נחשפו פערים משמעותיים בתכנית החיסכון לילדים בביטוח לאומי: מי נפגעים?

פחות משני שלישים מההורים היהודים הלא-חרדים מכפילים את החיסכון לילדיהם, רק רבע מההורים הערבים – והפערים המגדריים מפתיעים עוד יותר

מחקר חדש שפרסם ביום חמישי מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, בשיתוף חוקרים מבנק ישראל ומהאוניברסיטה העברית, בוחן את דפוסי ההתנהגות של הורים בישראל בתוכנית "חיסכון לכל ילד" לפי מגדר הילד והשתייכות מגזרית. הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה, כמו גם בין בנים לבנות.

המחקר, המבוסס על נתונים של 2,342,277 ילדים בגילאי חצי שנה עד 15, מראה כי רק 62% מההורים היהודים הלא-חרדים בוחרים להכפיל את סכום החיסכון החודשי, לעומת 39% מההורים החרדים ורק 23% מההורים הערבים.

הילד הראשון מקבל יותר – השאר פחות

כאשר מדובר בילד הראשון במשפחה, שיעור ההכפלה גבוה יותר: 64% מההורים היהודים הלא-חרדים מכפילים את החיסכון, 43% מההורים החרדים ו-25% מההורים הערבים. בקרב ילדים שאינם ראשונים, שיעורי ההכפלה יורדים ל-60.9%, 37% ו-20% בהתאמה.

פערים מגדריים: הבנות החרדיות נהנות, הערביות פחות

המחקר מצביע גם על הבדל מגדרי משמעותי: בחברה החרדית, בנות נהנות מהכפלת חיסכון גבוהה יותר ב-7% לעומת בנים. לעומת זאת, בחברה הערבית, ההפך הוא הנכון – ההכפלה לבנים גבוהה ב-5% לעומת בנות. בקרב יהודים לא-חרדים לא נמצא פער מגדרי מובהק.

מה משפיע על ההחלטה לחסוך?

המחקר, שנעשה באמצעות רגרסיות לוגיסטיות, מצא כי בין הגורמים המשפיעים על ההחלטה להכפיל את החיסכון:

הכנסה גבוהה של ההורים (חמישון עליון) מעלה את הסבירות לחיסכון.

השכלה אקדמית, הורים נשואים – מעלים את הסיכוי להכפלה.

להפתעת החוקרים, במשפחות שמקבלות קצבאות ביטוח לאומי (כמו הבטחת הכנסה, גמלת נכות, דמי אבטלה) – הנטייה להכפיל דווקא גבוהה מהממוצע.

ככל שהילד גדל, הסיכוי להכפלה יורד – בעיקר בחברה היהודית הלא-חרדית והערבית.

" חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי "

ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי מסבירה את הנתונים ומוסרת: ״ההטיות המגדריות והבנת הגורמים להן יכולים לסייע למקבלי החלטות לצמצום פערים מגדריים לטווח ארוך. מאחר שהורים מושפעים מהתרבות ומציפיות על יכולת ההשתכרות של הילדים בעתיד, יש חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי.

מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות, ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד.

כך למשל הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה.

ההבדלים התרבותיים וההטיות המגדריות כתוצאה מכך, מדגישים את החשיבות שמדיניות שתהיה מותאמת לאוכלוסיות שונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן.

חלק מהסיבות לפערי החיסכון בקרב חלקים שונים בחברה הישראלית בהקשר המגדרי נובע משינויים בהעדפות תרבותיות היוצרות תמריצים כלכליים שונים לחיסכון. בין הפערים בהעדפות ניתן לראות את נושא מימון השכלה אקדמית, השקעה במפרנס העיקרי העתידי, חיסכון לחתונה ועוד.

"עוצרים בלי ראיות" – ההקלטה המטלטלת שחשפה את פרצופו של השב"כ