חג הסיגד – 50 יום אחרי יום הכיפורים
חג הסיגד הוא חג מרכזי וייחודי לעדה האתיופית, במיוחד בקרב יהודי אתיופיה, ונחגג מדי שנה ביום ה-29 בחודש חשוון (50 ימים אחרי יום הכיפורים). משמעות החג היא חידוש הברית בין עם ישראל לאלוהים, ומבטא את הכמיהה לארץ ישראל ולירושלים, לצד חידוש מחויבות דתית ומוסרית של העם לתורה.
מקור השם ומשמעותו
המילה "סיגד" נגזרת מהשורש האתיופי-שמאי "סגד", שמשמעותו להשתחוות. בחג זה, בני העדה מביעים כניעה והשתחוויה כלפי אלוהים.
מנהגי החג
- צום ותפילות: החג נפתח בצום, תפילות, קריאת פסוקים מהתורה ומהכתובים, בעיקר מספר נחמיה המתאר את חידוש הברית בתקופת שיבת ציון.
- עלייה למקום גבוה: בני העדה נהגו לעלות להר גבוה, המדמה את הר סיני או הר הבית, שם קיימו את התפילות המרכזיות. הטקס כלל דברי עידוד מהמנהיגים הדתיים של העדה (הקסים).
- חידוש הברית: הקסים היו קוראים בתורה, מפרשים אותה, ומזכירים לעם את המחויבות לשמור על חוקי התורה ועל דרך החיים היהודית.
- חגיגות קהילתיות: אחרי סיום הצום, החג הפך לחגיגה קהילתית עם סעודות, שירה וריקודים.
הקשר לעלייה לישראל
החג סימל במשך דורות את הכמיהה לירושלים ואת התקווה לשוב לארץ ישראל. לאחר עליית בני העדה לישראל, הסיגד קיבל ממד נוסף של הודיה על ההגעה לארץ המובטחת והתחברות מחדש למסורת היהודית.
הכרה רשמית בישראל
בשנת 2008, הכנסת קבעה את חג הסיגד כיום חג לאומי בישראל, מתוך הכרה בחשיבותו ההיסטורית והתרבותית. ביום זה מתקיימים טקסים רשמיים, במיוחד בטיילת ארמון הנציב בירושלים, שבה מתכנסים אלפי בני העדה וחוגגים יחד.
מעבר לערכו הדתי, חג הסיגד מהווה כיום הזדמנות לחיבור בין העדה האתיופית לבין כלל החברה הישראלית. הוא מדגיש את הערכים של אחדות, מסורת, וכמיהה לרוחניות ולחיים משותפים בארץ ישראל.
כלי רכב של אנשי חיזבאללה סמוך למטולה – צה"ל הגיב בירי אזהרה
