עלייה משמעותית במספר השביתות בשנת 2024: משרד העבודה מפרסם דוח מלא
משרד העבודה והחברה מפרסם את דוח השביתות לשנת 2024, המצביע על עלייה משמעותית במספר השביתות המלאות במשק הישראלי, לצד אובדן ימי עבודה גבוה במיוחד. מהדוח עולה כי בשנת 2024 התקיימו 25 שביתות מלאות בהן נטלו חלק כ-251 אלף שובתים, לעומת 16 שביתות מלאות בשנת 2023 בהן השתתפו כ-73 אלף שובתים בלבד.
אובדן ימי עבודה גבוה ביותר
בנוסף, נרשמה עלייה חדה במספר ימי העבודה שאבדו למשק. בשנת 2024 אבדו כ-762 אלף ימי עבודה לעומת 266 אלף בשנת 2023. נתון זה משקף את השפעת שביתת ארגון המורים, שנמשכה לסירוגין לאורך שלוש שנות לימודים והגיעה לסיומה בספטמבר 2024, כחלק מהמאבק לשיפור שכרם.
השביתות החלקיות (עיצומים) היו מועטות יותר – בשנת 2024 התקיימו רק 3 עיצומים בהם השתתפו כ-80 אלף שובתים, לעומת 10 עיצומים בשנת 2023 עם 26 אלף שובתים.
סיבות עיקריות לשביתות
כ-56% מהשביתות בשנת 2024 נבעו מתביעות שכר, ובפרט מהסיבות שהובילו ל-86% מכלל ימי העבודה שאבדו במשק. בנוסף, 12% מהשביתות קשורות להסכמי עבודה חדשים או אי חידוש הסכם קיים, 8% נבעו משינויים ארגוניים, 12% מסיבות של אלימות במקום העבודה והשאר – 12% – נוגעות לפיטורי עובדים, יחסי עבודה ומשמעת.
חלוקת השביתות לפי ענפים
מהדוח עולה כי 60% מכלל השביתות המלאות התרחשו בענף החינוך, בעוד ש-4% בלבד התרחשו בשירותי הבריאות, רווחה וסעד, ובמינהל הציבורי והמקומי. שיעור דומה נרשם בענפי אספקת מים, שירותי ביוב ובבינוי, 8% בתעשייה וכ-8% נוספים בשירותי תחבורה, פיננסים וביטוח.
בהתאם לחלוקת השביתות לפי סקטור, 92% מהשביתות המלאות היו בסקטור הציבורי – והוא כלל 99% מכלל ימי העבודה שאבדו, בעוד שהסקטור הפרטי כלל רק 4% מהשביתות המלאות ו-1% בלבד מימי העבודה שאבדו.
אורך השביתות
כ-64% מכלל השביתות היו קצרות – משעתיים ועד יום אחד, 16% נמשכו יום עד שלושה ימים, וכ-18% מעל שלושה ימים ועד 14 יום. לא נרשמו שביתות ממושכות בשנת 2024.
דברי הממונה על יחסי עבודה
עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, ציינה:
"בשנת 2024 הוכרזו 135 סכסוכי עבודה ביחידה ליחסי עבודה, מתוכם יותר מ-125 טופלו והביאו להסכמות המקובלות והמועילות לשני הצדדים. הצלחנו להשיג 450 הסכמים מיוחדים ו-38 הסכמים כללים, שהטיבו את תנאי ההעסקה של עובדים רבים במשק. השנה יצרה אתגרים ייחודיים בעולם העבודה שהובילו לשיפור תנאי העבודה ולשמירה על יציבות במשק."
הסכמים קיבוציים והרחבת תקופת הזכאות במצבי חירום
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בשנת 2024 חתם שר העבודה יואב בן צור על הסכמים קיבוציים והרחיב את תחולת הוראותיהם בצווים שונים, במטרה להבטיח יציבות במשק ולשמור על זכויות העובדים במצבי חירום. בין הצווים:
צו הרחבה להסכם קיבוצי 7001/2024 – תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב מלחמת חרבות ברזל בין 7–31 באוקטובר 2023.
צו הרחבה להסכם קיבוצי 7004/2024 – זכויות למשרתי מילואים ובני זוגם, כולל צבירת חופשה והגנה מפיטורים.
צו הרחבה להסכם 7006/2024 – תיקון סעיף 5 להסכם הקיבוצי הכללי למען משרתי מילואים.
צווי הרחבה נוספים – עדכונים שונים על הארכת תקופת הזכאות לתשלום שכר וניהול ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני.
בנוסף, פורסמו צוויים נוספים שאינם קשורים למלחמת חרבות ברזל, כגון:
צו הרחבה להסכם קיבוצי למצב “מגן וחץ” (2023–2024) – תשלום שכר לעובדים שנעדרו עקב מצב ביטחוני.
צו הרחבה לעובדים סוציאליים המועסקים לפי התקשרויות המדינה – החלת חלק מהסכמי המגזר הציבורי על עובדים סוציאליים, כולל מענקים, תוספות והארכת חופשה.
דוח השביתות לשנת 2024 מראה כי השביתות בישראל עלו בצורה משמעותית ביחס לשנים קודמות, בעיקר בענף החינוך ובסקטור הציבורי, שהיוו את רוב השביתות ואת רוב ימי העבודה שאבדו. העלייה ניכרה לא רק במספר השובתים אלא גם באורך ימי העבודה שאבדו למשק, מה שהשפיע על הפעילות הכלכלית והשירותית במגזרים שונים. עם זאת, הממונה על יחסי עבודה במשרד העבודה, יחד עם צוותי המשרד והממונות האזוריות, הצליחו להשיג הסכמות והסכמים קיבוציים רבים שהביאו לשיפור ממשי בתנאי העבודה של עובדים רבים. הסכמים אלו כללו גם הרחבה של זכויות עובדים במצבי חירום, טיפול במשרתי מילואים, הגנה מפיטורים וצבירת ימי חופשה, והבטיחו שמירה על יציבות המשק תוך שמירה על זכויות העובדים. משמעות הדבר היא שגם בתקופה מאתגרת במיוחד, המשרד הצליח ליצור איזון בין הצורך בשמירה על המשק לבין הבטחת תנאי עבודה ראויים לעובדים בכל המגזרים.
