מלחמת חרבות ברזל טלטלה את שוק העבודה, אך הנשים החרדיות והערביות שברו שיאים של תעסוקה. בצפון: ירידה דרמטית בתעסוקת גברים צעירים. מחסור חמור בענף הבנייה ועובדים שעתיים בשוליים
משרד העבודה פרסם את הדו"ח השנתי על שוק התעסוקה לשנת 2024, ובו שורת ממצאים על האופן שבו מלחמת חרבות ברזל השפיעה על המשק הישראלי. לצד סימני התאוששות מרשימים – שיעור אבטלה של 3% בלבד עד סוף השנה – עולות מגמות מדאיגות של פערים אזוריים, שכר מדשדש ומחסור חמור בכוח אדם בענפים מרכזיים.
נשים חוזרות לשוק, גברים צעירים נעלמים
דו"ח המשרד מצביע על פערים מגדריים חדים: נשים מכלל המגזרים שבו לשוק העבודה במהירות, כאשר שיעור התעסוקה של נשים חרדיות זינק ל־82.5% – לראשונה ברמה זהה לזו של נשים יהודיות לא חרדיות. גם שיעור תעסוקת הנשים הערביות הגיע ל־49%, לעומת 44.8% ערב המלחמה.
מנגד, גברים יהודים צעירים (בני 25–40) חוו ירידה בתעסוקה, ככל הנראה בשל שירות מילואים ממושך. הפגיעה לא פסחה גם על בנות זוגם – שיעור התעסוקה שלהן ירד, אם כי ההשפעה צומצמה בזכות הטבות רגולטוריות כגון הגנה מפיטורים וימי היעדרות בתשלום.
שר העבודה: "רואים תוצאה בשטח"
שר העבודה, יואב בן צור, התייחס לממצאים: בדו״ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר.״
מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזן, הוסיף:
״לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה – הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך.״
הצפון שותק, הדרום מתאושש
הפגיעה בתעסוקה לא הייתה שוויונית: בצפון הארץ – שם יישובים רבים נותרו מפונים – נרשמה ירידה של כ־14.8 נקודות אחוז בתעסוקה לעומת 6.4 בלבד בדרום. גברים מפונים נפגעו פי שניים מהנשים. בצפון, שיעור התעסוקה של גברים צעירים (25–40) צנח ביותר מ־20 נקודות אחוז.
הבנייה מקרטעת, השכר תקוע
ענף הבנייה הוא מהנפגעים הקשים של המשבר: בסוף 2024 עדיין כ־9% מאתרי הבנייה לא פעלו. יותר מ־90 אלף פועלים לא ישראלים (בעיקר פלסטינים) עזבו את הענף, ורק כשליש מהמכסה המוגדלת לעובדים זרים נוצלה. המשק נותר עם מחסור של כ־28 אלף עובדים.
במקביל, השכר הריאלי הממוצע עלה ב־2.4% בלבד לעומת 2023 – קצב נמוך משמעותית משנים קודמות. במגזר הציבורי, הפערים מול השכר במגזר העסקי העמיקו.
עובדי כפיים בנסיקה, האקדמאים בירידה
בשל סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס מילואים נרחב, גדל הביקוש לעובדי כפיים: משרותיהם הגיעו ל־33% מכלל המשרות הפנויות (לעומת ממוצע של 23% בעשור האחרון). לעומת זאת, משרות לאנשי מקצוע ומנהלים דווקא הצטמצמו ב־5%.
העובדים השקופים: השעתיים
הדו"ח מתריע גם על מצבם של כ־915 אלף עובדים שעתיים – שליש מהשכירים במשק. הם מתאפיינים בשכר נמוך, חוסר יציבות והיעדר ביטחון כלכלי. משרד העבודה הקים צוות לבחינת פערי השכר והרגולציה בתחום.
תעסוקה בגיל הפרישה ונתוני מיומנות מטרידים
סקר PIAAC שנחשף בדו"ח מצביע על פערים חריפים ברמת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת, במיוחד בקרב צעירים ערבים – 70% מהאוכלוסייה הערבית מתקשה באוריינות. מנגד, נשים ערביות וחרדיות צעירות שיפרו ביצועים.
בין הסוגיות הנוספות בדו"ח: תעסוקת נשים לקראת פרישה, עבודה מהבית, ותרומת הכשרות טכנולוגיות של מה"ט.
נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל
