מכתב מעורר השראה מהרבי מלובביץ' על גישת הבעל עסק להפצת תורה וקדושה – האחריות, היוזמה והשליחות שמאחורי ההצלחה
לפעמים נדמה שדי בישיבה והמתנה כדי שיגיעו המבקשים ללמוד תורה או להתחזק ברוחניות. אבל המכתב הזה של הרבי מליובביץ' מזכיר לנו שהפצת תורה וקירוב לבבות דורשים גישה יזמית ממש כמו בעסק. לא מחכים שהקהל יגיע אליך – יוצאים לחפש אותו.
המכתב
במה שכותב אודות השיעור לפני החיילים הדתיים שזה תלוי ברצון המשתתפים וכו', ותוצאות כל הטעמים [של הבעיות כותב, היא שכמות המשתתפים ב]מספר מועט,
– כבר ידוע פתגם כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר בדיוק מאמר רבותינו ז"ל "עוסק בתורה" שצריך להיות דוקא על דרך עסק –
שאין הבעל-עסק יושב בחדרו חדר לפנים מחדר ומחכה עד שיבוא מי שהוא לשאול אותו אם יש לו סחורה המתאימה בשבילו,
אלא אדרבה, הוא הרץ ומחפש אחרי קונים ודוקא במקום שרבים מצוים עוברים בו,
ובוודאי עבורו אין להאריך במשל ולא בנמשל, ורק להדגיש הנקודה אשר השגחה העליונה נתנה לו האפשריות להדליק כמה נרות, וכמו שכתוב נר ה' נשמת אדם ולהאיר לא רק חלקו אלא גם חלקם בעולם באור תורה ומאור שבה זוהי פנימיות התורה, והלואי שינצל את האפשרות זו ביותר וביותר, וגודל הסיפוק נפשי שעל ידי זה בעתיד גודל השכר והעיקר גודל נחת רוח הנגרם לבורא העולם ויוצרו, אין די באר,
ועל פי דרשת רז"ל על הכתוב להוציא יקר מזולל מובן שהחיילים אשר לעת עתה אינם דתיים בכלל כל האמור, ואדרבה.