באוגוסט 2025, מדד אמון הצרכנים עמד על 22%- עם עלייה במאזן אחד בלבד של כוונות רכישות גדולות. נתונים נוספים מצביעים על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ומדגישים את התמונה הכלכלית המורכבת במשק הישראלי.
מה המצב של מדד אמון?
מדד אמון הצרכנים, הנמדד בטווח של מינוס 100 עד פלוס 100, משקף את הציפיות הכלכליות של הציבור. בחודש אוגוסט 2025, המדד עמד על 22%- והציג תמונה מעורבת: אמנם חל שינוי חיובי במאזן אחד, אך המגמות הכלליות עדיין מצביעות על רמת פסימיות בקרב הפרטים. מדד אמון הצרכנים היחסי, המחושב יחסית לתקופת הבסיס (מרץ 2011–פברואר 2012), עמד על 66, מה שמעיד על ירידה באופטימיות יחסית לממוצע ההיסטורי.
מגמות חודשיות ושנתיות
התנודתיות במדד אמון הצרכנים נמשכת לאורך השנים האחרונות. במהלך משבר הקורונה (מרץ–אוקטובר 2020) נרשמה תנודתיות חריפה, ואחריה עלייה הדרגתית עד אפריל 2021. באוגוסט 2021, בעקבות עלייה בתחלואה והגבלות חדשות, ירד המדד ל-15%- אך בספטמבר חלה התאוששות ל-7%- בלבד. השנים 2022–2025 הציגו שינויים מתונים יותר, עם ירידות והעליות החוזרות, כולל השפעת אירועי מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, שהובילו לירידה חדה במדד ל-24%- ובנובמבר ל-29%-.
ב-2024 נרשמה עלייה והאטה לסירוגין: בינואר עמד המדד על 28%- ובחודשים הבאים נע בין 25%- ל-30%- בהתאם למגמות כלכליות וחברתיות. בשנת 2025, המדד ירד מעט מתחילת השנה והסתכם באוגוסט על 22%- עם שינוי יחיד במאזן אחד בלבד.
שינויים במאזנים של המדד
מדד אמון הצרכנים מורכב מארבעה מאזנים עיקריים: שינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה, השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, השינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה, וכוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה.
בחודש אוגוסט 2025, חל שינוי במאזן אחד בלבד: כוונות הפרטים לרכישות גדולות עלו ל-32%- לעומת מערך של 43%- בחודש הקודם. יתר המאזנים נותרו ברמות דומות: השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עמד על 21%-; השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עמד על 2%-; והשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עמד על 34%-. נתונים אלה מראים שציבור הצרכנים מתכנן רכישות עתידיות, למרות המשך תחושת אי-ודאות כלכלית.
אמון לפי קבוצות אוכלוסייה
חלוקה לפי תעסוקה, רקע אתני ורמת השכלה מראה פערים משמעותיים: בקרב המועסקים עמד המדד על 20%- ובקרב לא מועסקים על 27%-; בקרב האוכלוסייה היהודית עמד המדד על 21%- ובקרב האוכלוסייה הערבית על 29%-. כמו כן, בקרב בעלי השכלה נמוכה (חסרי תעודת בגרות) עמד המדד על 26%-; בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית על 20%-; ובעלי תעודה אקדמית על 22%-. פערים אלה מדגישים את ההשפעה של רמת תעסוקה והשכלה על תחושת הביטחון הכלכלי של הפרטים.
המשמעות על המשק?
מדד אמון הצרכנים משמש כלי מרכזי להבנת תחושת הציבור כלפי המצב הכלכלי ולחיזוי התנהגות צרכנית, כולל השקעות, חיסכון ורכישות גדולות. עלייה בכוונות רכישה, כמו שנרשמה בחודש אוגוסט, עשויה להצביע על חידוש פעילות כלכלית מסוימת למרות האתגרים הכלכליים. מנגד, מדד נמוך מעיד על ירידה בביטחון הכלכלי, דבר שעשוי להשפיע על הצריכה וההשקעות במשק.
מדד OECD והשוואה בינלאומית
הנתונים לאוגוסט 2025 כוללים גם מדד אמון צרכנים יחסית למדינות ה-OECD נבחרות. מדד זה מאפשר השוואה עם ממוצעי האזור ומדגיש את עוצמת התחושות הכלכליות בארץ ביחס למדינות אחרות, עם מדד יחסי עמד על 66, הנמוך מהממוצע ההיסטורי (100). השוואה כזו מספקת כלי נוסף להבנת מצב המשק ותכנון מדיניות כלכלית.
באוגוסט 2025, מדד אמון הצרכנים הציג תמונת מצב מורכבת: עלייה בכוונות רכישות גדולות לצד רמות פסימיות יחסית בציפיות הכלכליות הכלליות. פערים לפי תעסוקה, השכלה ורקע אתני מצביעים על הבדלים בהערכת הציבור לגבי המצב הכלכלי. הנתונים מדגישים את הצורך במעקב רציף אחרי מדדי אמון כדי להבין את כיווני הפעילות הכלכלית העתידית.
