היום שבו אני מתחילה מחדש: ראש השנה ובריאת האדם

ראש השנה אינו רק היום בו מתחילה השנה העברית החדשה, אלא יום בעל משמעות עמוקה יותר בתולדות העולם

זהו היום שבו נברא האדם הראשון, ולכן נבחר דווקא כיום הדין , היום שבו נשפטים כל יושבי תבל. מדוע חוגגים את ראש השנה ביום בריאת האדם, ביום השישי של הבריאה בכ"ט באלול, ולא ביום הראשון, כ"ה באלול, בו נברא העולם? בו נברא העולם עצמו? התשובה טמונה במעמדו של האדם ותכלית בריאתו. למרות שהוא נברא ביום האחרון של הבריאה, האדם מהווה את המטרה של כל העולם שנברא לפניו.

ביום זה, כשהאדם הראשון נברא, הוא הכיר מיד את גודל המשימה שהוטלה עליו: להמליך את הקב"ה למלך על כל הברואים. הוא קרא לכל היצורים והברואים להשתתף בהמלכה זו, כשהוא עצמו עומד במרכז הבריאה כמי שמממש את התכלית העליונה שלה.

עבודת המלכות בקבלה

לפי הקבלה, עיקר עבודת היום נקראת 'בניין המלכות' – המשכת רצון חדש מהקב"ה לספירת המלכות, שהיא מקור החיים לכל העולם. כדי לפעול זאת, על כל יהודי בראש השנה לעסוק בקבלת עול מלכות שמים באופן עמוק ומשמעותי. עבודה זו מתבטאת בזהירות מיוחדת מדברים בטלים והתמקדות בתפילה ובאמירת תהילים גם מי שנחשב לגדול עוסק בפעולות פשוטות אלו מתוך הקבלת עול.

ביום ראש השנה, יש להעריך כל רגע, כי זהו יום כללי שבו כל ימות השנה כלולים בהעלם. הזמן הזה דומה לראש הגוף, שממנו נובע החיות לכל הגוף כולו. ולכן, ככל שיקדיש האדם את זמנו בצורה מלאה בעבודת השם בראש השנה, כך תתחיל שנתו ברגל ימין ובשלימות רוחנית.

מהחניון למקלט: השמרטפייה הגדולה בישראל מתחת לאדמה ברמב"ם