גידול חדש בגליל – על שטח של 700 דונם נשתלו עצי חרוב לגידול מסחרי עבור תעשיית מוצרי מזון טבעי ובריא.
עץ החרוב נטוע מזה אלפי שנים בארץ ונזכר בתלמוד ובמשנה כפרי שהארץ התברכה בו. קמח מחרובים שנטחנו שימש למאכל בימי קדם ועל החרוב חלו דיני מעשרות, פאה ותרומות ככל היבולים.
האגדה מספרת כי כאשר נמלטו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר מפני הרומאים, נאלצו להסתפק למחייתם בפרי החרוב. נראה כי החרוב נחשב מזון מאכל עניים, או מקור מזון בעת מצוקה, זאת על פי הפסוק במקורות חז"ל: "… וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חָרוּבִין תֹּאכֵלוּ" (ויקרא רבה יג' ד').
בשנות החמישים, עם התפתחות בניית הארץ וייעורה, ניטעו על ידי קרן קימת לישראל, כחלק מהחורשות בישראל מטעי חרוב מזן קפריסאי, כמקור תזונה להאבסת פרות החלב, אך הגידול לא צלח.
כעת, לאחר שנתיים של מחקר ומיפוי ובמסגרת המאמץ להבאת גידולים חדשים לחקלאות בגליל, החלו נטיעות של מטעי חרוב ראשונים בישראל בגליל העליון. השנה יינטעו כ-700 דונם, בעלות 6,500 שקלים לדונם, בשטחים החקלאיים של כמה קיבוצים בעמק החולה ובחוות המטעים המחקרית של החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון. בשנה הבאה יימשכו הנטיעות.
רונית בדלר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה לפיתוח הגליל אומרת: "הבחירה בגידול מטעי חרוב משקפת את החשיבה שמתבצעת בארגון, לגבי פרופיל הגידולים העתידי באזור הגליל, על רקע עלויות המים הגבוהות. היקף ההשקעה, צריכת המים והעלות השנתית של גידול החרוב נמוכות והתמורה לדונם ולקוב מים, צפויה להיות משתלמת יותר ביחס לגידולי גד"ש.
כמו כן, קיימת מחשבה על הגדלה עתידית של שרשרת הערך לתעשייה ולמחקר מקומיים. מאחר וקיים כבר הסכם מסחרי, עם היזם, לרכישת כלל הפרי לייצוא, יש מקום לביטחון והשקעה נוספת" אומרת בדלר.
החרוב, כגידול אינטנסיבי, יהווה תחליף לגידולי שדה אחרים, שרווחיותם הולכת ויורדת בעמק החולה. מטע חרוב יוכל לתת תפוקה מסחרית גם בתנאי 'בעל' ומחסור מים. ניתן לטעת חרוב, גם בקרקעות שוליות, תוך ניצול מים שוליים, מאחר וצריכת המים שלו נמוכה וגם זו תינתן רק כתוספת אפשרית, לאחר גשמי החורף.
לתכנית גידול החרוב בשטחי החקלאות בגליל, שותפים משרד החקלאות, החברה לחקלאות במועצה אזורית הגליל העליון ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. על פי הבדיקות שנעשו בשנתיים האחרונות בגליל, הגידול על כל שלביו חוסך בידיים עובדות, דורש מעט מאוד גיזומים וטיפול והקטיף יתבצע באופן מכני.
הדרישה העולמית לצריכת פרי החרוב ומוצריו עולה כל העת, בהתאמה לדרישה למזונות טבעיים ובריאים, אך כיום בעולם אין אבטחת אספקה. באזורי הגידול הקיימים בעולם, אין עדיין גידול אינטנסיבי, מבוקר והחרוב גדל טבעי לחלוטין, בהתבססות על מזג אויר ומשקעים בלבד.
בתעשיית המזון דרושה אספקת תוצרת אמינה, קבועה ולאורך זמן, שלא קיימת בשוק פרי החרוב הנוכחי. השוק העולמי של תעשיית זרעי החרוב, שנמצא בראשיתו, כבר צורך כיום מעל 40,000 טון (קצב שיעור גידול שנתי ממוצע של 5%) שהם כ- 200 אלף דונם של גידול אינטנסיבי.
עופר ברנע, מנהל החברה החקלאית בגליל העליון אומר: "גידול מטעי החרוב ביחידות שטח גדולות יאפשר גידול ריווחי נוסף ומשלים בסל הגידולים של ענפי הצומח, במטרה לפתח תעשייה לייצור מוצרי מאכל ותוספי מזון לדרישת השוק העולמי. שטחי החרוב הגדולים, מהווים בסיס לחתימה על חוזים תעשייתיים, יציבים וארוכי טווח בארץ ובחו"ל וכן הורדת עלויות והוצאות הגידול במטע, שכן טיפול ביחידת שטח גדולה יעילה יותר.
גידול החרוב יאפשר תרומה נוספת לכלכלת האזור ויכולת ההתפרנסות מחקלאות חדשה ומתקדמת, בשילוב ענף הדבש וענפים נוספים, שישמרו על חקלאות משולבת איכות סביבה כמערך הוליסטי", אומר ברנע.
למימוש גידול ושיווק החרובים לתעשיית המזון, מובילה 'החברה לפיתוח הגליל', את הפרויקט הכולל התקשרות בין קיבוצי הגליל העליון לבין החברה היזמית "דרך החרוב בע"מ", שלה חוזים ארוכי טווח, במחיר מובטח למכירת פרי החרוב וכפועל יוצא תוכל להתחייב ולרכוש את מלוא התוצרת מהחקלאים והעברתם למפעלי מזון בארץ ובעולם.
זוהי התקשרות ראשונה מסוגה בארץ. כמו כן, בוחנת החברה לפיתוח הגליל כניסה לשותפות בחברת "דרך החרוב", במטרה לפתח חוליות נוספות בשרשרת הערך של תעשיה ומחקר.
בסקר עצי חרוב, שבוצע בשנה האחרונה ברחבי הארץ, בשיתוף חקלאים, שתלנים, קרן קימת לישראל, חוקרי מו"פ וחברת "דרך החרוב", אותרו עשרים עצי חרוב מצטיינים, בעלי יבול גבוה ותכונות איכות גרעין טובות. עצים אלה יהוו את "עצי האם" להקמת המטעים המסחריים בגליל, כך שהחל מהשלב הראשון יינטעו עצי חרוב פוריים, המבטיחים יבולים גבוהים ואיכותיים, עמידים לתנאי קיצון, שגדלו בתנאי 'בעל'.
במהלך הגידול יינתנו להם תוספת דישון והשקיה מתונה ומסודרת שישפרו את כמות היבול ואיכותו. היעד הוא בחינה נרחבת של זנים שונים של עצי חרוב עם פרופיל גידול שונה ובחינת התאמתם לתעשיית המזון והמשקאות וכן פיתוח זני חרובים טעימים יותר ופחות קשים למאכל טרי וללא עיבוד.
תעשיית המזון מייצרת מהחרוב שימושים מרובים: דבש חרובים, מולסה, בסיס סוכר, סיבי חרוב וגם קוסמטיקה. זרעי החרוב מכילים רכיב ייחודי שהינו ג'לטין מן הצומח "גאם" (GUM), המשמש בתעשיית הגלידות האיכותיות, יוגורט ומזון לתינוקות כמייצב מזון הנחשב לאיכותי מבין מייצבי המזון.
עם העלייה בצריכת "מזון בריאות" עולה גם הביקוש למוצר טבעי זה. פרי החרוב יופנה גם לתעשיית הפארמה, תמציות חרוב ישולבו כתוספי מזון (פרוביוטיקה), כחלק ממחקרים קליניים במערכת העיכול, תחום הנמצא בביקוש אדיר בעולם, כמו גם מזון לחולי סוכרת, מצבי שובע ולבריאות הפה.
פריחת החרוב מתקיימת בחודשים ספטמבר עד נובמבר, בהם לדבורים אין מגוון נרחב של אלטרנטיבות לרעייה, כך שבנוסף ליתרונות הכלכליים, בגידול החרוב, יש לציין את תרומתו להגדלת "שטחי רעייה" לדבורי הדבש, כעצים צופניים לחיזוק מושבות הדבורים הנכחדות, החיוניות להאבקת גידולי החקלאות והבר.
עץ החרוב צומח לגובה של עד 12 מטרים ובקוטר כ-1 מטר. העץ מאריך שנים (עד מאתיים שנים), בעל שורש חזק שגדל באדמת סלע וטרשים, עמיד לאירועי אקלים קיצוניים ובאירועי שרפה מהווה חייץ בפני התפשטות שריפות בשל בעירתו האיטית. בעולם גדל החרוב כחלק מחורש טבעי משולב עם עצים נוספים.
פריחה- אוכלוסיית החרוב מורכבת מעצים שפרחיהם זכריים, מעצים שפרחיהם נקביים או מעצים הנושאים תפרחות זכריות ונקביות יחדיו. הפריחה בסוף הקיץ ועד אוקטובר. החרוב הוא העץ היחיד בחבל הים תיכוני הפורח בחודשים אלה (פריחה בסוף הקיץ אופיינית לצמחים טרופיים). ריחם של פרחי הזכר נודף למרחוק. פרי החרוב- תרמיל בשרי וגלדני.
ראשיתו בצבע ירוק, בהבשלה מקבל צבע חום ומתיקות, אך מתייבש ומתקשה מאוד. התרמיל באורך 10-20 ס"מ, רוחב 3-4 ס"מ, ישר או קמור מעט ופחוס בצורת חרב ומכאן כנראה שמו של העץ. בתוך הפרי מחיצות רוחב, בהן גרעינים, בין 5-20 בכל פרי. עשיר בסוכר וחלבון.
שר התיירות, יואל רזבוזוב סייר היום בנתב"ג ובחן את ההיערכות לחזרת התיירים לישראל
