מהפכה בתחום המזון: תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון
המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות השיקו תוכנית מקיפה וחדשנית לצמצום אובדן ובזבוז של מזון בישראל. מדובר במהלך ייחודי הכולל, לראשונה, הקמה של מאמו״ת – מערכים אזוריים למזון אבוד, שמטרתם לייעל את השימוש במזון, להקטין את הפסולת וליצור מערכת תחזוקה חכמה ואחראית. יישום התוכנית צפוי לייצר למשק תועלת מצרפית של כ־1.12 מיליארד שקלים בשנה, כאשר התועלת נטו צפויה לעמוד על כ־452 מיליון שקלים בשנה.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ציינה: "ציון דרך היסטורי, תוכנית שתחולל שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירה על הסביבה והמשק כולו".

שמירה על המזון אינה רק עניין סביבתי וכלכלי היא גם עניין חברתי. בכל שנה נזרקים בישראל כמויות גדולות של מזון, בעוד אלפי משפחות נזקקות נאבקות לארוחות בסיסיות. שמירה על המזון והפנייתו למי שזקוק לו יכולה להקל על מצוקות אלו, ולהוות נדבך משמעותי בתמיכה בקהילה.
במסגרת זו, מענק לנזקקים: סיוע חיוני למשפחות ערב החגים, מספק מענה נוסף ומשלים את המאמצים לשמירה על מזון ולהפחתת בזבוזו.
יעדים ברורים להפחתת בזבוז המזון
התוכנית מציבה יעדים ברורים לשנים הקרובות:
תרחיש מתון: הפחתה של 25% באובדן ובזבוז המזון עד שנת 2050.
תרחיש מתקדם: הפחתה של 50% באובדן ובזבוז המזון.
במהלך חמש השנים הקרובות, התוכנית צפויה למנוע כ־670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך כ־343 מיליון שקלים בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של כ־452 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, התוכנית שמה דגש על בריאות הציבור וקידום תזונה נכונה, כפי שמיושם בפרויקט סל בריאות באשקלון: ירקות, פירות וחינוך תזונתי לתלמידים.
אובדן מזון בישראל: אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי
לפי הנתונים, בכל שנה נזרקים בישראל כ־2.6 מיליון טונות של מזון, בהיקף כספי של כ־23 מיליארד שקלים. מתוך סך המזון הזה, כ־44% – שהם כ־1.17 מיליון טונות, הם בני הצלה, כלומר ראויים למאכל אך נזרקים.
הבעיה אינה רק כלכלית: בזבוז המזון מגדיל את פליטות גזי החממה, מבזבז משאבי מים וקרקע ואף פוגע באיכות הסביבה. במקביל, 2.18 מיליון תושבים בישראל חיים במצב של אי ביטחון תזונתי, מה שממחיש את הצורך הדחוף במערכת מתואמת ומקיפה להצלת מזון.
חמישה מהלכים מרכזיים להפחתת בזבוז
התוכנית הלאומית מציעה חמישה מהלכים מרכזיים:
הנגשת מידע – מערכת תומכת החלטות לשיתוף מידע, קידום תקינה ושיפור תאריכי תפוגה, לצמצום השלכת מזון ראוי למאכל.
רגולציית פסולת – יישום כלים רגולטוריים למניעת עודפי מזון, כולל אגרות על פסולת והגבלות על השלכה.
שינוי התנהגות – חינוך והסברה לציבור, לצד הכשרות מקצועיות לאנשי חקלאות, קמעונאות ושירותי הסעדה.
הרחבה של הצלת מזון – בניית מנגנונים שיטתיים להצלת עודפי מזון והפנייתם למוסדות חינוך, רווחה ועמותות.
מאמו״ת – מערכים אזוריים למזון אבוד – מהלך ייחודי הכולל שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, חקלאים, עסקים ועמותות, למיפוי, סנכרון והצלת מזון מכל סוג, כולל תוצרת חקלאית טרייה, מזון ארוז ומבושל.
בנוסף, התוכנית כוללת השקעה בחדשנות. פיתוח טכנולוגיות לניהול מזון, פיילוטים, יוזמות מחקר והקמת תשתית מדידה ודיווח ממשלתית, שתאפשר מעקב אחר התקדמות התוכנית ועמידה ביעדים.
תועלת כלכלית ומשקית
היישום בשנים 2026–2030 ידרוש השקעה ממשלתית כוללת של כ־220 מיליון שקלים.
מהתקציב:
50% מיועד למהלכי מניעה
36% למהלכי הצלה
14% לפעולות רוחביות
השקעה זו צפויה לייצר למשק תועלת מצרפית של כ־1.12 מיליארד שקלים בשנה. כאשר משלבים את ההשקעות הלא־ממשלתיות, מתקבלת תועלת נטו של כ־452 מיליון שקלים.
למה התוכנית חשובה?
יישום התוכנית מהווה תשתית אסטרטגית להתמודדות עם אתגרי המזון בישראל, ומספק מענה לכלכלה, לסביבה ולחברה. היא דורשת שיתוף פעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית. התוכנית גם יוצרת חיבור בין חדשנות, קיימות וערך חברתי, בדומה למיזמים אחרים בתחום התיירות והסביבה בישראל, כמו פרס "אות השר לתיירות בת-קיימא" שמקדם יזמות אחראית וחדשנית בתחום התיירות.
צעד קדימה לעתיד ירוק וחכם
תוכנית המאמו״ת והמערכים האזוריים מהווים חלק מהמאמץ הלאומי להפחתת הפסולת ולשמירה על המשאבים. החזון הוא להקים מערכת מתקדמת לניהול מזון, שתמנע בזבוז, תגדיל את הצלת המזון ותספק מענה לאלפי משפחות הנמצאות באי ביטחון תזונתי.
היישום המלא צפוי להביא לשינוי משמעותי בישראל:
הפחתת פסולת ומזון אבוד
חיסכון כספי משמעותי למשק
הקטנת השפעה סביבתית
חיזוק הקהילה והחברה
יצירת מערכת לוגיסטית חדשנית ומחוברת
"בכך, ישראל מראה דוגמה עולמית לאיך ניתן לשלב חדשנות, קיימות ואחריות חברתית במאבק לבזבוז מזון, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, יצירת מערכי לוגיסטיקה חדשניים ושיתופי פעולה בין-מגזריים. המהלך לא רק מפחית הפסד כלכלי ומקדם חיסכון במשאבים טבעיים, אלא גם מחזק את הקהילה, מספק פתרונות לאנשים במצוקה תזונתית ומבטיח עתיד ירוק, בריא ובטוח יותר לדורות הבאים."