לפי הסקר החברתי 2024, ארבעה מתוך עשרה מבני 20 ומעלה חוו מצב שבו ההכנסות לא כיסו את הוצאות המחיה. הנתונים מצביעים על דרכי התמודדות שונות ופערים בין קבוצות אוכלוסייה.
ההוצאות בישראל
בשנה האחרונה, 40% מהאוכלוסייה בגיל 20 ומעלה חוו מצב שבו ההכנסות לא הספיקו לכיסוי הוצאות המחיה. הפערים בין מגדרים, גילאים ואוכלוסיות שונים בולטים: 39% מהגברים ו-42% מהנשים נתקלו במצב זה, 44% מהצעירים והמבוגרים עד גיל 64, אך רק 23% מבני 65 ומעלה. מבחינת אוכלוסיות: 36% מהיהודים ו-57% מהערבים חוו אי-כיסוי הוצאות.
דרכי התמודדות
מבין אלו שלא כיסו את ההוצאות, רובם נקטו בצמצום הוצאות או בשינויי התנהלות כלכלית:
הפחתת הוצאות: 80% צמצמו הוצאות או דחו הוצאות לא הכרחיות. בין הגברים 78% ובין הנשים 82%; בקרב צעירים בגילאי 20–44 – 81%, בגילאי 45–64 – 79%, ובגילאי 65 ומעלה – 79%. בקרב יהודים 76% הפחיתו הוצאות, לעומת 92% מהערבים.
חריגה מהמסגרת הפיננסית (אוברדראפט): 47% נאלצו להשתמש באשראי או חרגו ממנו. הנתונים בין קבוצות גיל שונות מצביעים על 46% בקרב צעירים, 53% בקרב גילאי 45–64 ו-33% בקרב בני 65 ומעלה. בין יהודים – 48%, ערבים – 45%.
עבודה נוספת: מבין המועסקים, 43% עבדו יותר שעות. שיעור זה גבוה בקרב גברים (48%) לעומת נשים (39%), ובין הערבים (58%) לעומת יהודים (39%).
סיוע והלוואות
בנוסף, חלק מהאוכלוסייה נעזר במקורות חיצוניים:
עזרה ממשפחה וחברים: 41% פנו לקבלת סיוע. שיעור זה גבוה יותר בקרב צעירים (45%) וערבים (46%), נמוך יותר בקרב מבוגרים (34%) ויהודים (39%).
שימוש בחיסכון לא פנסיוני: 28% נעזרו בחיסכון קיים.
הלוואה מגוף פיננסי: 26% לקחו הלוואה מבנקים או חברות כרטיסי אשראי. שיעורים גבוהים יותר בקרב גילאי 45–64 (33%) וקרב גברים (29%).
סיוע מהמעסיק או הרשויות: 9.9% נעזרו במעסיק, 8.3% פנו לרשויות הרווחה, כאשר שיעורים משתנים לפי מגדר, גיל ואוכלוסייה.
פרקטיקות נוספות כללו אי-עמידה בתשלומים (23%) ומכירת פריטים בעלי ערך (7.6%), לעיתים לצד הלוואות מגוף פרטי או מגמילות חסדים (סה"כ 6%).
הוצאות ללא הכנסות
הסקר בחן גם את יכולת מימון המחיה במקרה של אובדן הכנסה עיקרית. התוצאות מראות פערים ניכרים בין קבוצות:
14% יוכלו לממן פחות משבוע, 19% – בין שבוע לחודש, 20% – בין חודש לשלושה חודשים, 14% – בין שלושה חודשים לחצי שנה, ו-23% – יותר מחצי שנה.
גברים ונשים שונים ביכולת המימון: 31% מהגברים יכולים לממן עד חודש לעומת 35% מהנשים; 25% מהגברים ו-20% מהנשים יכולים לממן יותר מחצי שנה.
פערי אוכלוסייה ניכרים: 60% מהערבים יכולים לממן עד חודש בלבד, לעומת 27% מהיהודים.
מצב משפחתי משפיע גם הוא: גרושים מתקשים יותר מאשר נשואים, והורים ל-5 ילדים ויותר נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מבחינת יכולת מימון.
השלכות כלכליות
הסקר החברתי 2024 ממחיש את הקשיים הכלכליים בהם נתקלים חלק מהאוכלוסייה בישראל. רוב מי שחווה אי-כיסוי הוצאות נאלץ לצמצם הוצאות, לקחת הלוואות או לבקש סיוע חיצוני. הפערים בין קבוצות גיל, מגדר ואוכלוסייה מצביעים על הצורך במדיניות כלכלית ותמיכה ממוקדת יותר, שמטרתה להקטין חוסר שוויון ולהבטיח יציבות כלכלית.
ולסיכום, הנתונים מראים כי למרות שהרוב מצליח להתמודד באמצעות צמצום הוצאות ועבודה נוספת, קיימת קבוצה משמעותית המתקשה לממן את מחייתה במצבי חירום. הפערים בין ערבים ליהודים, בין גילאים שונים ובין מצבים משפחתיים שונים מדגישים את הצורך בהתערבות כלכלית ותמיכה חברתית ממוקדת.