חג הפסח מוכר לכולנו כחג החירות. אבל מה באמת מסתתר מאחורי המושג הזה – ומה היא חירות אמיתית בעידן שבו אין פרעה, אבל יש אלפי קולות חיצוניים שמנסים לעצב אותנו?
חירות, במובנה הפשוט, היא היכולת של אדם לעשות את מה שהוא באמת רוצה – לא מה שאחרים רוצים, לא מה שמקובל, לא מה ש"צריך". זהו החופש הפנימי ללכת אחרי הרצונות, התחושות והמאוויים הכי עמוקים שלנו.
אבל ככל שאנחנו מתקדמים בעידן המודרני, מתברר שאפילו בלי שלשלאות, ואפילו בלי מצרים, אנחנו ממשיכים להיות משועבדים – בעיקר לעצמנו.
העבדות הכי מתוחכמת: כשאנחנו אסורים בידי עצמנו
לא מעט אנשים חיים לפי התכתיבים של "מה יגידו", "איך זה ייראה", "מה מצופה ממני", או פשוט מה שהורגלו אליו. גם אם ההרגל טוב – כל עוד הוא לא מתוך בחירה אמיתית – הוא משאיר אותנו בשיעבוד.
פסח מזכיר לנו שהחירות האמיתית מתחילה במבט פנימה. להיות בן חורין – זה לא בהכרח לעשות מה שבא לי – אלא להיות מסוגל לבחור. לא להיגרר. לא לפעול ממקום של פחד, אשמה או הרגל אוטומטי. לבחור באמת – מתוך הקול הפנימי שלי, של הנשמה.
אז איך משתחררים?
על פי תפיסת היהדות, המפתח לחירות אמיתית טמון דווקא בתורה ובמצוות – לא כשיעבוד חיצוני, אלא ככלי שמאפשר לאדם להתחבר לנשמה שבו ולבחור בטוב האמיתי לו. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", אמרו חז"ל, והכוונה גם לחיים של מודעות פנימית – למי אני, למה אני פה, ולאן אני הולך.
אבל גם בלי מושגים דתיים, כל אדם יכול להתקרב לחירות על ידי תרגול מודעות עצמית ושאלות פשוטות כמו:
- האם אני עושה את זה כי אני באמת רוצה?
- האם אני שלם עם הדרך שלי?
- האם אני חי מתוך בחירה או מתוך הרגל?
הבחירה: כרטיס היציאה מהשיעבוד
המסר של פסח רלוונטי מאי פעם: אתה לא צריך להיות במצרים כדי להיות עבד – והחירות זמינה בכל רגע. כל עוד אתה בוחר. גם אם התרגלת לפעול באופן מסוים – עצור. שאל. תבחר שוב.
ואם אתה לא בטוח איך?
נסה רגע תרגיל פשוט אך עוצמתי:
כשאתה מרגיש מבולבל, לחוץ, או שפשוט "משהו לא יושב לך" – עצור לשנייה. קח נשימה ושאל את עצמך בכנות:
"אם לא הייתה שום ביקורת, שום שיפוט, אף אחד לא היה אומר מילה או מרים גבה – מה הייתי עושה עכשיו?"
"מה הרצון הכי אמיתי שלי – בלי הפילטרים של מה מצופה, מה נכון או מה רגילים לראות ממני?"
במילים אחרות:
אם העולם כולו היה שותק – מה היה הקול שלי אומר?
התרגיל הזה לא תמיד קל. לפעמים אנחנו כל כך רגילים לחיות לפי אחרים, שאנחנו לא בטוחים מה באמת שלנו. אבל השאלה הזו יכולה לפתוח דלת – דלת לחירות פנימית.
כי בסופו של דבר, החירות האמיתית מתחילה כשאתה בוחר להיות אתה – בדיוק כפי שאתה נבראת להיות.
עיר במצור: כך תיראה ירושלים ביום שישי הקרוב
