביא צעירים חרדים מבני ברק לפסגות בינלאומיות מבלי לוותר על יהדותם וערכיהם. זהו סיפור מעורר השראה שממחיש את הפוטנציאל החבוי בכל אדם אם רק ניתנים לו הכלים הנכונים.