יוקר המחיה מזנק, האינפלציה שוחקת את ערך הכסף ובינתיים מאות מיליארדים של ישראלים "נרדמים" בחשבונות עו"ש בריבית אפסית. התוצאה: הפסד שנתי של אלפי שקלים למשקי הבית ולעסקים. אודי אללי מזהיר: "זה עיוות כלכלי שחייבים לעצור"
בימים של יוקר מחיה מתגבר, כל שקל הופך למשמעותי. אך למרות זאת, ישראלים רבים משאירים את כספם בעובר ושב ומאבדים ערך אמיתי מדי שנה. האינפלציה בישראל נעה סביב 3%-4% בשנה, בעוד שהריבית על הכסף בחשבון עו"ש קרובה לאפס. המשמעות: ההון נשחק, ולעיתים ההפסד מגיע לאלפי שקלים בשנה עבור משפחה ממוצעת.
לדברי אודי אללי, מנכ"ל ובעלים של "אללי פיננסים לעסקים ומשכנתאות", מדובר באשליה מסוכנת:
"רוב משקי הבית בישראל חיים בתחושת ביטחון כשהכסף שלהם ממתין בעו"ש אבל בעידן הנוכחי כשיוקר המחייה מזנק בלי סוף- התנהלות נכונה הופכת לבעלת חשיבות ייתרה והכרחית ליציבות וביטחון אמיתי. כשהכסף בעו"ש לרוב התחושה היא שהוא שם, זמין ונגיש. אבל בפועל מדובר באשליה מסוכנת ולא נכונה כלכלית. בעוד שהאינפלציה בישראל נעה סביב עד -4% בשנה, הכסף בעובר ושב שלכם, מייצר ריבית אפסית. המשמעות פשוטה: כל שקל ששוכב בחשבון שווה פחות משנה לשנה ובאמצעות פעולות פשוטות תוכלו להפיק ממנו הרבה יותר- גם בלי להיות שועלי בורסה או תותחי נדל"ן.
נתוני בנק ישראל מצביעים על כך שמאות מיליארדי שקלים של הציבור "חונים" בעו"ש מבלי להצמיח תשואה לבעליהם. ההפסד המצטבר מגיע לסכומים אדירים, גם למשקי בית וגם לבעלי עסקים. מי שמשאיר לדוגמה 100,000 ש"ח בעו"ש, מאבד אלפי שקלים בערכו הריאלי תוך שנה בלבד. נכון, כאשר יש לכם מינוס הריבית מגיעה לסכומים גבוהים אך מה שתקבלו על הפלוס נמוך בהרבה כך עובדים הבנקים וכך בנויות הריביות.
למעשה הדבר יוצר הפסד כפול כשמדובר בבעלי עסקים, הם נפגעים פעמיים: פעם אחת משחיקת הערך של יתרות המזומן, ופעם שנייה מהריביות הגבוהות שהם משלמים על אשראי עסקי. במילים אחרות, אותו בנק שמחזיק עבורם כספים בריבית אפס, גובה מהם ריביות, לא פעם דו־ספרתיות, על הלוואות. זו לא רק טעות פיננסית, אלא עיוות כלכלי.
לעיתים העיוות חמור אף יותר כאשר בנקים משעבדים את הפיקדונות כנגד הלוואות. כך נוצר מצב אבסורדי שבו הלקוח משלם ריבית דו־ספרתית על ההלוואה, ובמקביל מקבל אפס תשואה על הפיקדון. ההפסד כפול והכל בשם 'תחושת ביטחון' פסיכולוגית, שיוצרת הפסד מיותר.
הטענה הרווחת היא ש"הכסף צריך להישאר נזיל" וכי אותם בעלי עסקים צריכים את האפשרות הגמישה של כספים בעו"ש כדי להיות זמינים להזדמנויות כלכליות או תשלומי פתע כאלה ואחרים. האמת שזו טענה נכונה אך היא לא מחייבת ריבית אפסית. כיום קיימות אפשרויות השקעה נזילות ובטוחות יחסית: קרנות כספיות, פיקדונות קצרי טווח, או אפילו קרנות השתלמות (לעובדים זכאים) שמניבות תשואה גבוהה משמעותית לאורך זמן. גם השקעה סולידית בשוק ההון יכולה להוות חלופה טובה בהרבה ולשמור מצד אחד על גמישות ונזילות ומאידך, להעניק לכם יותר תזרים."
המלצתו של אללי ברורה: "במילים אחרות הגיע הזמן לשנות תפיסה. ניהול כספי נכון איננו רק שמירה על יתרה זמינה, אלא תכנון אקטיבי של כל שקל. עליכם לקבוע מה הסכום ההכרחי לתזרים השוטף, לנתב את העודפים להשקעות קצרות טווח סולידיות ולהיעזר ביועץ פיננסי שידע להתאים את האפיק הנכון לצרכים האישיים או העסקיים.
בפעם הבאה שאתם נכנסים לאפליקציה של הבנק ורואים פלוס של 80,000 ₪ אל תחייכו, תבינו שאתם פשוט מפסידים המון כסף בכל רגע שזה המצב. כסף ששוכב בעו"ש איננו "בטוח", הוא נשחק יום אחרי יום. הציבור בישראל מפסיד כך מיליארדים מדי שנה, והעסקים משלמים מחיר כפול. הגיע הזמן להפסיק להחזיק את הכסף "ישן" ולגרום לו לעבוד ולהפיק בשבילך, הרבה יותר."
אלול נפתח בכותל: רבבות בסליחות למען החטופים ושלום ישראל
