הבניין קורס מבפנים: מה קורה כשאין ועד בית מתפקד?

במרכז הארץ  – במגדלים, זו כמעט ברירת מחדל – חברת ניהול דואגת לניקיון, גינון ואחזקה. אבל ברוב הבניינים בישראל, ועד הבית הוא דייר מתנדב ללא כלים או תקציב. כשאין מי שינהל – זה לא נגמר רק במעלית תקועה. כך נראית המציאות בבניינים שפשוט התייאשו

אילנה, דיירת בבניין בן ארבע קומות בבת ים, כבר שש שנים מנסה להחזיק את הוועד – כמעט לבד. "פעם היה מנקה קבוע, היום אני מטאטאה את חדר המדרגות כשאני יכולה. ניסיתי לגבות, שלחתי הודעות, כינסתי אסיפות – אבל זה לא מזיז לאף אחד. גם כשביוב נסתם – רק אחרי כמה ימים של תלונות מישהו הסכים לטפל בזה, ורק חלק מהדיירים הסכימו להשתתף בתשלום".

והיא לא לבד. בעוד שבמגדלים החדשים בתל אביב ובערים הגדולות – שם חברות ניהול מקצועיות גובות 600–1,000 ש"ח לחודש ומנהלות את הבניין בצורה כמעט מלונאית – מרבית אזרחי ישראל גרים בבניינים ישנים, בהם ועד הבית תלוי ברצון טוב של שכן אחד, לרוב פנסיונר, שמוכן לקחת על עצמו את ההתעסקות. אלא שכשהדיירים לא משלמים, או כשהסכום שמגויס לא מספיק – התחזוקה קורסת, והתחושה היא של הזנחה, חוסר אכפתיות ולעיתים גם סכנה ממשית.

כמה באמת עולה ועד בית בישראל?

על פי סקרים עדכניים, התשלום הממוצע לוועד בית בבניינים ישנים נע בין 50 ל־150 ש"ח לחודש, בעוד שהעלויות בפועל של תחזוקה מינימלית (ניקיון, תאורה, אינסטלטור בעת הצורך, ביטוח מבנה בסיסי) עלולות לעמוד על 300–500 ש"ח. המשמעות? או שמישהו סופג את ההפרש – או שהבניין פשוט נשאר מוזנח.

ומה עושים כשאין ועד בכלל?

במקרים בהם אף אחד לא מוכן לקחת אחריות, ניתן לפנות למפקח על רישום המקרקעין בבקשה למנות ועד חיצוני בשכר. אך גם אז, יש צורך באסיפת דיירים וחתימות – ובבניינים בהם שוררת אווירה של אדישות או נתק בין השכנים, מדובר במשימה לא פשוטה.
בפועל, רבים בוחרים פשוט "לשרוד" את המציאות: מדביקים ניירות על הלוח, כועסים בשקט, וממשיכים לחיות בין כתמים, ריח של טחב, וגינה יבשה.

למה זה משפיע גם על שווי הדירה שלך?

כשדירה מוצעת למכירה בבניין מטופח, עם כניסה מוארת ונקייה, רוכשים מרגישים ביטחון. לעומת זאת, בניין מוזנח עלול להוריד את ערך הדירה בעשרות אלפי שקלים. מתווכים מדווחים שדירה בבניין בלי מעלית מתפקדת או עם לובי מלוכלך – נמכרת לאט יותר ובפחות. אפילו פוטנציאל להשכרה נפגע, במיוחד כאשר קהל היעד הוא זוגות צעירים או שוכרים עם ילדים.

הפתרון? מודעות, שיתוף פעולה – ולעיתים גם כסף חיצוני

שיתוף דיירים צעירים: לא רק "הזקנים למטה". ועד מתפקד צריך גם בני 30–40 שמעורבים.

אפליקציות ניהול בניין: מאפשרות שקיפות בגבייה, עדכונים שוטפים וגבייה נוחה.

קרן חירום של הבניין: הפרשה חודשית קטנה לימים של ביוב מתפוצץ או קיר מתקלף.

הצעות לחברת ניהול חיצונית: גם אם מדובר על מינימום שירותים, זה עדיף על כאוס.

סב לנכדים או מצית סדרתי? החשוד בהצתה מכחיש, אך נראה שיש קצה חוט