מחקר יד לבנים: יותר משליש מהמשפחות השכולות לא חזרו לעבודה
נתונים מדאיגים על חזרת המשפחות השכולות לשגרה
מחקר חדש שביצע ארגון "יד לבנים" מצביע על תמונת מצב קשה בכל הנוגע לחזרת בני המשפחות השכולות ממלחמת חרבות ברזל לשגרת חייהם ולמעגל העבודה. מהמחקר עולה כי יותר משליש (34%) מבני המשפחות השכולות לא חזרו לעבודה לאחר האובדן, חלקם כלל לא שבו, וחלקם ניסו לחזור אך נאלצו לעזוב.
הנתונים חושפים את עומק הטלטלה האישית, המשפחתית והחברתית שחוות המשפחות השכולות, וכן את האתגרים הגדולים העומדים בפניהן גם בתחום הכלכלי והתעסוקתי. מדובר במשפחות הנושאות משא כבד, שאינו מסתכם רק בצער ובאבל, אלא משפיע גם על תפקודן היומיומי והכלכלי.
המחקר: מבנה ואוכלוסיית יעד
המחקר, שנערך על ידי ד"ר גלית מדר וד"ר נועה בן יוסף, התבסס על סקר מקיף בקרב 205 בני משפחה שכולים מקרבה ראשונה. מדובר במחקר גישוש ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את הקשר בין אובדן בן משפחה לבין היכולת לשוב לעבודה ולתפקד בתעסוקה לאחר האסון.
הסקר התמקד במספר משתנים: שיעור חזרה לעבודה, השפעה משפחתית, מגזרי תעסוקה, סטטוס תעסוקתי ורמות שכר. המחקר מצביע על פערים ברורים בין קבוצות שונות, ומדגיש במיוחד את מצב האחים השכולים, שקבוצה זו נפגעת בצורה משמעותית ביותר.
ממצאים עיקריים: החזרה לעבודה
מהנתונים עולה כי:
65% מהמשיבים חזרו לעבודה, אך 21% לא חזרו כלל, ו־13% ניסו לשוב ונאלצו לעזוב.
קיימת השפעה משפחתית הדדית: כאשר בן משפחה לא חוזר לעבודה, גדל הסיכוי שגם יתר בני המשפחה לא ישובו.
פער בין מגזרים: עובדים במגזר הציבורי שבו לעבודה בשיעור גבוה יותר (74.7%) לעומת עובדים במגזר הפרטי (59%).
פער לפי סטטוס תעסוקתי: שכירים שבו לעבודה בשיעור של 68.8%, עצמאים רק ב־39.1%, וסטודנטים ב־80%.
פער לפי רמת שכר: בעלי שכר גבוה מהממוצע שבו לעבודה בשיעור של 83.1%, לעומת 46.7% בלבד בקרב בעלי שכר נמוך.
המחקר מדגיש במיוחד את מצב האחים השכולים. רבים מהם לא מצליחים לחזור לעבודה בשל היעדר הכרה ותמיכה כלכלית והם זקוקים למענה מותאם מצד המדינה ומערכות התמיכה הקיימות.
עמדת יד לבנים: קריאת השכמה לממשלה
יו"ר ארגון יד לבנים, אלי טהר, מסר:
"כמי שמלווה יום-יום את ההורים, האחים והאחיות, אני יודע עד כמה קשה לשאת את המשא הכבד של השכול לצד הצורך לשוב לשגרה ולמעגל העבודה. הנתון ש־34% מבני המשפחות לא מצליחים לחזור לעבודה הוא בלתי נתפס. זוהי קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי."
מנכ"ל יד לבנים, מושיק אביב, הוסיף:
"ממצאי המחקר המטלטלים מחייבים את משרדי הממשלה, הכנסת והביטוח הלאומי לפעול יחד ולבנות מענה יסודי ומקיף. במיוחד יש לטפל באוכלוסיית האחיות והאחים השכולים, קבוצה שקופה שאינה זוכה להכרה. מחקר הגישוש של ארגון יד לבנים נועד לסלול דרך של אחריות לאומית והכרה עמוקה בחוב המוסרי שכולנו חבים למשפחות."
השלכות כלכליות וחברתיות
היעדר חזרה לעבודה אינו משפיע רק על הפרנסה של המשפחות השכולות, אלא גם על החוסן הכלכלי של כלל בני המשפחה ועל יכולתם לתפקד בחיי היום-יום. מחסור בהכנסה קבועה מוביל ללחץ נפשי נוסף, קשיים כלכליים ולעיתים גם להשפעה שלילית על מערכות היחסים בתוך המשפחה.
הפערים המובהקים בין מגזרים וסטטוסים תעסוקתיים מראים כי אוכלוסיות חלשות יותר, עצמאיים ובעלי שכר נמוך, סובלות יותר מהשלכות האובדן על חזרתן לעבודה. יתרה מכך, ההשפעה המשפחתית מצביעה על קשר הדדי, כאשר בן משפחה מרכזי לא חוזר למעגל העבודה, זה משפיע על יתר בני המשפחה באופן מובהק.
מסקנות והמלצות המחקר
המחקר מצביע על הצורך בהגברת התמיכה הכלכלית והחברתית למשפחות השכולות, במיוחד לאחים ואחיות שכולים. ארגון יד לבנים קורא לממשלה ולמערכות הציבוריות לפעול במהירות ולהקים תוכניות ייעודיות שיתמכו בחזרה לעבודה, בהכשרה מקצועית ובמתן תמיכה נפשית למשפחות שנפגעו.
המחקר מהווה קריאת השכמה לציבור ולמוסדות, יש לפעול בצורה מערכתית וממוקדת כדי למנוע את הידרדרות המצב הכלכלי והחברתי של המשפחות השכולות ולסייע להן לשוב לחיים פעילים ותפקודיים ככל האפשר.
