היי-טק בירידה, חינוך בעלייה: איך מלחמת חרבות ברזל שינתה הכל

השפעות מלחמת "חרבות ברזל" על שוק העבודה הישראלי – נתונים עדכניים לסקר כוח אדם אוקטובר 2024

שינויים בתעסוקה ושוק העבודה בעקבות המלחמה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוקטובר 2024, החושפים את ההשפעות הניכרות של מלחמת "חרבות ברזל" על שוק העבודה בישראל. הנתונים מצביעים על שינויים משמעותיים בכוח העבודה, בתעסוקה ובאחוזי האבטלה, תוך ניתוח מגמות בין-חודשיות והבדלים בין מחוזות ואוכלוסיות שונות.

עלייה בתעסוקה ואחוזי השתתפות בכוח העבודה

בחודש אוקטובר 2024 נרשמה עלייה באחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-62.6% (לעומת 62.5% בחודש ספטמבר). שיעור התעסוקה הכללי עלה ל-61.0%, ושיעור האבטלה ירד ל-2.5% בלבד. מגמה דומה נרשמה גם בקרב בני 64-25, שם אחוז ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-80.5%, ושיעור התעסוקה עלה ל-78.6%.

פערים בין גברים ונשים בתעסוקה

הנתונים חושפים פערים מגדריים: שיעור התעסוקה בקרב הגברים עלה ל-64.4%, בעוד ששיעור זה בקרב הנשים ירד קלות ל-57.7%. יחד עם זאת, אחוז הבלתי מועסקות בקרב נשים ירד ל-2.5%, ירידה דומה נרשמה גם בקרב הגברים.

השפעות המלחמה על אופי התעסוקה

המלחמה הביאה לשינויים דרמטיים באופי התעסוקה:

• עלייה של 13.5% במספר המועסקים שעבדו במשרה מלאה (מעל 35 שעות שבועיות).
• ירידה של 16% במספר העובדים בהיקף חלקי.
• גידול בשיעור הנעדרים זמנית מעבודתם, בעיקר מסיבות כלכליות או שירות מילואים.

שינויים במגזרים ובענפי תעסוקה

מבחינת ענפי התעסוקה, נרשמה עלייה משמעותית במועסקים בענף החינוך (כ-17 אלף), בעוד שענף המידע והתקשורת חווה ירידה של 13 אלף מועסקים. בתחום ההיי-טק נרשמה ירידה במספר השכירים ל-398 אלף בלבד, המהווים 10.4% מכלל השכירים במשק.

נתונים לפי מחוזות

המחוזות תל אביב והדרום מובילים באחוזי תעסוקה גבוהים, בעוד שמחוז ירושלים ממשיך להציג את האחוזים הנמוכים ביותר. מגמות אלו משקפות את השפעת המלחמה על מחוזות בעלי אוכלוסיות מגוונות ותנאי עבודה משתנים. שיעור התעסוקה במחוז הצפון היה נמוך מהממוצע הארצי, אם כי חל בו שיפור קל בהשוואה לחודש הקודם.

בהתאם לאתגרים הייחודיים של התקופה, נערכו התאמות מתודולוגיות באיסוף הנתונים ובחישוביהם. אלו נועדו להבטיח תמונה עדכנית ומדויקת של שוק העבודה, תוך התמודדות עם תנודתיות גבוהה ואילוצים לוגיסטיים שנבעו מהמצב הביטחוני.

המינויים הדיפלומטיים החדשים: מי יוביל את ישראל בזירה הבינלאומית?