האם רוגע זה שקט חיצוני או שלווה פנימית? איך אנשים רגועים באמת מתנהלים ביומיום, והאם אפשר ללמוד לחיות בשקט נפשי גם בעולם סוער? כל התשובות – מגובות מחקרית, פרקטיות, ונכונות במיוחד לעכשיו
קל לחשוב שרוגע אמיתי תלוי בחופשה, מוזיקה שקטה או בית מסודר. אבל מרבית המחקרים מצביעים על כך שהשקט החיצוני משפיע פחות משנדמה לנו – והשקט הפנימי הוא זה שעושה את ההבדל.
ד"ר ג'ון קבאט-זין, מייסד שיטת מיינדפולנס מבוססת-קשיבות (MBSR), הסביר באחד מספריו:
"אתה לא יכול לעצור את הגלים – אבל אתה יכול ללמוד לגלוש."
וזו בעצם תמצית הרעיון: רוגע לא נובע מהיעדר גירויים, אלא מהיכולת להגיב אליהם באורח אחר.
גם מחקריה של פרופ’ ברברה פרדיריקסון מאוניברסיטת צפון קרוליינה מצאו שתחושת שלווה נפשית לא נובעת מתנאים מושלמים אלא מהרגלים שמפתחים את היכולת להיות נוכח גם בתוך אי-ודאות.
מי באמת נראה רגוע – ומה הוא עושה אחרת?
מה משותף לאנשים שמקרינים רוגע? בדרך כלל מדובר באנשים שיש להם גבולות ברורים, סדר עדיפויות, והם לא מנסים לשלוט בהכל. הם לומדים לקבל את העובדה שלא הכל תלוי בהם – ובוחרים איפה כן לפעול.
מטפלים רבים בתחום הבריאות הנפשית מעידים כי אנשים רגועים לא מחפשים להימנע מרגשות לא נוחים, אלא נותנים להם מקום מבלי להיבהל מהם. הם לא מדחיקים, אבל גם לא נשאבים.
הרגלים יומיומיים שמייצרים שקט לאורך זמן
לא צריך להפוך ליוגיסטית או מורה למדיטציה כדי להרגיש שלווה. מספיקים כמה הרגלים קטנים וקבועים ביומיום:
הליכה יומית של 20 דקות – פעילות גופנית קלה נמצאה מקטינה סטרס ומעלה תחושת שליטה.
כתיבה קצרה בערב – פריקה של מחשבות מחזקת רפלקציה עצמית ומביאה שקט מנטלי אפשר לכתוב: שלוש שורות על מה היה טוב, מה למדתי, ומה אני בוחרת לשחרר.
שינה מסודרת – לא כמה שעות, אלא באותן שעות. השגרה היא העוגן.
הפסקות נשימה במהלך היום – אפילו 60 שניות של נשימה מודעת בין משימות עושות הבדל.
גבולות, זמן וניקיון רגשי – שלושת עמודי הרוגע
1. גבולות – היכולת לומר "לא" למה שלא מתאים, ולהתעקש על מה שחשוב באמת, זה תנאי לרוגע. בלי זה, כל העולם קובע עבורך את סדר היום.
2. תכנון זמן – לא כדי להספיק יותר, אלא כדי לאפשר יותר שקט בין לבין.
3. ניקיון רגשי – לדבר, לפרוק, לא לצבור. גם שיחת טלפון עם חברה קרובה נחשבת.
המוח שלנו זקוק לסדר לא רק בארונות – אלא גם במחשבות. ככל שיש יותר בהירות – יש פחות עומס פנימי.
האם אפשר להרגיש רגוע גם כשהכל סוער?
התשובה היא כן, וזה אפילו לא דורש המון זמן.
הפסיכיאטר ויקטור פרנקל כתב:
"בין גירוי לתגובה – יש מרווח. במרווח הזה טמון החופש שלנו לבחור את תגובתנו."
המפתח הוא לא במה קורה, אלא במה אנחנו עושים עם זה.
תרגול יומי של נשימת box breathing (4 שניות שאיפה, 4 החזקת אוויר, 4 נשיפה, 4 החזקה) יכול לשמש כמו כפתור ריסט למוח.
האם רוגע זה משהו שאפשר ללמוד – או שצריך לגלות לבד?
מחקרים רבים (כולל מחקר של אוניברסיטת הרווארד, 2018) מראים שתרגול של מדיטציה, מיינדפולנס, או אפילו הרגלים מבוססי מודעות, משפרים משמעותית את מדדי החרדה, הסטרס והתפקוד הרגשי – גם אצל מי שמעולם לא נחשב "טיפוס רגוע".
הבשורה: זו מיומנות נרכשת. בדיוק כמו כושר גופני.
והשבת – האם היא האימון הסודי של העם היהודי?
שבת, אם נרצה או לא, היא תרגול שבועי בהפסקה. הפסקת מרדף, הפסקת רעש, הפסקת שליטה.
הוגה הדעות אברהם יהושע השל כתב בספרו "השבת" כי:
"ששת ימים אנו חיים בעולם של עשייה, ובשבת אנו נכנסים לעולם של הוויה." להחליט על הוויה של מנוחה של רגש רצוי ולהכנס אליה ולמשוך כוח לכל השבוע.
הפסקת עבודה, ניתוק מהמסכים, חיבור לקהילה ולזמן משפחתי – כל אלה יוצרים מרחב שונה שבו הנשמה נושמת.
לא, את לא צריכה לשבת כל היום במדיטציה
ולמי שתוהה: רוגע אמיתי לא דורש שעות של מדיטציה ביום.
מה שחשוב הוא לא כמה זמן ישבת עם עיניים עצומות – אלא איך הגבת למציאות ברגעים הקטנים.
רוגע הוא לא יעד מרוחק – הוא דרך חיים שמתבטאת בדברים הקטנים: בקצב שבו את מדברת, בהחלטות שאת בוחרת לקחת, ובהרגלים שאת משמרת.
לא חייבים להפסיק הכל. רק להוסיף קצת שקט – איפה שאפשר.
השאירו את הילד ברכב כל הלילה – עובר אורח הציל את חייו
