מחקר מקיף של מרכז טאוב חושף שיפור נרחב ברמות ההשכלה בקרב עולים מאתיופיה ויוצאי אסיה־אפריקה, אך מצביע על פערים מתמשכים מול יוצאי אירופה־אמריקה ועולי ברית המועצות לשעבר. העלייה בהשכלה בולטת במיוחד בקרב נשים
המתח העדתי היה ועודנו אחד הנושאים הטעונים בשיח הישראלי. מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מגלה כי הפערים בהשכלה בין קבוצות המוצא בחברה היהודית עדיין עמוקים, גם אם מצטמצמים בהדרגה.
המחקר, שנערך על ידי חיים בלייך ופרופ' גיל אפשטיין, מתבסס על נתונים מ1995 עד 2023, ומתמקד ברמות ההשכלה, השכלה גבוהה ותחומי לימוד לפי מוצא. הממצאים מצביעים על עלייה כוללת בהשכלה, ובמיוחד בקרב קבוצות שבעבר סבלו מרמות נמוכות, בראשן יוצאי אתיופיה ויוצאי אסיה ואפריקה. עם זאת, הפערים מול יוצאי אירופה ואמריקה ועולי בריה"מ לשעבר עדיין ניכרים.
שינוי חיובי, פערים נמשכים
- באמצע שנות התשעים ניכרו פערים גדולים ברמות ההשכלה בין יוצאי אירופה/אמריקה ליוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו-2), וכן בין ילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והשני באירופה/אמריקה לילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והשני באסיה/אפריקה (דור 2.5); ל89% מעולי אתיופיה לא הייתה תעודה בגרות; בקרב עולי בריה"מ לשעבר השיעורים של בעלי תעודה אקדמית ותעודה על תיכונית היו גבוהים ביותר (44% ו23%, בהתאמה).
- כעבור שלושה עשורים הצטמצמו הפערים בין קבוצות המוצא בשל התרחבות עקבית של ההשכלה הגבוהה באוכלוסייה (למעט יוצאי בריה"מ לשעבר), בעיקר בקרב יוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו2) וילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והאחר באסיה/אפריקה. בקרב עולים מאתיופיה, שנקודת הפתיחה שלהם באמצע שנות התשעים הייתה הנמוכה ביותר, חלו שינויים מהותיים: עלייה ניכרת בזכאות לבגרות, לצד גידול בשיעור הזכאים לתואר אקדמי (מ3% ל12%).
- החוקרים מדגישים כי רמות ההשכלה של עולי אתיופיה עדיין נמוכות משמעותית בהשוואה לקבוצות המוצא האחרות.
פריחה נשית באקדמיה
- המחקר מראה כי בשנים 1995-2023 עלה שיעור בעלי ההשכלה האקדמית מ22% ל45%. בקרב נשים העלייה הייתה גדולה יותר (מ22% ל50%) מהעלייה בקרב גברים (מ22% ל39%).
- מידת הייצוגיות של יוצאי אירופה/אמריקה (דור 1 ו2), ילידי ישראל עם הורה שנולד בישראל והאחר באירופה/אמריקה ועולי בריה"מ לשעבר בקרב בעלי תארים אקדמיים היא עדיין הגבוהה ביותר, אבל היא פחתה במהלך השנים בשל קצב ההתרחבות המהיר יותר של ההשכלה בקרב קבוצות המוצא האחרות: יוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו2), ילידי ישראל עם הורה יליד ישראל והורה יליד אסיה/אפריקה, ילידי ישראל ממוצא אתני מעורב ועולי אתיופיה.
- באמצע שנות התשעים התאפיינו עולי בריה"מ לשעבר בשיעור גבוה מאוד של בעלי תארים מתקדמים מכלל האקדמאים (69% בקרב נשים ו75% בקרב גברים). גם בקרב ילידי אירופה/אמריקה, המשקל היחסי של בעלי תארים מתקדמים היה גבוה.
- כעבור שלושה עשורים הנתונים מראים ירידה ניכרת בשיעור בעלי התארים המתקדמים מכלל המחזיקים בתואר אקדמי בקרב עולי בריה"מ לשעבר (מ72% ל46%). רבים מן העולים עם התארים המתקדמים שעלו בשנות התשעים עברו את גיל הפרישה, ואת מקומם תפס דור צעיר יותר שמאפייני ההשכלה שלו דומים יותר לאלו של ילידי הארץ. קצב גידול מהיר של בעלי תארים מתקדמים אפיין במיוחד את ילידי ישראל עם הורים מאסיה/אפריקה, ילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאסיה/אפריקה, ילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאירופה/אמריקה וילידי ישראל ממוצא אתני מעורב.
דור חדש, מקצועות חדשים
יוצאי אירופה/אמריקה ועולי בריה"מ לשעבר הם בעלי נטייה גבוהה יותר לפנות ללימודי מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעים ורפואה, בעוד יוצאי אסיה/אפריקה נוטים יותר לפנות ללימודי חינוך, משפטים ומינהל עסקים
- ציוני הפסיכומטרי של תלמידים שאביהם מאסיה/אפריקה נמוכים יותר מן הציונים של תלמידים שאביהם מאירופה/אמריקה, ולכן סיכוייהם להתקבל לתחומי לימוד יוקרתיים במונחי השתכרות נמוכים יותר. עם זאת, הנתונים מלמדים גם על צמצום פערים בציונים בין נבחנים שאביהם מאסיה/אפריקה לנבחנים שאביהם מאירופה/אמריקה וילידי ישראל.
- עולי בריה"מ לשעבר מיוצגים באופן בולט במקצועות הרפואה והSTEM (מתמטיקה, מדעים, הנדסה ומדעי המחשב) בהשוואה לשאר קבוצות המוצא.
- בקרב יוצאי אסיה/אפריקה וילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאסיה/אפריקה קיימת נטייה גדולה יותר לפנות למקצועות כמו מינהל עסקים ובמידה מסוימת למשפטים. תופעה זו בולטת יותר בקרב גברים.
- יוצאי אסיה/אפריקה פונים בשיעורים גבוהים יותר למקצועות החינוך וההוראה, המתאפיינים ברוב נשי.
- בקרב ילידי ישראל מהדור השלישי, שיעור הפונים הצפוי למקצועות הרפואה והSTEM עלה מ24% ל27%, ומגמת העלייה אפיינה את הגברים והנשים כאחד.
נדרשת השקעה ממשלתית יזומה
חיים בלייך, מעורכי המחקר, אומר: "צמצום הפערים בהשכלה בין קבוצות המוצא הוא תהליך ארוך ומתמשך, וככל הנראה נצטרך להמתין עוד דור או שניים כדי לחזות בהמשך הצמצום".
פרופ' גיל אפשטיין מוסיף: "צמצום פערים בהשכלה תלוי בשני גורמים מרכזיים: בהשקעה שמשפחות בוחרות להקצות לחינוך ילדיהן, ובמדיניות ציבורית שמסוגלת לצמצם פערים בין בתי ספר המשרתים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לרקע חברתי-כלכלי חזק כדי להעניק לתלמידים סיכוי להגיע להשכלה גבוהה ולמשרות מתגמלות."
מרכז טאוב הוא מוסד עצמאי העוסק בניתוחים חברתיים וכלכליים, במטרה לשפר את קבלת ההחלטות של מקבלי המדיניות בישראל.
