פרופ' נוריאל רוביני ובן סמוחה: ישראל יכולה להוביל את מהפכת הבלוקצ'יין, אך נדרשת זהירות
בכנס Blockchain Expert Conference 2025: קריאה לפיקוח וחדשנות
בכנס Blockchain Expert Conference 2025, אחד האירועים המרכזיים בעולם הקריפטו והפיננסים, נשאו דברים שניים מהקולות הבולטים בתחום, הכלכלן הבינלאומי פרופ' נוריאל רוביני ובן סמוחה, מנכ"ל ומייסד CryptoJungle. במהלך הכנס הצביעו השניים על הפוטנציאל העצום של ישראל בתחום הבלוקצ'יין, לצד האתגרים האסטרטגיים והרגולטוריים הנלווים למהפכה הפיננסית.
רוביני, הידוע בגישתו הביקורתית כלפי ביטקוין, חזר בהרצאתו על עמדתו כי מטבע זה כ"אמצעי תשלום מתפוגג", אך הדגיש את היכולת של ישראל להוביל חדשנות טכנולוגית ופיננסית. לדבריו, המדינה נמצאת בעמדה יוצאת דופן להטמעת טכנולוגיות בלוקצ'יין במערכות פיננסיות וליצירת יתרון תחרותי אזורי וגלובלי.
פוטנציאל ישראלי בתחום הבלוקצ'יין
רוביני ציין מספר פרויקטים ישראליים כבסיס לכך: שקל דיגיטלי שבנק ישראל בוחן, הנפקת אג"ח ממשלתיות על פלטפורמת אתריום, וניסיונות הבורסה לשלב DLT במסחר. לדבריו, פרויקטים אלו ממקמים את ישראל בחזית החדשנות הפיננסית ומעניקים הזדמנות להובלה בתחום הבנקאות והשירותים הפיננסיים.
למרות הפוטנציאל, רוביני הזהיר מפני סיכונים: "צריך יציבות, היגיינת סייבר, הזדהות ומניעת הלבנת הון, ופיקוח רגולטורי קפדני. עולם הקריפטו הבלתי מפוקח מהווה סיכון משמעותי, ועל ישראל לאמץ מסגרות רגולטוריות דומות לאירופה וארה"ב." כמו כן, התריע פרופ' רוביני מפני סיכוני מחשוב קוונטי העלולים לפגוע בבנקים, בחשבונות ובמשכורות.
מימד גיאופוליטי: הביטקוין ככלי אסטרטגי
מנגד, בן סמוחה, בהרצאתו "מלחמת עולמות ומטבעות: לאן פנינו בשנת 2030?", הציב תמונה רחבה יותר של הזירה הגלובלית. לדבריו, הכלכלה העולמית מתעצבת סביב שני מחנות עיקריים:
ארה"ב, שמקדמת את ביטקוין כנכס רזרבה לאומי, ואת הסטייבלקוינס ככלי השפעה פיננסי.
גוש BRICS, המאמצים את הזהב כרזרבה אסטרטגית ומקדמים CBDC (מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים) כהשוואה לסטייבלקוינס.
סמוחה הדגיש כי אירופה נמצאת בעמדה "תקועה באמצע", בעוד שישראל מצויה בעמדה רגישה. ישראל משתייכת למחנה האמריקני אך חשופה ללחצים ואיומים משני הצדדים.
סטייבלקוינס וניהול סיכונים כלכליים
לדברי סמוחה, סטייבלקוינס משמשים כיום כ"נשק פיננסי" שמאפשר לאזרחים במדינות מתפתחות לעקוף ממשלות ומערכות בנק מסורתיות, ובכך לחזק את מעמד הדולר. הוא ציין תחזיות לפיהן שוק המטבעות היציבים עלול להגיע עד סוף העשור לכ־3.7 טריליון דולר ואף יותר. "זו מהפכה פיננסית שתשפיע על כל תחום בחיים," קבע.
סמוחה קרא לישראל לבנות עצמאות כלכלית ולגוון רזרבות, והזהיר: "ביטקוין אינו רק נכס דיגיטלי, הוא נכס רזרבה שעשוי לשמש ככלי במשחק בין המעצמות."
איזון בין חדשנות לפיקוח
בעוד רוביני מדגיש את הצורך בחדשנות זהירה ומבוקרת עם פיקוח רגולטורי הדוק, סמוחה מצביע על הפוטנציאל האסטרטגי של ביטקוין וסטייבלקוינס במאבק בין גושי הכוח. שניהם מסכימים כי ישראל חייבת לבחור בקפידה את דרכה בעידן המהפכה הפיננסית, לשלב חדשנות טכנולוגית עם ניהול סיכונים פיננסיים, ולהבטיח פיקוח שמגן על הציבור והמערכת הפיננסית.
ישראל בעמדה יוצאת דופן
הכנס הציג תמונת מצב בהירה לגבי עתיד הבלוקצ'יין והפיננסים הדיגיטליים בישראל: המדינה נמצאת כיום בנקודת זינוק קריטית במרחב הבינלאומי, עם הזדמנויות גדולות לצמיחה והובלה טכנולוגית, אך לצד זאת גם עם סיכונים משמעותיים הכרוכים באימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות ללא פיקוח מתאים. ההזדמנויות כוללות יישומים חדשניים בשוק הפיננסי, כגון מטבעות דיגיטליים רשמיים, אג"ח ממשלתיות על פלטפורמות בלוקצ'יין ושילוב DLT במסחר בבורסה, שיכולים להציב את ישראל בחזית החדשנות העולמית. עם זאת, לצד ההזדמנויות עומדים אתגרים רגולטוריים, סיכוני סייבר, חשיפה לאיומים גיאופוליטיים והשפעות אפשריות של טכנולוגיות עתידיות כמו מחשוב קוונטי.
לדברי המומחים שהשתתפו בכנס, המפתח להצלחה של ישראל בתחום הוא שילוב חכם בין חדשנות לפיקוח רגולטורי: הקמת תשתיות טכנולוגיות בטוחות, קביעת מסגרות חוקיות ברורות, רגולציה פיננסית מתקדמת והקפדה על מנגנוני הגנה מפני הלבנת הון ופריצות סייבר. במקביל, יש צורך בהבנה מעמיקה של המימד הגיאופוליטי והשפעת מטבעות דיגיטליים גלובליים על מעמד המדינה, כך שישראל תוכל לא רק להשתלב במערכת הבינלאומית אלא גם לשמור על עצמאות כלכלית ויתרון אסטרטגי. שילוב זה של חדשנות, פיקוח ובטיחות יכול למצב את ישראל כמרכז מוביל בבלוקצ'יין, אשר מושך השקעות, חברות טכנולוגיה ומומחים מהעולם כולו, ומבסס את מעמדה כגורם משמעותי בזירה הפיננסית העתידית.
