תעשייה מתקדמת בת 5,500 שנה נחשפה ליד קריית גת ומעידה על תחכום טכנולוגי יוצא דופן. גרעיני צור ענקיים, טכנולוגיית חיתוך מתקדמת וסודות מקצועיים שנשמרו בקפדנות – כל אלו מוצגים לראשונה לציבור
בחפירת הצלה רחבת היקף שמבצעת רשות העתיקות באתר נחל קומם שליד קריית גת, נחשף לאחרונה בית מלאכה ייחודי לייצור להבי צור – הראשון מסוגו שהתגלה בדרום הארץ. מדובר בתעשייה מתוחכמת בת כ־5,500 שנה מהתקופה הראשונה של הברונזה הקדומה, שמעידה על תחילתה של מומחיות מקצועית ומבנה חברתי-כלכלי מורכב כבר בשחר ההיסטוריה של אזורנו.
החפירה, שמתבצעת במימון רשות מקרקעי ישראל כחלק מהקמת שכונת כרמי גת, העלתה ממצאים יוצאי דופן – בהם גרעיני צור גדולים במיוחד, ששימשו לייצור להבים באיכות גבוהה. הממצאים המרשימים יוצגו לראשונה הקיץ במסגרת סיורי המשפחות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים.
מרכז הפצה אזורי לידע מקצועי?
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות – ד"ר מרטין-דוד פסטרנק, שירה ליפשיץ ונתן בן-ארי – מדובר בתגלית חסרת תקדים בדרום.
לדבריהם: "זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כזה בדרום הארץ. אמנם נתגלו במרכז הארץ ובצפונה עדויות לתעשייה של להבים כנעניים, אבל כמעט שלא ידועים בתי מלאכה לייצור שיטתי שלהם. החשיפה של בית מלאכה מתוחכם, מעידה על חברה בעלת מבנה חברתי וכלכלי מורכב כבר בתחילת הברונזה הקדומה. זהו ממצא חשוב שמעמיק את ההבנה על ראשית העיור וההתמחות מקצועית בארץ ישראל – תופעות שהובילו להקמת יישובים גדולים ולצמיחת מבנים חברתיים חדשים."
לא כל אחד יכול לייצר להב
לדברי הפרהיסטוריונים ד"ר קובי ורדי ודודו ביטון מרשות העתיקות, "באתר נחשפה תעשייה מתקדמת, שדרשה רמת מומחיות גבוהה ביותר. רק יחידי סגולה ידעו לייצר את הלהבים הכנעניים. זו עדות מובהקת לכך שכבר בתחילת תקופת הברונזה, החברה המקומית הייתה מאורגנת ומורכבת, והיתה לה התמחות מקצועית".
"האתר הארכיאולוגי שבו חפרנו שימש כיישוב פעיל ברצף לאורך מאות שנים – מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברונזה הקדומה", מוסיפים מנהלי החפירה. מהחפירה עולה, כי היישוב התפרש על פני שטח גדול בהרבה מההערכות הקודמות – יותר מחצי קילומטר – והוא כולל מאות בורות תת־קרקעיים, חלקם מדופנים בלבני בוץ, ששימשו לצרכים מגוונים: לאחסון, למגורים, למלאכה ולטקסים".
הממצאים המרשימים ביותר שהתגלו באתר הם גרעיני צור גדולים, אשר מהם הופקו להבים חדים במיוחד, בעלי צורה אחידה. הלהבים עצמם שימשו כסכינים לחיתוך ולשחיטה, וככלי קציר. טכנולוגיית ההפקה הייתה מתקדמת ביותר, וכללה שימוש במעין מנוף לצורך הפעלת לחץ מדויק על הצור.
בתקופת הברונזה הקדומה השתמשו בני האדם בכלים שיוצרו מחומרי גלם טבעיים: צור, עצם, אבן וקרמיקה. ואולם, הלהבים הכנעניים היו כלי החיתוך העיקריים בתקופה הזו. "זו תעשייה מתוחכמת – לא רק בגלל הכלים עצמם, אלא גם בגלל מה שלא נמצא", אומר ד"ר ורדי. "שברי הפסולת לא פוזרו מחוץ לאתר – אולי כדי לשמור על הידע המקצועי בתוך קבוצת המומחים. היום, אנחנו מבינים שהאתר הזה שימש כמרכז שממנו הופצו להבים כנעניים לאזורים נרחבים בלבנט."
הציבור מוזמן לפגוש את הממצאים מקרוב בסיורים מודרכים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים. במסגרת הביקור ניתן ללמוד על שיטות העבודה הקדומות, לראות את הכלים המקוריים ולחוות את ראשית ההתיישבות בדרום הארץ כפי שלא נראתה מעולם.
ביזוי ספר התורה בכותל: נשות הכותל החביאו אותו במנשא תינוק ותקפו עובד
