במכתב אישי שנשלח לנהג קטר שחווה תאונה, הרבי מלובביץ' חושף תובנה מהפכנית: כדי להנהיג את עצמך באמת, אין צורך להכות או לשבור -ב-'תוהו' אלא להוביל בעדינות ובחוכמה. כך תעשה זאת נכון, בכל יום
מה עושים כשמשהו "מתהפך על המסילה"? כאשר יש תקלה, התרסקות פנימית או חיצונית, או אפילו טעות? הרבי מלובביץ', במכתב אישי שנשלח לרב החסיד שלמה מיידנצ'יק – יו"ר ועד כפר חב"ד ושנהג אז כקטרן ברכבת ישראל – מציע תובנה עמוקה ומפתיעה על הדרך הנכונה לשלוט בעצמנו: לא בכוח, אלא בהנהגה עדינה ועקבית. ובכך מפרשת את המושג בחסידות: 'מוח שליט על הלב'
התאונה ברכבת הפכה בעיני הרבי למשל מופלא: הקטר הוא הראש, הנשמה האלוקית שבאדם. הקרונות הם הגוף והנפש הבהמית. השאלה היא – כיצד מובילים אותם קדימה?
"מה שכותב אודות המאורע [שאירעה תאונה] עם הקטר והקרונות.
על פי הפתגם הידוע של הבעל שם טוב שבכל ענין ישנה הוראה בעבודת השם יתברך, ואם הענין אינו כדבעי עליו לשמש כהוכחה לשינוי במעשה, שזהו גם תיקון הענין הבלתי רצוי, – וכך גם במקרה זה.
ה"קטר" בעבודה [-עבודת השם] הוא הנפש האלקית שעליה אומרים "נשמה שנתת בי כו'", "כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך" יחד עם [עם ה"קרונות" שהם] הנפש הבהמית והגוף, ובכללות האדם [ה"קטר"] זהו הראש והשכל.
והכלל הוא – שצריך להיות "מוח שליט על הלב", אבל העבודה לא צריכה להיות באופן של "תוהו", להכות ולשבור, אלא כדברי הבעל שם טוב, "עזוב תעזוב עמו", כמבואר בלוח 'היום יום' על הפסוק כי תראה חמור (היום יום כ"ח שבט ה'תש"ג) [-שיש לסייע לגוף ולא לשוברו], ועל ידי עבודה יומיומית, אין להכות במנוע ולהשליך קרונות, כי כל יום "מעט מעט אגרשנו" על ידי קיום מה שכתוב בתורה ומצוות ובחסידות, ועל כך נאמר גם "לא בשמים היא כי קרוב אליך הדבר מאוד" כמבואר על ידי רבנו הזקן.
והתורה היא נצחית אשר כן הוא אצל כל יהודי ובכל מקום וזמן שרק נמצאים."
לשלוט – משמע להנהיג, לא להכניע
מהי אם כן שליטה? לפי הרבי – זה לא להכות במנוע, לא לדכא את הגוף, לא "להתעלם מהקרונות". אלא להבין שהקטר אמנם מוביל – אבל הוא צריך את שאר הרכבת.
המוח אכן שליט, אך הוא שליט שמבין את טבע הגוף, רואה אותו כשותף, ופועל "עמו" – לא מולו. לתקשר עם הלב – להכיל את הרגשות אבל לנהל אותם.
מעט מעט אגרשנו – הכוח שבהדרגתיות
למרות שהמכתב עוסק בפרט באירוע של תאונה, הוא כולל מסר אוניברסלי. רבים מאיתנו מנסים "לשלוט בעצמנו" דרך גישה של כוח: משטרים נוקשים, דיכוי רגשות, לחצים פנימיים. אבל הרבי אומר: זו לא הדרך. הדרך היא עבודה יומיומית, צעד אחר צעד, "מעט מעט אגרשנו", בלי לפחד מהדרך הארוכה – לא עבודה של 'זבינג' וגמרנו – לקדש את ה'תהליך'
גם אתה יכול להיות נהג הקטר
בין אם אתה מנהיג, הורה, מפקד, או פשוט אדם שמנסה להנהיג את חייו – המסר ברור: אל תכה במנוע. למד להקשיב לקרונות, להבין אותם, ולרתום אותם באהבה. זו שליטה אמיתית. זו הנהגה חסידית.
כשכאב הלידה לא נשאר בחדר הלידה: על טראומה – והכוח המרפא של הלידה
