דשבורד חדש של משרד העבודה ומערך הדיגיטל: נתוני התעסוקה בערי הפינוי בעקבות מלחמת חרבות ברזל
משרד העבודה ומערך הדיגיטל הלאומי פרסמו היום מסד נתונים חדש ומקיף, המציג תמונת מצב עדכנית של שוק התעסוקה ביישובים שפונו ובאזורים הסמוכים להם בצפון ובדרום, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הכלי, שהוקם בשיתוף מנהלת "תקומה" ולבקשתה, נועד לספק לציבור הרחב, למקבלי ההחלטות ולאנשי המקצוע גישה מהירה, אמינה ומבוססת נתונים בזמן אמת.
הדשבורד מתבסס על נתוני סקר כוח אדם (סכ״א) של הלמ״ס, הנחשב לסקר הרשמי והמרכזי של מדינת ישראל בתחום התעסוקה. הניתוח מתמקד באוכלוסייה הישראלית הלא-חרדית בגילאי 25–66, ונבנה בהתאמה לדרישות משרדי הממשלה, הכנסת וארגונים חברתיים, שפנו בבקשה לקבל מידע עדכני על מצב התעסוקה של האוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. הכלי צפוי להתעדכן אחת לחצי שנה, בהתאם לנתונים הזמינים.
ירידה חדה בשיעורי התעסוקה
על פי הנתונים, היישובים המפונים עצמם והאזורים הסמוכים לגבול חוו ירידה חדה ביותר בשיעורי התעסוקה. הירידה בולטת במיוחד ביישובי הצפון הקרובים לגבול, אך ניכרת גם בדרום, באזור עוטף עזה. באזורים מרוחקים יותר נרשמה פגיעה מתונה יחסית, אולם עדיין ניכרת השפעה של המצב הביטחוני על היכולת של תושבים להשתלב בעבודה.
הדשבורד מאפשר לבחון את הנתונים גם לפי פילוח מגדרי וגילאי, וכן להשוות בין אזורים שונים ובין שנים שונות. כך, ניתן לקבל תמונה רחבה על מגמות בשוק התעסוקה לאורך זמן ולזהות את האזורים שבהם הפגיעה קשה במיוחד.
שיעורי אבטלה גבוהים בצפון
נתון מעניין במיוחד מתייחס לשיעור האבטלה והאוכלוסייה שמחוץ לכוח העבודה. בעוד שבדרום (אזור "תקומה", 0–7 ק"מ מגבול עזה) שיעורי האבטלה בשנת 2024 היו מעט גבוהים מהממוצע הארצי, בצפון (אזור "תנופה", 0–3.5 ק"מ מהגבול) המצב חמור בהרבה. שם הגיע שיעור האבטלה והאוכלוסייה שמחוץ לכוח העבודה לכ-21% – נתון גבוה מאוד בהשוואה לשאר חלקי הארץ. נתון זה ממחיש את האתגר העצום שעומד בפני תושבי הצפון והצורך בתוכניות סיוע ממוקדות.
מאפייני התעסוקה: פערים משמעותיים בין הצפון לדרום
מעבר לשיעורי האבטלה, הדשבורד מציג פילוח מעמיק של מאפייני המועסקים: ענפי התעסוקה, סוגי המשרות, שיעור העובדים בהיי-טק, עבודה מהבית, היקפי משרה, רמות השכלה ועוד.
כך למשל, בדרום (אזור "תקומה") הענף המרכזי שבו מועסקים התושבים הוא שירותים ציבוריים, עם שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי – 42.4% לעומת 30.6% בכלל הארץ. מנגד, שיעור המועסקים בענף ההיי-טק בדרום נמוך יותר (7.5% לעומת 13.9%). בצפון (אזור "תנופה") בולט שיעור גבוה של מועסקים בענפי הייצור – 26.4% לעומת 16.9% בכלל הארץ – לצד נוכחות נמוכה יחסית בענפי ההיי-טק (10.8% בלבד).
הצהרות הגורמים המעורבים
יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה, הדגישה את חשיבות הכלי:
“הדשבורד הוא דוגמה לשימוש בנתונים סקריים כדי לייצר תובנות בזמן אמת עבור קובעי מדיניות, חוקרים והציבור. באמצעות הכלי החדש נוכל לעקוב אחר ההתאוששות התעסוקתית של המפונים, לזהות חסמים ולתכנן מענה מדויק יותר, בין היתר באמצעות הכשרות ממוקדות וסיוע בהשמות בתעסוקה.”
מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית AI ודאטה במערך הדיגיטל הלאומי, הוסיפה:
“הדשבורד פותח במטרה להנגיש מידע אמין ועדכני לכלל הציבור, תוך שילוב יכולות דאטה מתקדמות. הכלי מאפשר לראות תמונת מצב רחבה ומבוססת נתונים, שתסייע למקבלי ההחלטות ולגופים בשטח לפעול בצורה מושכלת, ולתמוך בשיקום ובהתאוששות הכלכלית של האזורים שנפגעו.”
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, ציין:
“איסוף הנתונים באופן שיטתי ותקופתי והצגתם בצורה שקופה, פשוטה ונהירה מאפשרת לדייק את המענים והעבודה המקצועית בתקומה ולחזק את אמון הציבור בפעולות הממשלה לשיקום וצמיחה של החבל. תקומה תמשיך לפעול עם כלל השותפים לחיזוק המענים התעסוקתיים ולפיתוח מנועי צמיחה כלכליים.”
כלי עבודה חיוני לשיקום
הדשבורד החדש אינו רק מאגר נתונים יבש, אלא כלי עבודה חיוני לשיקום כלכלי וחברתי. הוא מאפשר למשרדי הממשלה, לרשויות המקומיות ולארגונים החברתיים לפתח תוכניות ממוקדות ולהתאים פתרונות ייחודיים לכל אזור בהתאם למאפייני האוכלוסייה והפגיעה.
באמצעות המידע ניתן לקדם הכשרות מקצועיות לאוכלוסיות שנפגעו, לעודד השקעות בענפים בעלי פוטנציאל צמיחה ולזהות קבוצות שנדרשות להכוונה וסיוע נוסף. מעבר לכך, עצם השקיפות והנגישות של הנתונים מחזקת את אמון הציבור ומאפשרת לכל אחד להבין את המציאות העדכנית בשטח.
מבט קדימה
מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות מורכבת לאלפי משפחות שפונו מבתיהן בצפון ובדרום. לצד אתגרי הביטחון, נדרשות הרשויות להתמודד עם השלכות כלכליות וחברתיות כבדות. הדשבורד שפורסם היום מהווה שלב ראשון בתהליך ארוך של שיקום והתאוששות ומספק בסיס נתונים חיוני לכל מי שעוסק בקידום תעסוקה, רווחה וצמיחה באזורים אלו.
משרד העבודה, מערך הדיגיטל הלאומי ומינהלת תקומה מבטיחים להמשיך ולעדכן את הכלי מדי חצי שנה, כדי להבטיח תמונת מצב עדכנית, שתאפשר מעקב רציף אחר ההתאוששות ותסייע בהכוונת המדיניות הממשלתית בשנים הקרובות.
