מכתב ששלח הרבי לפלוגה בצבא חוזר ומתפרסם: בין תרגול צבאי לאמונה מוחלטת – כך בונים ביטחון אמיתי. "הצבא יהיה חזק בבטחונו בה' – כי לה' הישועה"
בזמנים של מתיחות ביטחונית, כשחיילים נמצאים בקו החזית ומתכוננים לכל תרחיש – מכתב אחד, שנשלח בשעתו על ידי הרבי מליובאוויטש לפלוגת חיילים בצה"ל, חוזר אל השיח הציבורי ומעורר השראה. במילים בהירות ונוקבות, מבקש הרבי להזכיר שהכוח הצבאי חשוב, אך הוא לעולם איננו עומד לבדו.
"בעת סכנה רחמנא ליצלן", כותב הרבי, "צריך אמנם לעשות בדרך הטבע, שיהיה צבא מאורגן וזריז וכלי זיינם בידם וילמדו תכסיסי מלחמה וכו', אבל יסוד היסודות ועמוד החכמות, כולל גם חכמת תכסיסי מלחמה, הוא לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים כו' לא נמצאו אלא מאמתת המצאו".
מדובר בציטוט ישיר מתוך הרמב"ם, אותו בחר הרבי להביא בפתיחת דבריו – כדי לבסס את נקודת המוצא האמונית: ההיערכות הצבאית נחוצה, אך ההצלחה באה מה'.
אמונה שבלב שדה הקרב
לדברי הרבי, "שהצבא יהיה חזק בבטחונו בה׳, כי לה׳ הישועה; ועל ידי כך, כלשון הכתוב, ה׳ אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך, ועד לתכלית-נצחון, שלילת מלחמה מלכתחילה, כי ״תפול עליהם אימתה ופחד״, ולקיום היעוד ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו׳ וחרב לא תעבור בארצכם – אפילו חרב של שלום".
ההשראה – נס פורים שהיה בו דבר והיפוכו:
המכתב גם מזכיר את סיפור מגילת אסתר, כמודל לשילוב בין פעולה טבעית להתערבות אלוקית גלויה: "מצד אחד, היה נס גלוי, אשר עם קטן המעט מכל העמים, ושנוסף לזה היה מפוזר ומפורד בשבע ועשרים ומאה מדינה, עמד בסכנה של "להשמיד להרוג ולאבד״, ולכאורה ללא מוצא, ובכל זאת היה נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.
ומצד השני היתה גם פעולה טבעית, ובלשון המגילה "נקהלו היהודים ועמוד על נפשם", זאת אומרת שהיתה סכנת נפשות ממש, אלא שבחסדי ה׳ היו התוצאות מפליאות ביותר, ועד אשר נפל פחד היהודים על מבקשי רעתם…"
סכנות בלק ג'ל: מה באמת מסתתר מתחת לציפורן?
