הפתעה בעיר דוד: מטבע זהב עם דיוקן המלכה המצרית ברניקי השנייה התגלה לראשונה מחוץ למצרים. החוקרים: "עדות ייחודית לעוצמתה של ירושלים בתקופה ההלניסטית"
מטבע זהב נדיר מאוד, הנושא את דיוקנה של המלכה המצרית ברניקי השנייה, התגלה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
מדובר במטבע בעריך קטן של רבע דרכמה, עשוי זהב טהור (99.3%), המתוארך לשנים 246 עד 412 לפנה"ס' בימי שלטונו של תלמי השלישי, בעלה של המלכה ברניקי השנייה. זהו המטבע הראשון מסוגו בעולם שנמצא עד כה בהקשר ארכיאולוגי ברור, ואחד מ-20 הידועים בעולם בכלל.
המטבע הנדיר יוצג לקהל הרחב בתערוכה שתתקיים בתחילת חודש ספטמבר במסגרת כנס מחקרי עיר דוד
על פני המטבע מתואר דיוקנה של ברניקי כמלכה הלניסטית, כשעל ראשה נזר וצעיף, ועל צווארה מחרוזת. בגב המטבע מתוארת קרן השפע, סמל להצלחה ופריון, ומשני צידיה כוכבים. מסביב לקרן השפע מופיע הכיתוב “של המלכה ברניקי” ביוונית.
המטבע התגלה במהלך סינון דליי העפר בצמוד לשטח החפירה ע"י רבקה לענגלער החופרת בחניון גבעתי. ""סיננתי את העפר של החפירה ופתאום ראיתי משהו נוצץ, הרמתי את זה וראיתי שזה מטבע זהב. בהתחלה לא האמנתי למה שאני רואה, אבל בתוך כמה שניות התחלתי לרוץ בהתלהבות בכל החפירה. כבר שנתיים שאני חופרת בעיר דוד ועכשיו זו הפעם הראשונה שאני מוצאת זהב/ תמיד היו לידי חופרים שגילו כל מיני ממצאים מיוחדים וכל הזמן חיכיתי שזו תהיה אני- והנה עכשיו הגיע הזמן שלי."
"המטבע הוא היחיד מסוגו שנתגלה מחוץ למצרים, שהייתה מרכז השלטון התלמי", אומרים ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות וד"ר חיים גיטלר, האוצר הראשי של אגף הארכאולוגיה ואוצר הנומיסמטיקה במוזיאון ישראל, אשר חקרו את המטבע.
הכתובת היוונית “ΒΑΣΙΛΙΣΣΗΣ” – "של המלכה", נדירה במטבעות מהתקופה; המלכה ברניקי מופיעה כאן לא כבת לוויה למלך, אלא אולי בתור שליטה בזכות עצמה. נשים הופיעו לסירוגין על מטבעות השושלת התלמית במשך כמעט 300 שנה (305 עד 30 לפנה"ס), כשהמפורסמת ביותר בהן היתה קלאופטרה. אבל, זהו אחד המקרים הראשונים שמלכה תלמית מופיעה על מטבע עם תואר זה עוד במהלך חייה' דבר שמעיד על עצמאות וכוח פוליטי יוצאי דופן". המטבע ניטבע, ככל הנראה, באלכסנדריה שבמצרים, אולי כדי לשמש כמענק לחיילים מצריים שנלחמו במלחמה הסורית השלישית, במאבק שהתנהל בין הממלכה התלמית, לממלכה הסלאוקית שבסוריה". ד"ר קול וד"ר גיטלר מדגישים, ש"בכל העולם ידועים כ-20 מטבעות כאלה, וזהו הראשון מסוגו שהתגלה אי פעם בחפירה ארכיאולוגית מסודרת, דבר שהופך את המטבע הזה לבעל ערך מחקרי יוצא דופן".
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ואפרת בוצר מהמרכז לחקר ירושלים, "העובדה שמטבע זהב נדיר שכזה התגלה בירושלים בתקופה שבה שלטו בארץ שליטי מצרים התלמיים, מספקת הצצה מרתקת למעמדה של העיר באותן שנים וליחסים אפשריים שניהל השלטון בירושלים עם מרכז השלטון של האימפריה, ששלט על המרחב ממצרים. המטבע שהתגלה בעיר דוד נושא עמו משמעות רחבה באשר להתפתחות העיר ירושלים לאחר חורבן הבית הראשון. עד כה, הדימוי הרווח במחקר היה כי ירושלים שלאחר 586 לפנה"ס הייתה עיר קטנה, שולית ודלת משאבים.
המטבע ולצידו מכלול ממצאים נוספים מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס' שופך על העיר אור אחר: ירושלים, כך נראה, החלה להתאושש כבר בתקופה הפרסית והתחזקה עוד יותר בתקופה התלמית. ירושלים של המאות שלאחר חורבן הבית הראשון לא הייתה שוממה ומנותקת' אלא עיר בתהליך שיקום, ששבה והתחברה אל מרכזי הכוח, הכלכלה והתרבות השלטוניים של התקופה".
לדברי שר המורשת, עמיחי אליהו, "ירושלים לא מפסיקה להפתיע. המטבע הנדיר שנחשף בעיר דוד, שהוא גם הראשון מסוגו בעולם כולו שהתגלה בחפירה מסודרת, הוא אמנם ממצא קטן, אך יש לו תרומה גדולה בהבנה של ירושלים. החפירות בעיר דוד חושפות פרקים שלמים בתולדותיה של ירושלים גם מימי הפאר של ירושלים בתקופת ממלכת יהודה אך גם מהימים שלאחר חורבן הבית הראשון והיציאה לגלות. אחרי 2000 שנה שבנו אל בירתנו ואנו זוכים לחשוף את עברה העשיר".
ירושלים נבחרה לייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בסיאול
