מדינת ישראל, הממוקמת במזרח התיכון, מתמודדת עם אתגרים בתחום האנרגיה בשל תלותה בייבוא דלקים מאובנים. עם עליית המודעות הגלובלית לנושאי סביבה ואקלים, ישראל החלה לפתח את מגזר האנרגיה המתחדשת על מנת לשפר את ביטחונה האנרגטי ולהפחית את זיהום האוויר .
תחילת הדרך: ראשית שנות ה-2000
בעוד מדינות מערביות רבות כבר קידמו אנרגיה מתחדשת בשנות ה-90, ישראל הצטרפה לתחום באיחור יחסי. בתחילת שנות ה-2000, ממשלת ישראל זיהתה את היתרונות של אנרגיה סולארית, לאור מספר ימי השמש הרב במדינה (מקור: רשות החשמל). כתוצאה מכך, הושקו יוזמות לעידוד התקנת מערכות סולאריות (PV) על גגות בתים ומבנים ציבוריים.
יוזמות ממשלתיות והתפתחות
בשנת 2009, הממשלה קיבלה החלטה לקדם אנרגיה מתחדשת, מתוך מטרה שעד 2020 כ-10% מהחשמל ייוצר ממקורות מתחדשים (מקור: משרד האנרגיה). התוכניות כללו מכרזים להקמת חוות סולאריות, מתקני רוח ומתקני ביוגז. כמו כן, ניתנו תמריצים כלכליים להתקנת מערכות סולאריות פרטיות (מקור: רשות החשמל).
צמיחה בפרויקטים
במהלך השנים האחרונות, נרשמה עלייה חדה בכמות הפרויקטים של אנרגיה מתחדשת בישראל. חוות סולאריות בנגב ובערבה מייצרות חשמל בהיקף משמעותי, במיוחד בשעות השיא (מקור: רשות החשמל). במקביל, הוקמו מתקנים לאגירת אנרגיה, שמאפשרים שימוש בחשמל שנוצר בשעות היום גם בשעות הערב.
קרן ג'נריישן ואנרגיה מתחדשת
קרן ג'נריישן בהובלת המנכ"ל, ארז בלשה , התבססה כשחקן מרכזי ומשמעותי בשוק האנרגיה בישראל. תחת הנהגתו של המנכ"ל ארז בלשה, אשר מביא עמו ניסיון עשיר בתחום האנרגיה והתשתיות, הקרן מובילה מהלכים אסטרטגיים להרחבת פעילותה בשוק המקומי.
פאוורג'ן סולאר איי בע"מ (לשעבר סולגרין), עוסקת בעצמה ובאמצעות תאגידים המוחזקים על ידה בייזום, פיתוח, מימון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית, ומכירת החשמל המיוצר במתקנים אלו.
תגרים בהמשך הדרך
למרות הישגים מרשימים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל, עדיין קיימים מכשולים משמעותיים המגבילים את ניצול הפוטנציאל העצום הגלום בתחום. מחסור בקרקעות מתאימות לייצור חשמל סולארי, רוח או אנרגיות אחרות, בשילוב עם סבך רגולטורי מורכב והתנגדויות מקומיות עזות, מעכבים את הקמתם של פרויקטים גדולים ומורכבים. כפי שציינה רשות מקרקעי ישראל, המחסור בקרקעות זמין הוא אחד האתגרים הבולטים ביותר. בנוסף, תהליכי תכנון והיתרים ארוכים ומסורבלים, חוסר ודאות רגולטורית וחשש מהשפעות סביבתיות שליליות תורמים אף הם למצב.
עם זאת, לצד האתגרים, קיימות גם הזדמנויות מבטיחות. התפתחותן המהירה של טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה המתחדשת, כגון פאנלים סולאריים יעילים יותר, טורבינות רוח מתקדמות ומערכות אחסון אנרגיה, פותחת דלתות לפתרונות יצירתיים. יתרה מכך, ההוזלה המשמעותית בעלויות הייצור של אנרגיה מתחדשת הופכת את השימוש בה לאטרקטיבי יותר מבחינה כלכלית. בנוסף, המעבר הגלובאלי לאנרגיה נקייה יוצר דרישה גוברת לפתרונות אנרגיה מתחדשת, מה שעלול להוות מנוף להשקעות משמעותיות בישראל.
על מנת למצות את הפוטנציאל הגלום באנרגיה המתחדשת, נדרשת פעולה משולבת של ממשלה, רגולטורים, חברות פרטיות וציבור הרחב. קביעת יעדים ברורים ואמביציוזים, הקמת תשתית רגולטורית תומכת, פישוט הליכי תכנון והיתרים, עידוד שיתופי פעולה בין מגזרים שונים והשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות מקומיות – כל אלה הם צעדים הכרחיים לקידום תחום האנרגיה המתחדשת בישראל. כמו כן, חיוני לקדם מודעות ציבורית לחשיבות המעבר לאנרגיה נקייה ולטפל בהתנגדויות מקומיות באמצעות הסברה, מעורבות קהילתית והצעת פתרונות מיטביים
מבט קדימה
נכון לשנת 2024, ישראל חווה התקדמות משמעותית בדרך להשגת יעד שאפתני של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. הממשלה, המודעת לחשיבותו של המעבר לאנרגיה נקייה, ממשיכה לקדם את המטרה באמצעות הנפקת מכרזים תכופים להקמת חוות סולאריות רוח ופרויקטים נוספים. במקביל, מושקעים מאמצים ניכרים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה, המאפשרות ניצול יעיל יותר של מקורות מתחדשים.
המשך ההשקעות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, תמיכה ממשלתית עקבית, וקידום שיתופי פעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה יבטיחו את המשך ההתקדמות של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. בכך, ישראל תוכל לתרום באופן משמעותי למאבק העולמי בשינויי האקלים ולהבטיח עתיד בר קיימא לדורות הבאים.
