השרה סילמן קוראת להקמת קרן ייעודית לשיקום ים המלח עם חידוש הזיכיון
לקראת חידוש הזיכיון להפקת אשלג ומינרלים ממים המלח, פנתה היום (21/09) השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בוועדה דחופה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בקריאה להקים קרן ייעודית לשיקום ים המלח. הקרן, שתתבסס על חלק מהכנסות המדינה מהזיכיון העתידי, תבטיח מקור מימון קבוע ומתמשך לשיקום האזור, שנפגע באופן חמור בעשורים האחרונים.
הזיכיון הנוכחי צפוי להסתיים בשנת 2030. ב־40 השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח בכ־40 מטרים, בקצב ממוצע של 1.1–1.3 מטרים בשנה. הירידה החדה נגרמת, בין היתר, משאיבות תעשייתיות. כתוצאה מכך, נסגרו רוב חופי האגן הצפוני, קרסו תשתיות, והתרחשו נזקים חמורים לחקלאות, לתיירות ולמערכות אקולוגיות. פעילות הזכיין אחראית לכ־25% מירידת המפלס השנתית.
קריאה דחופה להקמת קרן ייעודית
במכתבה, התריעה השרה סילמן כי ללא קרן ייעודית לא יתאפשר מתן מענה מערכתי להידרדרות ים המלח. לדבריה, הקרן נדרשת לשיקום מפגעים, להנגשת חופים, וכן להכנה למיזמים עתידיים, בראשם פרויקט "מובל ימים", שמטרתו מיתון ירידת המפלס.
סילמן ציינה כי מדובר ביוזמה משמעותית שפותחה במשרד זמן רב, ויכולה לבלום את ירידת המפלס ולייצר תועלות נוספות למשק, כגון ייצור אנרגיה הידרו־אלקטרית, התפלת מים, ופיתוח תיירות ונופש.
"חידוש הזיכיון הוא הזדמנות היסטורית לתקן עוולה מתמשכת", אמרה השרה. "המדינה חייבת להבטיח שהכנסות הציבור יושקעו חזרה בסביבה, בהתיישבות ובתיירות באזור. קרן ייעודית לשיקום ים המלח, בדומה לקרנות קיימות לשטחים פתוחים ולשיקום מחצבות, היא הדרך היחידה להבטיח אחריות סביבתית וכלכלית. זוהי חובתנו כלפי הדורות הבאים".
מצב ים המלח והצורך במענה מיידי
ים המלח הוא נכס לאומי מהמעלה הראשונה, עם שורשים יהודיים והיסטוריים, ערכי טבע ייחודיים ואתרי מורשת עתיקים. לצד זאת, הוא מוקד משיכה משמעותי לתיירות, עם אתרים כמו מצדה ושמורת נחל דוד. אולם ירידת המפלס הקשה על הגישה לחופים ואתרי תיירות, חלקם נסגרו לצמיתות, כולל חמי שלם, חמי עין גדי, חוף מינרל וחוף עין גדי.
מערכות אקולוגיות נפגעו קשות, שטחים חקלאיים ננטשו, ואתרי מורשת דוגמת מצד קדרון ושרידי העיר המקראית בית הערבה אינם נגישים. שטחים נוספים כמו מפרץ צאלים נמצאים בסכנה בשל הפעילות התעשייתית באזור.
ללא מקור תקציבי מוגדר, שיקום ים המלח וסביבתו נדחק לשוליים, והידרדרות האזור צפויה להמשיך. לכן, הציעה השרה להקים קרן ייעודית על בסיס שיעור מתקבולי המדינה מהזיכיון העתידי.
יתרונות הקרן לים המלח והמשק
סילמן הדגישה כי הקרן תשמש גם כמקור מימון למיזמים עתידיים, בראשם מובל ימים, שיכול לבלום את ירידת המפלס ולספק תועלות נוספות למשק. בין היתר מדובר בייצור אנרגיה הידרו־אלקטרית, התפלת מים, תיירות, ופיתוח נופש.
"הקמת קרן ייעודית תאפשר למדינה להבטיח שמירה על ערכי טבע ומורשת נדירים, לצד המשך פעילות כלכלית אחראית", ציינה. "השקעה ארוכת טווח באזור, מלבד היותה צודקת וראויה, תניב גם תועלות ישירות ועקיפות למדינה, בחיזוק ההתיישבות, פיתוח התיירות ופתיחת אתרי טבע נוספים לטובת הציבור".
הזדמנות היסטורית לתיקון
השרה סילמן מסכמת כי חידוש הזיכיון הוא נקודת זמן קריטית, המהווה הזדמנות היסטורית לתקן עוולות מתמשכות. "רק הקמה של קרן ייעודית לשיקום סביבת ים המלח, בדומה למנגנונים קיימים, תאפשר לממש אחריות סביבתית וכלכלית לאורך זמן. זו חובתנו כלפי הסביבה והדורות הבאים".
סילמן פנתה לשר האוצר בבקשה למענה מהיר ודחוף, על מנת להבטיח שקרן השיקום תיכלל במסגרת חוק הזיכיון החדש, ותמנע המשך הידרדרות באזור.