מענקים של 28720 ש"ח לתושבים ברשויות שנפגעו ב 7/10 – הקץ לאפליה

אחרי תקופה ארוכה בה תושבים ברשויות שונות טוענים לקיפוח בעקבות חוסר מעש מצד העומדים בראש הראשות ובמקביל, מאבק עיקש של ראשי רשויות אחרות, הגיע הזמן לקץ לאפליה במענקים לתושבים ברשויות שנפגעו ב 7/10.

סכומים שיחולקו לפי שלוש דרגות סיוע אמורים לסייע לתושבים עם מענקים ובנוסף סל שיקום לתושבים בגירים וצעירים ברשויות השונות כשהצעירים מתחת לגיל 18 יקבלו את המענק לאחר הפחתה.

הסכם הסיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר: שלוש דרגות סיוע

הסכם הסיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר מציע סיוע בשלוש דרגות, בהתאם לחומרת הפגיעה:

• דרגה 3: מענקים בגובה 28,720 ₪ וסל שיקום בשווי 30,000 ₪.
• דרגה 2: מענקים בגובה 14,360 ₪ וסל שיקום בשווי 7,300 ₪.
• דרגה 1: מענקים בגובה 7,180 ₪ ללא סל שיקום נוסף.

המענקים לילדים מתחת לגיל 18 מחושבים באופן מופחת, כ-20% מהסכום המלא. עם זאת, לא כל הנפגעים מוכרים באופן אוטומטי, ומנגנון הקיזוז במקרים של דחיית בקשות לנכות זכה לביקורת קשה.

ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהסכם הסיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר

מענקים בגובה של עד 28,720 ₪ והטבות כמימון טיפולים בשווי עד 30,000 ₪ מוצעים למי שנכחו ביישובים שהותקפו ובאירועים כמו מסיבת נובה, והוכרו כנפגעים. הסכם הסיוע, המבוסס על החלטות ועדה ציבורית, הגיע לדיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. עם זאת, דיון זה חשף מחלוקות רבות ותסכול מצד משפחות נפגעים ותושבי עוטף עזה.

בני משפחה של נרצחים מחו: "משפחות שכולות סוג ב'"

הדיון בכנסת נפתח באווירה טעונה. משפחות הנרצחים הביעו את תחושת חוסר השוויון בחלוקת הסיוע, וטענו כי חלק מהמשפחות מקבלות יחס מועדף בעוד אחרות נאלצות להתמודד לבד. ריטה, שבמהלך האירועים איבדה את אמה, שיתפה: "החיים שלנו נהרסו. במקום לקבל תמיכה אמיתית, אנחנו נאלצים להיאבק כדי להחזיק מעמד. ההסכם הזה לא מספיק."

מענקים לתושבים ברשויות שנפגעו: תנאי ההסכם לסיוע לנפגעים

ההסכם כולל קריטריונים ברורים לזכאות לסיוע. בין היתר, הזכאות ניתנת למי שנכחו או התגוררו ביישובים שהותקפו במהלך האירועים, למי שהשתתפו באירועים שהותקפו כמו פסטיבל נובה, ולקרובי משפחה מדרגה ראשונה של נספים או חטופים.

יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, הדגיש את החשיבות במתן מענה לנפגעי האירועים: "מדובר בהסכם שמנסה לתקן עוול ולתמוך במי שחוו את הטרגדיה הקשה הזו."

מחאת תושבי אופקים: "אפליה ברורה"

אחת מנקודות המחלוקת הבולטות בדיון הייתה הדרישה מצד תושבי אופקים להכרה מלאה בתושבי העיר כנפגעי פעולות איבה.
ח"כ אלמוג כהן אמר: "אנחנו נלחמנו בטרור לצד כוחות הביטחון, והעיר שלנו עמדה בחזית. איך אפשר לומר שתושבי אופקים לא נפגעו? זו אפליה ברורה."

עו"ד רינת מסד סמולניק, היועצת המשפטית של עיריית אופקים, הוסיפה: "בעוד תושבי שדרות הוכרו אוטומטית, באופקים ההכרה ניתנה רק לכמה אלפים. זה בלתי נסבל ואנחנו דורשים תיקון מיידי."

סיפורים אישיים שמאחורי המספרים

סיפורים כואבים עלו מהדיון, והם הדגישו את המציאות הבלתי נתפסת של מי שאיבדו את יקיריהם או סבלו בעצמם מהאירועים.
שמעון בוסקילה, אביו של ירדן ז"ל, אמר: "אנחנו משפחה מפורקת. המענקים האלה לא מחזירים את הבן שלי, אבל הם יכולים לעזור לנו להתחיל מחדש."

אריאל שניר, אביו של איתן ז"ל, הוסיף: "אנחנו נמצאים במאבק יומיומי רק כדי להמשיך. אי אפשר להכניס את הכאב שלנו לטבלאות וקריטריונים."

קריאה לבחינה מחודשת של ההסכם

עו"ד רותי פרמינגר מארגון נפגעי פעולות איבה סיכמה את תחושות הנפגעים והמשפחות: "ההסכם הזה רחוק מלהיות מושלם. אנחנו זקוקים לפתרון מקיף יותר שיכלול גם טיפולים פסיכולוגיים, סיוע תעסוקתי, ותמיכה רגשית לנפגעים."

בשבוע שעבר יצאה הודעה מטעם ועדת הרווחה בנושא, בה נכתב כי: " יו"ר הוועדה אייכלר קרא למשרד האוצר ולביטוח הלאומי לבחון מחדש את תנאי ההסכם ולהציע פתרונות שיתנו מענה אמיתי לנפגעים. ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהסכם הסיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר: מענקים בגובה של עד 28,720 ₪ ומימון טיפולים בשווי עד 30,000 ₪ למי שנכחו ביישובים שהותקפו ב-7 באוקטובר ובמסיבות והוכרו כנפגעים

בני משפחה של נרצחים מחו בוועדה על המענים הניתנים להם: "משפחות שכולות סוג ב'; תושבי אופקים דורשים- הכרה גורפת כנפגעי פעולות איבה לתושבי העיר*

ועדת העבודה הרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר קיימה דיון ראשון בהצעת הסכם שעתיד להיחתם בין הממשלה לביטוח הלאומי, שיעניק סיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר 2023*. ההסכם נוסח על בסיס המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו בשבעה באוקטובר בראשות פרופ' אביעד הכהן, שאומצו על ידי הממשלה בספטמבר 2024 (החלטה 2185) והוא קובע את תנאי הזכאות לסיוע, הכולל מענקים כספיים וסלי שיקום שגובהם יקבע בהתאם לשלושה תבחינים: נוכחות או תושבות ביישוב שנפגע מאירועי ה-7 באוקטובר או במסיבות שהוכרו (נובה, פסיידאק וההכנות לאירוע המדברן), תבחין נוכחות בשטחים מחוץ ליישובים והמסיבות וכן תבחין קרבה משפחתית למי שנספה או נחטף ב-7 באוקטובר.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "מדובר בהסכם חשוב ונדרש. נדון בסעיפיו בכובד ראש, נשמע את חברי הכנסת ואת נציגי הציבור ונוודא שיינתן מענה רחב ככל שניתן לנפגעים ולמשפחות הנספים".

עבור תושבים או אנשים שנכחו ביישובים שהותקפו או במסיבות והוכרו כנפגעי פעולות איבה או כנכים עקב אירועי ה-7 באוקטובר, מגדיר ההסכם שלוש דרגות סיווג שלפיהן יינתן הסיוע:

אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 3 דוגמת ניר עוז, כפר עזה ונתיב העשרה, או באחת המסיבות שהוכרו, יקבל מענק בסך של 28,720 ₪, או 5,744 ₪ (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר, וכן סל שיקום בשווי של 30,000 ₪.

אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 2 דוגמת אופקים, שדרות, מפלסים ופרי גן, יקבל מענק בסך של 14,360 ₪, או 2,872 ₪ (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר, וכן סל טיפול ושיקום בשווי של 7,300 ₪. בהגדרה זו כולל ההסכם גם אנשים ששהו ב-7 באוקטובר בשטחים מחוץ ליישובים והמסיבות והוכרו כנפגעי פעולות איבה או כנכים עקב המתקפה, על פי בקשה שהוגשה עד ה-6.10.2024 .

אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 1 דוגמת זיקים, ניר עם ויד מרדכי יקבל מענק בסך של 7,180 ₪, או 1,436 ₪ (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר.

עוד קובע ההסכם כי אדם שהוא תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית או נכח ביישוב כאמור, שלא הוכר כנפגע פעולות איבה או כנכה, לרבות אדם שלא הגיש בקשה להכרה עד ל-6 באוקטובר 2024, יהיה זכאי לקבל את הסיוע הקבוע לדרגה 1.

ההסכם מעניק גם סל שיקום בשווי 15,000 ₪ לאחים של חטוף ששוחרר ולילדיו אשר מלאו להם 30 שנים. כמו כן נקבע כי קרוב משפחה של חטוף, של חטוף ששוחרר או של אדם שנספה ב-7 באוקטובר ושמלאו לו 14 שנים ב-7 באוקטובר, יהיה זכאי למענק בסך של 14,360 ש"ח. ההסכם מגדיר קרוב משפחה כתושב מדינת ישראל שהוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של נספה או חטוף וכן אדם שבן זוגו ממנו הוא התגרש או נפרד לאחר שהיו ידועים בציבור, נספה או נחטף ביום השבעה באוקטובר, ולהם ילדים משותפים שטרם מלאו להם 21 שנים.

חייל או משרת בכוחות הביטחון יהיה זכאי לסיוע המוגדר בהסכם במידה והוא תושב אחד היישובים שהוגדרו, או שהוא נכח ב-7 באוקטובר באחד המוקדים המקנים לו את הזכאות (ביישוב, במסיבה או בשטחי הלחימה מחוץ ליישובים) שלא במסגרת תפקידו. בהתאם, קרובי משפחתו של חייל או משרת בכוחות הביטחון שנספה יהיה זכאים לסיוע המוגדר בהסכם במידה ונוכחותו של החייל או של המשרת בכוחות הביטחון במקום בו הוא נספה ביום השבעה באוקטובר, לא הייתה במסגרת מילוי תפקידו.

עוד על פי ההסכם אדם שנקבעה לו דרגת נכות בגין אירועי ה-7 באוקטובר לא יהיה זכאי לסיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה. אדם שקיבל את הסיוע בגין תבחינים אלה ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות, יקוזזו כספי המענק כמקדמה על חשבון התגמולים להם הוא זכאי. אדם שקיבל את הסיוע בגין תבחינים אלה והגיש בתוך שנתיים בקשה לקביעת דרגת נכות ולא נקבעה לו דרגת נכות, או שנקבעה לו דרגת נכות שלא זיכתה אותו בתגמול או במענק יידרש להשיב 60% מסך המענקים שקיבל במסגרת חוב לביטוח הלאומי.

בדיון היום קראו מספר חברי הכנסת להרחיב את ההכרה בתושבי אופקים, שלא מוכרים כיום באופן גורף כנפגעי פעולות איבה. ח"כ אלמוג כהן, תושב אופקים, התייחס בדיון לעובדה שלא ניתנה הכרה גורפת לתושבי העיר כנפגעי פעולות איבה: "אני באתי לוודא שכל תושבי אופקים יקבלו מענה. במצב הקיים אנחנו כאילו נענשים על זה שהצלחנו להדוף ולתחום אותם לשכונה אחת… היינו צריכים לתת להם להגיע לכל השכונות?". עו"ד רינת מסד סמולניק, יועמ"שית עיריית אופקים הסבירה: "אחרי ה-7 לאוקטובר מרבית תושבי שדרות הוכרו באופן כמעט אוטומטי כנפגעי פעולות איבה, כ-30,000 תושבים, והם קיבלו בין היתר קיבלו תט"ר של כ-14,000 ₪. אצלנו הוכרו בשלב הראשון רק אלפים בודדים מתוך כ-37,000 תושבים וניכר שיש פה אפליה ברורה למרות שהטבח שהיה בעיר אופקים היה משמעותי מאוד וב-3 בלילה עדיין הוא מחבלים בעיר. אנחנו רואים את כל תושבי העיר כמי שחוו את אירועי ה-7 באוקטובר. הגשנו בג"צ בעניין והוא עדיין עומד, בין היתר בגלל מה שקורה כאן והיה אמור לפתור את האפליה. בפועל ההסכם עושה את ההיפך, כי מי שהוכר מקבל 14,000 ועוד מימון טיפולים ב-7,300 ש"ח ומי שלא הוכר מקבל רק 7,180 ₪".

ח"כ קארין אלהרר התייחסה לקיזוז הכספים ממי שיגיש בקשה להכרה בנכות בתוך שנתיים מיום קבלת הסיוע ולא יוכר: "מדובר בגזירה שאי אפשר לעמוד בה. אתם אומרים לאנשים "אם תגישו בקשה אתם עשויים להפסיד". המטרה היא לא להסליל לנכות, אבל מאידך לא לפגוע בזכויות של אנשים.

מספר בני משפחה של נרצחים הלינו היעדר ההכרה בהם כנפגעי פעולות איבה ועל תנאי ההסכם.
אריאל שניר, אביו של איתן שניר ז"ל: "אני חוויתי את מה שקרה שם. הגעתי מוקדם בבוקר ומצאתי את איתן בתוך המיגונית. אי אפשר לכמת כאב. מצד שני גם אי אפשר למשוך בדו"ח אקסל ולחשוב שכולם אותו דבר. אם אתם חושבים שבנזיד עדשים הזה אפשר לקנות אותנו אז לא. אנחנו רוצים עזרה. מדברים פה ככה גבוה ולא מסתכלים על הנמלים שלמטה. הנמלה הזאת זה אני וכל מי שיושב פה. הייתי צריך להתחנן לטיפולים עבור הבן שלי, נתנו לי 15. אח"כ עשו טובה ואישרו לנו עוד. הזנחתם אותנו. אנחנו גמורים".

שמעון בוסיקלה, אבא של ירדן בוסקילה שנרצח בנובה: "קשה לי מאוד לראות את הויכוח והדיונים על מי מושך את השמיכה יותר חזק, מי בפנים ומי לא. כל אחד צריך לקבל את המענה. הטעות הגדולה היא שלקחו מיליארד ₪ ואיך מחלקים ולא בחנו את הצרכים ומצאו פתרון מעמיק. אתם מסתכלים על זה מהמקום היבש והקר של החוקיות ולנו אין כוח למשא ומתן. בואו נכבד את זכר ילדינו ונדע לתת את מה שצריך לתת".

בגירים שאחד מהוריהם נרצח ב-7 באוקטובר* זעקו שאינם מוכרים על פי שום חוק או הסכם ולא מקבלים שום מענה מהמדינה. ריטה, שאמה נרצחה ב-7 באוקטובר: "אף אחד לא מדבר איתנו ולא מכיר בנו. הביטוח הלאומי מאוד רוצה לעזור אבל אין לו כלים. אנחנו משפחה שכולה סוג ב'. יש לי שני מתבגרים בבית שלא זכאים לדבר. בעלי שאמא שלי הייתה לו כמו לאמא לא יצא מהמיטה שבוע אחרי המקרה. באותו יום הבנתי שאני ומשפחתי חייבים טיפולים. אחרי השבעה חזרתי לעבודה כי לא יכולתי להרשות לעצמי לשבת בבית והיה לי חשוב לשקם את עצמי, כדי שאוכל לשקם את משפחתי".

עו"ד רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: "כבר לפני חודשים התרענו שמדובר בהסדר רע שלא נותן מענה. לקחו המוני אנשים והכניסו את כולם ובסוף אף אחד לא מקבל כלום. הכסף הזה ירד לטימיון כי הוא טיפה בים. צריך להכיר את האנשים, את הצרכים ולבנות משהו מולטי-דיציפלינארי. רצו לעשות טוב ועשו רע".

עו"ד רז ניזרי, המייצג את פורום היישובים האדומים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר: ":ניכר שנעשתה פה עבודה, אבל אנחנו חושבים שהתוצר לחלוטין לא נותן מענה לתכלית שלשמה הוקמה הוועדה, בין היתר כי הוקצו מיליארד ₪ והעוגה פשוט לא מספיק גדולה".

בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: אני פונה למשרד האוצר והביטוח הלאומי- שבו שוב על סעיפי ההסכם, תחשבו על כל מה ששמענו כאן ותראו איפה אפשר לתת מענה לאנשים שנותרו בצד, בהם תושבי אופקים ובני המשפחות, במסגרת ההסכם הזה או במסגרות אחרות, עד שנמשיך את הדיון בהסכם".