רכש גומלין: מיליארדים זורמים לתעשייה הישראלית

צילום: יח"צ משרד הכלכלה והתעשייה

יותר מ־1,100 חברות ישראליות נהנו מרכש גומלין בשנתיים האחרונות – ועכשיו זה גם מגיע עם סנקציות: חברה זרה שלא עמדה בהתחייבויות – לא תוכל לגשת למכרזים לשנתיים

בשקט יחסי, ובמקביל לרכש הביטחוני המסיבי של מדינת ישראל, התעשייה המקומית קיבלה חיזוק של מיליארדי דולרים דרך אחד הכלים האפקטיביים ביותר שבידי משרד הכלכלה – רכש הגומלין. דוח רשמי שהוגש לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, חושף: בשנתיים האחרונות התחייבו חברות זרות לביצוע רכש ותעשייה בישראל בסכום כולל של 1.7 מיליארד דולר – רובו בפרויקטים ביטחוניים.

ולראשונה, נרשמה גם סנקציה: חברה זרה שלא עמדה במחויבות – לא תוכל להתמודד במכרזים ממשלתיים במשך שנתיים.

מיליארדים לתעשייה הישראלית

על פי הנתונים בדוח שהגישה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), היקף הרכש בפועל לתעשייה ולעסקים בישראל עומד על כ־6 מיליארד דולר בכל שנה. למעלה מ־1,100 חברות נהנו בשנה שעברה מהשיתוף – מהן כ־700 חברות קטנות ובינוניות, ו־190 מהן ממוקמות בפריפריה.

השר ברקת מסר בתגובה: "רכש הגומלין הוא כלי חשוב שמחזק את התעשייה הישראלית, מסייע בחיבורה לחברות ענק ולשווקים נוספים, ומאפשר העברת ידע רב. זו הדרך שלנו לנצל את ההשקעה המשמעותית של הממשלה בביטחון ובתשתיות, ולוודא שספקים מקומיים מעורבים בפרויקטים ומקבלים הזדמנות עסקית ראויה. נאבקנו להחיל רכש גומלין בפרויקטים השונים, כמתחייב בחוק, ונמשיך במאמץ זה גם בשנה הקרובה, לטובת התעשייה בישראל!"

כך זה עבד: התחייבויות, מיליארדים ורכבות

• בשנת 2023 נרשמו 186 התחייבויות חדשות של 49 חברות זרות בגין התקשרויות עם 7 גופי ממשלה שונים בהיקף כולל של 628 מיליון $. הרכש האזרחי היווה כ-55% מסך המחויבויות והרכש הביטחוני היה אחראי ל-45% הנותרים. בשנת 2024 נרשמו 259 התחייבויות חדשות של 75 חברות זרות בגין התקשרויות עם 12 גופי ממשלה שונים בהיקף כולל של 1.14 מיליארד $. ההצטיידות הביטחונית בשנה זו היוותה את הרוב המוחלט (85% מסך המחויבות).

• הגופים הממשלתיים המובילים בשנים אלו היו: משרד הביטחון עם מחויבויות בסך 887 מיליון $, חלק ניכר מהן נוצרו בגין פרויקטים מול בואינג האמריקנית; רכבת ישראל, שרכש הקרונות שלה יצר מחויבויות של אלסטום וסימנס בהיקף של 161 מיליון $, ורכש ציוד איתות על-ידה הוביל לחיוב של תאלס הגרמנית ב-8 מיליון $; וחברת החשמל, שביצעה רכש שהביא למחויבויות בעשרות מיליוני $, חלקו מ- BYD הסינית, שזכתה במכרז להקמת מתקן לאגירת אנרגיה בסוללות בטכנולוגיית ליתיום יון, וחלקו מהלניק היוונית בגין אספקת כבלים.

• היקף המימושים המדווחים בשנת 2023 (מתייחס לעסקאות שבוצעו בשנת 2022) הגיע לסכום של 6 מיליארד דולר (גידול של 43 אחוז לעומת השנה שעברה), כאשר 1,073 חברות ישראליות נהנו מרכש הגומלין בשנה זו, מספרים דומה לשנה הקודמת. מתוך חברות אלו, כ-700 חברות מוגדרות כקטנות ובינוניות ו-190 חברות ממוקמות בפריפריה. בשנת 2024 נתוני המימושים היו דומים, עם 5.8 מיליארד $, ו-1,118 חברות שנהנו משיתוף-פעולה תעשייתי בשנה זו.

גם אזרחי, גם ביטחוני – וגם באכיפה

הרשפ"ת היא הגוף המנהל והמפקח האחראי על שת"פ תעשייתי ורכש הגומלין במדינת ישראל. זאת, תוך חיבור בין מפעלים והתעשייה הישראלית לבין החברות הזרות המחויבות, בדגש על פעילות תעשייתית בפריפריה וקידום עסקים קטנים ובינוניים.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש: "רכש גומלין הוא אמצעי ייחודי שחושף תעשיות ישראליות להזדמנויות עסקיות משמעותיות, הן במסגרת פרויקטים בישראל והן מעבר לים. שיתוף הפעולה התעשייתי תורם להתפתחות התעשייה המקומית ומאפשר לחברות שלנו גישה לשווקים חדשים, לטכנולוגיות נוספות ולהעברת ידע. רכש גומלין הוא לא רק רגולציה – הוא מנוף להשקעות הממשלתיות בתעשייה הישראלית ומביא לצמיחה כלכלית ולתועלת ארוכת-טווח גם לחברות הזרות.

ראשת מערך התעשייה, נורית צור-רבינו: "גם השנה הרשפ"ת המשיכה לקדם שיתופי-פעולה תעשייתיים באיכות גבוהה. עסקאות שמהוות WIN-WIN לכלל הגורמים – לתעשייה הישראלית, לחברות הזרות המחויבות ולגופים המזמינים, יוזמי הפרויקטים הממשלתיים שמובילים למחויבויות. אנו מקפידים על אכיפת ההתחייבויות וביצוען בשטח, ובשנה האחרונה פעלנו ביתר שאת. לצד מאמצים שהניבו פירות ותכניות מימוש חדשות ומבטיחות מול חלק מהחברות, הטלנו סנקציה על חברה מפרה. הרשפ"ת תמשיך לפעול למען התעשייה הישראלית ולסייע בהשתלבות ובשיתופי פעולה עם החברות הזרות המחויבות, ובחיבור לשווקים הבין-לאומיים".

כך זה עובד: מה מחויבות ועד מימוש

על פי החוק, כל גוף ממשלתי שרוכש מחברה זרה מחויב לדרוש ממנה לבצע רכש חוזר או שיתוף פעולה תעשייתי בישראל – בהיקף של:

50% בעסקאות ביטחוניות

18% בעסקאות אזרחיות מול מדינות ה־GPA

35% בכל יתר העסקאות

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) היא הגוף המפקח על הביצוע בפועל, תוך קידום העסקים הקטנים והפריפריה, וחיבורם לחברות גלובליות.

תחת השמש הקופחת: האזהרה שמיליוני ישראלים מתעלמים ממנה

צילום: יח"צ משרד הכלכלה והתעשייה
צילום: יח"צ משרד הכלכלה והתעשייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

תפריט נגישות