בזמן שרכבת ישראל מתמודדת עם תקלות חמורות, שיבושים והשבתות, שרת התחבורה מירי רגב בוחרת להמריא לארה"ב והציבור נותר תקוע בתחנות ללא פתרון
התחבורה הציבורית בישראל שוב מתפרקת מול עיני הציבור ורכבת ישראל נמצאת בלב הסערה. אחרי התקלה הקשה בשבוע שעבר, שבה רכבת משא פגעה בתשתיות חשמל וגרמה לשיבושים בהיקף עצום, נוסעים רבים מוצאים את עצמם מול כאוס יומיומי: תחנות סגורות, לוחות זמנים מבוטלים וחוסר ודאות מתמשך.
למרות שהחקירה לתקרית עדיין נמשכת, ברור כבר עכשיו שמדובר במחדל ניהולי חריף. בכירים ברכבת מזהירים כי ההחלטות שהתקבלו בשטח כמו מתן הוראה להמשיך נסיעה למרות סכנת בטיחות עלולות היו להסתיים באסון. לדבריהם, מדובר בנזק של מיליוני שקלים ובפגיעה קשה באמון הציבור, "נס משמיים" שלא הסתיים באובדן חיים.
אך במקום לנצל את המשבר כדי להשיב יציבות, ההנהלה בחרה להקדים עבודות תחזוקה בתל אביב, החלטה שגרמה להשבתה כמעט מוחלטת של תנועת הרכבות בעיר. המשמעות: נוסעים מירושלים, מודיעין, באר שבע והצפון נאלצים להסתפק בנסיעות חלקיות, להחליף תחנות ולהוסיף שעות ארוכות לדרכם. העובדים עצמם מתלוננים כי הם נאלצים לעבוד בתנאים בלתי אפשריים, בלי הפסקות ובלי מענה לצרכים בסיסיים.
הכעס הציבורי גובר גם כלפי משרד התחבורה והעומדת בראשו. בעוד שהנוסעים נתקעים בתחנות עמוסות ומבולבלות, השרה מירי רגב החליטה להקדים נסיעת עבודה מתוכננת לארה"ב שתימשך כמעט שבועיים. זהו כבר הביקור ה-12 שלה בחו"ל מאז פרוץ המלחמה, והתחושה בציבור היא של חוסר אחריות וחוסר נוכחות בדיוק ברגע שבו נדרש טיפול חירום.
ארגוני התחבורה הציבורית מזהירים כי האמון במערכת נמצא בשפל חסר תקדים. לטענתם, במקום להקים גוף מקצועי ומתכלל שידע לנהל משברים, ההנהלה והמשרד הממונה ממשיכים לקבל החלטות חפוזות על גב הציבור. פעילים מדברים על "ניצול ציני של הציבור", על הסברה כושלת, ועל שיתוק מוחלט של המערכת ברגעי אמת.
בינתיים, הנוסעים נאלצים לעמוד צפופים ברציפים, להמתין לאוטובוסים חלופיים שלא מגיעים בזמן, ולהבין שוב כי בישראל אין כתובת ברורה שתדאג לכך שמערכת התחבורה תתפקד גם בעתות משבר. התחושה ששורה על התחנות היא של חזרה אחורה עשרים שנה למערכת שאינה מתפקדת, ולמדיניות תחבורה שמפקירה את הציבור.
קדחת מערב הנילוס: משרד החקלאות קורא לדווח על ציפורים מתות
