בזמן שכולנו מתכוננים לליל הסדר, בודקים חמץ, שוטפים שולחנות ומכינים קערות סדר – הרבי מליובאוויטש מבקש שלא נשכח את מי שלא יישב לשולחן. לא כי חסרה לו מצה, אלא כי חסרה לו שייכות
"יש בן חמישי", כתב הרבי לראשונה באיגרת לקראת חג הפסח בשנת תשי"ז – מושג שאינו מופיע כלל בהגדה של פסח. זהו הבן שאינו חכם, תם, רשע ואפילו לא "שאינו יודע לשאול" – אלא פשוט לא נמצא. "הוא לא שואל קושיות", כתב הרבי, "כי אין לו שייכות כלל עם תורה ומצוות, עם דינים ומנהגים יהודים אמיתיים".
רצח רוחני וקריאה לתיקון
במילים חדות ולא מתפשרות, תיאר הרבי את המציאות הכואבת של נשמות יהודיות שנותקו ממקורן: "אלפים אלפים נפשות נותקו ממעין החיים האמיתי… ונרצחו רוחנית". מי שהיו פעם ילדים שנשכחו, הפכו כיום להורים וסבים – שגם הם, פעמים רבות, לא יופיעו בליל הסדר, פשוט כי אף אחד לא קרא להם לשוב.
על רקע מציאות זו, קרא הרבי לפעולה: "גם אליהם יש להתמסר במסירות נפש ואהבת ישראל", הדגיש. הרבי דרש להקדיש זמן רב כבר לפני חג הפסח ולפעול על כל ילד וילדה – גם אלה שמעולם לא פגשו סדר, הלכה או הגדה.
ללמוד ממשה: לרדוף אחרי השה הבורח
בשיחותיו, הסביר הרבי כי גם אם נשמתו של "הבן החמישי" אינה מאירה כלל – היא עדיין אלוקית. ולכן, תפקידו של כל יהודי הוא לפעול, בסבלנות ובאהבה, עד שגם הבן הזה יישב לשולחן, וישוב לשורשיו. "במשך הזמן", הדגיש הרבי, "גם להכניס אותם בסוג של 'בן חכם'".
באחת מהתוועדויותיו (מוצ"ש צו, תשמ"ג), הצביע הרבי על דמותו של משה רבנו כמודל לחיקוי – רועה נאמן שלא ויתר גם על שה אחד שבורח מהעדר. כך, אמר הרבי, עלינו לנהוג כלפי ה"בן החמישי": לא לוותר, לא להניח לו ללכת לאיבוד.
קריאה לדור שלנו
הרבי לא הסתפק בהגדרות – הוא תבע הנהגה. הוא פנה למנהיגים, למורים, להורים, ולכל יהודי באשר הוא, לשאול את עצמם שאלה אחת פשוטה אך כואבת: "האם כה בטוחים אתם שכל אחד מן ההורים מופיע לסדר?"
בימים של שפע חומרי, אך ריקנות רוחנית, הרבי מבקש שנתבונן לא רק על מי נמצא ליד שולחן הסדר – אלא גם על מי שלא. לא רק לארח את הילדים שלנו, אלא לחפש את הילד שלא יודע שאירוח כזה בכלל קיים. להסתכל מעבר לקערה ולחרוסת, אל לבו של יהודי שאיבד את הדרך – ולהזמין אותו הביתה, מכירים ילד כזה? אולי השנה תזמינו אותו לחגוג איתכם?
דו"ח חדש של רגבים: 'המיתוס על אלימות מתנחלים – השקר נחשף'
